גודל הטקסט
רבי שניאור זלמן מליאדי, מייסד חסידות חב"ד ומחבר התניא, נעצר בסתיו תקנ"ט (1798) ונכלא במבצר פטרופבלובסק בפטרבורג. הוא שוחרר ביום י"ט בכסלו, לאחר 53 ימים.
מה הייתה ההאשמה? בפרסומים השונים מופיעים פרטים שונים: לפי גרסה אחת, מתנגדי החסידות הלשינו וטענו שתורת חב"ד מערערת את שלטון הצאר, ולפי גרסה אחרת הוא נחשד בכך שכספי תמיכה ליישוב היהודי בארץ ישראל הועברו לאויבי רוסיה, הטורקים. בשני המקרים נחקר במבצר על מושגי יסוד ביהדות ובתורת החסידות, ואחר כך זוכה מכל ההאשמות.
לפי המסופר, החוקרים התרשמו מהתשובות, ובכירי השלטון אף הגיעו לשוחח איתו. הוא שוחרר בשעת המנחה. המספר 53 מתאים, לפי המסופר, למספר פרקי ספר התניא.
בעל התניא ראה במאסר "קטרוג" שמימי על גילוי סודות התורה, ובשחרור "זכייה בדין" בבית דין של מעלה. לפי המסופר, אחרי השחרור כתב איגרת שנפתחת במילים "קטנתי מכל החסדים", ובה לימד ענווה.
עוד פרט מסופר: חסידים ביקשו ממנו לכתוב "מגילת י"ט כסלו" לזיכרון האירוע, אבל הוא סירב, ואמר שהיום ייקבע למועד תמידי בישראל. יש גם חיבור נוסף לתאריך: המגיד ממזריטש, ממלא מקומו של הבעש"ט, נפטר גם הוא ביום י"ט בכסלו, 26 שנים לפני השחרור, ולפי המסופר אמר לרבי שניאור זלמן סמוך לפטירתו שהיום "החג שלנו".
היום מכונה בחב"ד "חג הגאולה" ו"ראש השנה לחסידות", הכינוי שנתן לו הרש"ב.
מי שרוצה ללמוד על התאריך מקרוב יכול לעשות זאת בהתאם למנהג הקהילה שלו, ולפנות לרב לשאלות מעשיות.
תמונה: נחלת הכלל, דרך ויקישיתוף.