אורח חיים סימן ס״ב

1אַף עַל פִּי שֶׁמִּצְוָה לְדַקְדֵּק בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ, קְרָאָהּ וְלֹא דִּקְדֵּק בָּהֶן, יָצָא.

2יָכוֹל לִקְרוֹתָהּ בְּכָל לָשׁוֹן, וְיִזָּהֵר מִדִּבְרֵי שִׁבּוּשׁ שֶׁבְּאוֹתוֹ לָשׁוֹן, וִידַקְדֵּק בּוֹ כְּמוֹ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.

3צָרִיךְ לְהַשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ מַה שֶּׁמּוֹצִיא בְּפִיו, וְאִם לֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ, יָצָא, וּבִלְבַד שֶׁיּוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו.

4אִם מֵחֲמַת חֹלִי אוֹ אֹנֶס אַחֵר קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע בְּלִבּוֹ, יָצָא: הַגָּה: וְאַף לְכַתְּחִלָּה יַעֲשֶׂה כֵן, אִם הוּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ נָקִי לְגַמְרֵי, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְנַקּוֹתוֹ מִשּׁוּם אֹנֶס יְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא הַמָּקוֹם מְטֻנָּף לְגַמְרֵי, דְּאָסוּר לְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה בִּמְקוֹם הַטִּנֹּפֶת (בֵּית יוֹסֵף סי' פ"ה).

5צָרִיךְ שְׁלִיחַ צִבּוּר לְהַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ בִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ הַקָּהָל, וְיַמְלִיכוּ שֵׁם שָׁמַיִם בְּיַחַד: