אורח חיים סימן תרל״ד
1סֻכָּה שֶׁאֵין בָּהּ שִׁבְעָה עַל שִׁבְעָה, פְּסוּלָה; וּלְעִנְיַן גֹּדֶל, אֵין לָהּ שִׁעוּר לְמַעְלָה.
2אִם הִיא עֲגֻלָּה, צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בָּהּ כְּדֵי לְרַבֵּעַ שִׁבְעָה עַל שִׁבְעָה.
3יֵשׁ בָּהּ שִׁבְעָה עַל שִׁבְעָה, וְנָתַן בָּהּ בְּגָדִים לְנָאוֹתָהּ וּמְמַעֲטִים אוֹתָהּ מִשִּׁבְעָה עַל שִׁבְעָה, פְּסוּלָה.
4מִי שֶׁהָיָה רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בַּסֻכָּה, וְשֻׁלְחָנוֹ חוּץ לַסֻכָּה וְאָכַל, כְּאִלּוּ לֹא אָכַל בַּסֻכָּה, אֲפִלּוּ אִם הִיא סֻכָּה גְּדוֹלָה, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִמָּשֵׁךְ אַחַר שֻׁלְחָנוֹ.
Torat Emet 363 · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא