דלגו לתוכן

קול הלימוד · שולחן ערוך

אורח חיים סימן תרכ״ג

1לִנְעִילָה אוֹמֵר: אַשְׁרֵי, וְקַדִּישׁ, וְאֵינוֹ אוֹמֵר: וּבָא לְצִיּוֹן; הַגָּה: וּכְבָר כָּתַבְתִּי דְּהַמִּנְהָג בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ לוֹמַר: אַשְׁרֵי, וּבָא לְצִיּוֹן, קֹדֶם נְעִילָה.

2זְמַן תְּפִלַּת נְעִילָה כְּשֶׁהַחַמָּה בְּרֹאשׁ הָאִילָנוֹת, כְּדֵי שֶׁיַּשְׁלִים אוֹתָהּ סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה; וְצָרִיךְ שְׁלִיחַ צִבּוּר לְקַצֵּר בַּסְלִיחוֹת וּפְסוּקִים שֶׁבְּאֶמְצַע הַתְּפִלָּה, וְגַם אֵין לוֹ לִמְשֹׁךְ בִּתְפִלַּת נְעִילָה כָּל תֵּבָה וְתֵבָה כְּדֶרֶךְ שֶׁמּוֹשֵׁךְ בִּשְׁאָר תְּפִלּוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּגְמֹר קֹדֶם שְׁקִיעַת הַחַמָּה וְאוֹמֵר בִּמְקוֹם כָּתְבֵנוּ, חָתְמֵנוּ (טוּר).

3אִם חָל בְּשַׁבָּת, מַזְכִּיר בָּהּ שֶׁל שַׁבָּת; אֲבָל בַּוִּדּוּי שֶׁלְּאַחַר הַתְּפִלָּה אֵין מַזְכִּירִים בּוֹ שֶׁל שַׁבָּת; וְהָנֵי מִלֵּי יָחִיד, אֲבָל שְׁלִיחַ צִבּוּר, כֵּיוָן שֶׁאֲמָרוֹ בְּתוֹךְ תְּפִלָּתוֹ, מַזְכִּיר בּוֹ שֶׁל שַׁבָּת; וְאִם לֹא הִזְכִּיר, בְּזֶה אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ.

4וְאוֹמֵר: כֶּתֶר, כְּמוֹ בְּמוּסָף.

5נוֹשְׂאִים כַּפַּיִם בַּנְּעִילָה וְהַמִּנְהָג בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁלֹּא לִשָּׂא כַּפַּיִם, וְאוֹמְרִים: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ.

6בְּסוֹף הַסְלִיחוֹת אוֹמְרִים ז' פְּעָמִים: ה' הוּא הָאֱלֹהִים וּפַעַם אֶחָד: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, וג' פְּעָמִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד (מִנְהָגִים) וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ס"א וְתוֹקְעִים תשר"ת; הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לִתְקֹעַ, רַק תְּקִיעָה אַחַת (מָרְדְּכַי וְהג"מ סוֹף הִלְכוֹת יוֹם כִּפּוּר וְאָגוּר), וְכֵן נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ; וְתוֹקְעִין לְאַחַר שֶׁאָמַר קַדִּישׁ לְאַחַר נְעִילָה, וּקְצָת מְקוֹמוֹת נָהֲגוּ לִתְקֹעַ קֹדֶם קַדִּישׁ.

Torat Emet 363 · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא