אורח חיים סימן תקכ״ב
1אֵין הַסוּמָא יוֹצֵא בְּמַקְלוֹ, וְלֹא הָרוֹעֶה בְּתַרְמִילוֹ, וְדִין חִגֵּר דִּינוֹ בְּיוֹם טוֹב כְּמוֹ בְּשַׁבָּת וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ש"א (סָעִיף י"ז).
2אֵין יוֹצְאִין בְּכִסֵא, אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה; וְאִישׁ שֶׁהָיוּ רַבִּים צְרִיכִים לוֹ, מֻתָּר, וּמוֹצִיאִין אוֹתוֹ עַל הַכָּתֵף אֲפִלּוּ בְּאַפִּרְיוֹן.
3מִי שֶׁנִּתְכַּוְּצוּ (פי' שֶׁנִּצְמְתוּ וְנַעֲשָׂה קְצָרִים) גִּידֵי שׁוֹקָיו יָכוֹל לָצֵאת בְּמַקֵּל.
4אֵין מַנְהִיגִין בְּהֵמָה בְּמַקֵּל.
Torat Emet 363 · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא