דלגו לתוכן

קול הלימוד · שולחן ערוך

אורח חיים סימן תרנ״ג

1הֲדַס שֶׁל מִצְוָה אָסוּר לְהָרִיחַ בּוֹ, אֲבָל אֶתְרוֹג שֶׁל מִצְוָה מֻתָּר לְהָרִיחַ בּוֹ מִן הַדִּין, אֶלָּא שֶׁלְּפִי שֶׁנֶּחְלְקוּ אִם מְבָרְכִים עָלָיו אִם לָאו יֵשׁ לִמְנֹעַ מִלְּהָרִיחַ בּוֹ.

2עָבֵד לְהוֹשַׁעְנָא וְלֹא אַגְבְּהֵה לְמֵיפַק בָּהּ, שַׁרְיָא בַּהֲנָאָה.

Torat Emet 363 · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא