גודל הטקסט
חצר ביאלא היא ענף של חסידות פשיסחא. שורשיה בר' יעקב יצחק רבינוביץ, "היהודי הקדוש" (1766 עד 1813), תלמידו של החוזה מלובלין.
ה"יהודי" נולד בפשדבורז', למד באופטוב ובלובלין, והקים את תנועתו בפשיסחא אחרי שנפרד מהחוזה. הוא לימד שילוב של לימוד תלמוד עם כוונה חסידית, ולא ראה ברבי עושה נסים אלא מדריך להעמקה רוחנית. תלמידו הראשי ומחליפו היה ר' שמחה בונים. הוא עצמו לא כתב ספרים, ודבריו נאספו ופורסמו אחרי מותו.
שושלת ביאלא יורדת מבנו הבכור של ה"יהודי", ר' ירחמיאל. לפי ספר הזכרון של יהודי ביאלה פודלסקה, הרבי שהקים בה את החצר היה ר' יצחק יעקב רבינוביץ, נינו של ה"יהודי". הוא ירש את מקומו מחמיו, ר' יהושע (שילה) אוסטרובר, ופתח חצר ברחוב מזריץ' שבסוף העיר, עם בית תפילה ומקווה. הסופר אשר הופר כותב שחסידים הגיעו אליו מערים רבות, בעיקר לחגים. הרבי נפטר בשנת תרס"ה (1904 או 1905 לפי המקורות), ונקבר בוורשה. דרשותיו הודפסו אחרי פטירתו בספרים "דברי בינה" ו"ישרי לב", שערך בנו ר' אברהם.
לפי הספר, זמן קצר אחרי פטירתו נשרפה חצרו, ובית הדין בביאלה פסק להתקיים.
אחרי השואה שימש "ביאלא" שם לכל השושלת. הרבי ר' יחיאל יהושע רבינוביץ (1900 עד 1981) נתמנה ב-1923 לרבי בשדלץ, הוגלה לסיביר ועלה לארץ ישראל ב-1947, והתיישב בתל אביב. החצר מונה גם את ר' דוד מתתיהו רבינוביץ, מחבר "להבת דוד", כרבי של ביאלא בבני ברק (נפטר ב-1997).
היום פועלים כמה ענפים בישראל ובארצות הברית, ובהם בני ברק, ירושלים ובורו פארק. מקורות שונים מונים אדמו"רים שונים כמנהיגי הענפים, ולכן לא נקבע כאן מי מהם מנהיג.