אורח חיים סימן תל״ז

1הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ לְצֹרֶךְ י"ד וּמִמֶּנּוּ וָאֵילָךְ, וְקֹנֵהוּ בְּא' מֵהַדְּרָכִים שֶׁשְּׂכִירוּת קַרְקַע נִקְנֶה בּוֹ, אִם עַד שֶׁלֹּא מָסַר לוֹ הַמַּפְתֵּחַ חָל י"ד עַל הַמַּשְׂכִּיר לִבְדֹּק; וְאִם מִשֶּׁמָּסַר לוֹ הַמַּפְתֵּחַ חָל י"ד, עַל הַשּׂוֹכֵר לִבְדֹּק.

2הַשּׂוֹכֵר בַּיִת מֵחֲבֵירוֹ בְּי"ד וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם הוּא בָּדוּק, אִם הוּא בָּעִיר שׁוֹאֲלוֹ אִם בְּדָקוֹ; וְאִם אֵינוֹ בָּעִיר, חֶזְקָתוֹ בָּדוּק וּמְבַטְּלוֹ בְּלִבּוֹ וְדַיּוֹ.

3הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ בְּחֶזְקַת בָּדוּק וְנִמְצָא שֶׁאֵינוֹ בָּדוּק, עַל הַשּׂוֹכֵר לִבְדֹּק וְאֵינוֹ מִקַּח טָעוּת; וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹדְקִים בְּשָׂכָר, שֶׁהֲרֵי מִצְוָה הוּא עוֹשֶׂה. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּצָרִיךְ לְהַחֲזִיר לוֹ שְׂכַר הַבְּדִיקָה הוֹאִיל וְהִתְנָה בְּהֶדְיָא שֶׁיִּהְיֶה בָּדוּק. (הַמַּגִּיד פ"ב וּמַשְׁמָע לְעֵיל סי' י"ד).

4בַּיִת שֶׁהֻחְזַק שֶׁלֹּא בְּדָקוֹ הַמַּשְׂכִּיר וְאָמְרוּ אִשָּׁה אוֹ עֶבֶד אוֹ קָטָן אָנוּ בְּדָקְנוּהוּ, הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִים; וְהוּא שֶׁיְּהֵא קָטָן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִבְדֹּק.