אורח חיים סימן תרכ״ז

1 צָרִיךְ לִישֵׁב בַּאֲוִיר הַסֻּכָּה. הַיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה בַּסֻכָּה, אִם הִיא גְּבוֹהָה י' טְפָחִים, לֹא יָצָא.

2הַיָּשֵׁן תַּחַת הַכִּילָה בַּסֻכָּה, אִם אֵינָהּ גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ שֶׁאֵין לָהּ גַּג רָחָב טֶפַח, יָצָא.

3הָעֵצִים הַיּוֹצְאִים מֵאַרְבַּע רָאשֵׁי הַמִּטָּה אָסוּר לִפְרֹס עֲלֵיהֶן סָדִין וְלִישַׁן תַּחְתָּיו, אֲפִלּוּ אִם אֵינָם גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה; אֲבָל אִם אֶחָד יוֹצֵא בְּאֶמְצַע הַמִּטָּה בְּרֹאשָׁהּ, וְהַשֵּׁנִי בְּמַרְגְּלוֹתֶיהָ כְּנֶגְדּוֹ, וְנוֹתְנִים כְּלוּנְסוֹת (פֵּרוּשׁ עֵצִים אֲרֻכִּים כְּעֵין קָנֶה שֶׁל רֹמַח) מִזֶּה לָזֶה, מֻתָּר לִפְרֹס סָדִין עָלָיו וְלִישַׁן תַּחְתָּיו, מִשּׁוּם דְּאֵין לָהּ גַּג רָחָב טֶפַח לְמַעְלָה; וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיוּ גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה טְפָחִים. וְיֵשׁ מַכְשִׁירִין אֲפִלּוּ בִּגְבוֹהִים עֲשָׂרָה טְפָחִים.

4פֵּרַס סָדִין תַּחַת הַסְכָךְ לְנוֹי, אִם הוּא בְּתוֹךְ אַרְבָּעָה טְפָחִים לַגַּג, כְּשֵׁרָה; וְאִם הוּא רָחוֹק ד' טְפָחִים מִן הַגַּג, פְּסוּלָה; וְאִם אֵינוֹ לְנוֹי, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּתוֹךְ אַרְבָּעָה טְפָחִים, פְּסוּלָה וְיֵשׁ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִתְלוֹת שׁוּם נוֹי סֻכָּה רַק בְּפָחוֹת מִד' לַסֻּכָּה (מַהֲרִי"ל).