גודל הטקסט
יש ניגונים שחסידים פותחים בהם בכל שעה, ויש ניגון שממתינים לו. בחסידות חב״ד נקרא הניגון הזה ״ד׳ בבות״ או ״ארבע בבות״, ומכנים אותו גם ״ניגונו של הרב״, על שם מי שהמסורת החסידית תולה בו את חיבורו: אדמו״ר הזקן, ר׳ שניאור זלמן מלאדי. חב״דפדיה מתארת אותו כעמוק והחשוב שבניגוני החסידות, ומציינת כי הוא פותח את ״ספר הניגונים״.
על פי אותה מסורת, הניגון נוצר בימים שבהם שהה אדמו״ר הזקן אצל רבו, המגיד ממזריטש, ורק לאחר שנעשה לרבי שב ושכלל אותו. אלו דברי המסורת החב״דית, ולא ראינו תיעוד בן הזמן המאשר אותם. גם בשאלה כמה ניגונים יצאו מתחת ידו התמונה אינה אחידה: באתר חב״ד בעברית מובא שהמסורת מונה עשרה ניגונים, ואילו רשימה אחרת של ניגוני הדור הראשון קצרה מכך.
הניגון נטול מילים, וכל כולו מבנה. ארבעת חלקיו מכוונים כנגד ארבעת העולמות, עשייה, יצירה, בריאה ואצילות, והמנגן עולה בהם מלמטה למעלה, בדומה לסדר תפילת השחרית. עוד נמסר כי כל חלק מקביל לאות משם הוי״ה ולדרגה בנפש. קצבו מתון וסולמו מינורי, כדרכם של ניגוני הדבקות, אך הרצינות שבו אינה בהכרח עצב.
שאלת הזמנים היא לב העניין. המקורות מסכימים שאין שרים אותו אלא במועדים מיוחדים, אך נבדלים ברשימה. יש שמזכירים רק את הימים הנוראים, י״ט כסלו והחתונה. חב״דפדיה מרחיבה לשלושת הרגלים, פורים, י״ב תמוז, חודש אלול וימי הסליחות, ללווית החתן לחופה ולהקפות שתחתיה, ואף לשמחות ברית ובר מצווה. בשם הרבי הרש״ב נמסר שי״ט כסלו הוא ״ראש השנה״ של הניגון, ובשם הצמח צדק מובאת אזהרה כי שירתו בימות החול הרגילים עלולה לעורר קטרוג.
גם לסדר השירה יש מסורת. נוהגים להקדים לו ניגון הכנה שהיה חביב על הרבי הרש״ב. בהתוועדויות הרבי מליובאוויטש, כך מתואר, הורה הרבי מתי לפתוח בניגון ההכנה, החוזר ר׳ יואל כהן התחיל בו, ולקראת סיומו סימן הרבי באצבעותיו כמה פעמים יש לחזור על הבבא הרביעית. הדגש היה על שירה מיושבת ורצינית. לעתים עברו החסידים לאחר מכן אל ״ניע ז׳וריצי חלופצי״, וכך נשמע גם בהקלטה מי״ט כסלו תשמ״ה בבית המדרש שב־770.
מדוע כל הזהירות הזאת? בשם רבותינו נמסרו על הניגון דברים נדירים. הרבי מהר״ש ראה בשעת שירתו עת רצון לתשובה. הצמח צדק אמר, כפי שמובא, שנדמה כאילו בעל השמועה עומד כנגדו. והרבי הריי״צ נמסר שאמר כי אדמו״ר הזקן שומע את השירה באשר הוא, אלא שהדבר תלוי בהכנתו של השר. אפשר שזו התשובה הפשוטה לשאלה מדוע ממתינים: הניגון דורש הכנה, ולא רק קול.
תמונה: Smithsonian Institution, נחלת הכלל (CC0), דרך ויקישיתוף.
הכתבה הבאה ←״כולם צדיקים״: מוטי גולדמן והראל טל בשיר אחדות על לחן ממודז׳יץ

תגובות

בלי הרשמה ובלי מייל. נשמרים רק השם, התגובה והתאריך. התגובה תפורסם אחרי אישור המערכת.