אורח חיים סימן תקמ״ט
1חַיָּבִים לְהִתְעַנּוֹת בְּתִשְׁעָה בְּאָב וּבְי"ז בְּתַמּוּז וּבְג' בְּתִשְׁרֵי וּבַעֲשָׂרָה בְּטֵבֵת, מִפְּנֵי דְּבָרִים הָרָעִים שֶׁאֵרְעוּ בָּהֶם.
2אַף עַל גַּב דִּכְתִּיב בַּקְּרָא: בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ הָבְקְעָה הָעִיר (יִרְמְיָהוּ לט, ב) אֵין מִתְעַנִּין בְּט' בּוֹ אֶלָּא בְּי"ז, מִפְּנֵי שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה הֻבְקְעָה בְּט' בּוֹ, כֵּיוָן שֶׁבַּשְּׁנִיָּה הֻבְקְעָה בְּי"ז בּוֹ, תִּקְּנוּ לְהִתְעַנּוֹת בְּי"ז בּוֹ מִשּׁוּם דְּחֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי חָמִיר לָן.
Torat Emet 363 · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא