אורח חיים סימן ל״ט
1תְּפִלִּין שֶׁכְּתָבָן עֶבֶד, אוֹ אִשָּׁה, אוֹ קָטָן, אֲפִלּוּ הִגִּיעַ לְחִנּוּךְ, אוֹ גּוֹי, אוֹ כּוּתִי, אוֹ יִשְׂרָאֵל מוּמָר, אוֹ מוֹסֵר, פְּסוּלִים, מִשּׁוּם דִּכְתִּיב וּקְשַׁרְתָּם וּכְתַבְתָּם. כָּל שֶׁאֵינוֹ בִּקְשִׁירָה, אוֹ אֵינוֹ מַאֲמִין בָּהּ, אֵינוֹ בִּכְתִיבָה.
2כָּל שֶׁפָּסוּל לְכָתְבָן, פָּסוּל בְּכָל תִּקּוּן עֲשִׂיָּתָן.
3גֵּר שֶׁחָזַר לְדָתוֹ מֵחֲמַת יִרְאָה, כָּשֵׁר לִכְתֹּב תְּפִלִּין.
4תְּפִלִּין שֶׁכְּתָבָם אַפִּיקוֹרוֹס יִשָּׂרְפוּ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים יִגָּנְזוּ.
5נִמְצְאוּ בְּיַד אַפִּיקוֹרוֹס, וְאֵין יָדוּעַ מִי כְּתָבָן, יִגָּנְזוּ.
6נִמְצְאוּ בְּיַד גּוֹי, וְאֵין יָדוּעַ מִי כְּתָבָם, כְּשֵׁרִים.
7אֵין לוֹקְחִין תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת וּסְפָרִים מִן הַגּוֹיִם יוֹתֵר מִכְּדֵי דְּמֵיהֶן הַרְבֵּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַרְגִּיל לְגָנְבָן וּלְגָזְלָן.
8אֵין נִקָּחִין, אֶלָּא מִן הַמֻּמְחֶה שֶׁבָּקִי בַּחֲסֵרוֹת וִיתֵרוֹת.
9לָקַח מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מֻמְחֶה, צָרִיךְ לְבָדְקָן. לָקַח מִמֶּנּוּ מֵאָה קְצִיצוֹת, בּוֹדֵק מֵהֶם שְׁלֹשָׁה קְצִיצוֹת, שְׁתַּיִם שֶׁל רֹאשׁ וְאַחַת שֶׁל יָד, אוֹ שְׁתַּיִם שֶׁל יָד וְאַחַת שֶׁל רֹאשׁ. אִם מְצָאָן כְּשֵׁרִים, הֻחְזַק זֶה הָאִישׁ, וַהֲרֵי כֻּלָּם כְּשֵׁרִים, וְאֵין הַשְּׁאָר צָרִיךְ בְּדִיקָה. וְאִם לְקָחָן צְבָתִים צְבָתִים, חֶזְקָתָן מֵאֲנָשִׁים הַרְבֵּה הֵם לְקוּחִים, לְפִיכָךְ בּוֹדֵק מִכָּל צְבָת ב' שֶׁל רֹאשׁ וְאַחַת שֶׁל יָד, אוֹ ב' שֶׁל יָד וְאַחַת שֶׁל רֹאשׁ. הַמּוֹכֵר תְּפִלִּין וְאָמַר שֶׁהָיוּ שֶׁל אָדָם גָּדוֹל, נֶאֱמָן, וְאֵינָם צְרִיכִים בְּדִיקָה:
10תְּפִלִּין שֶׁהֻחְזְקוּ בְּכַשְׁרוּת אֵינָם צְרִיכִים בְּדִיקָה לְעוֹלָם, וְאִם אֵינוֹ מְנִיחָן אֶלָּא לִפְרָקִים, צְרִיכִים בְּדִיקָה פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ: הַגָּה: וְאִם אֵין לוֹ מִי שֶׁיּוּכַל לִבְדֹּק וְלַחֲזֹר וּלְתָפְרָן יְנִיחֵם כָּךְ בְּלֹא בְּדִיקָה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם אָרְחוֹת חַיִּים):
Torat Emet 363 · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא