דלגו לתוכן

קול הלימוד · שולחן ערוך

אורח חיים סימן ש״מ

1אָסוּר לִטֹּל שְׂעָרוֹ אוֹ צִפָּרְנָיו, בֵּין בַּיָּד בֵּין בִּכְלִי, בֵּין לְעַצְמוֹ בֵּין לַאֲחֵרִים, וְחַיָּב עַל שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת; וּמְלַקֵּט לְבָנוֹת מִתּוֹךְ שְׁחֹרוֹת, אֲפִלּוּ בְּאַחַת, חַיָּב, וְדָבָר זֶה אֲפִלּוּ בַּחֹל אָסוּר מִשּׁוּם לֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה (דְּבָרִים כב, ה) הַגָּה: וְעַיִּןִ לְעֵיל סוֹף סִימָן ש"ג דִּין סְרִיקָה וַחֲפִיפָה.

2אָסוּר לַחְתֹּךְ יַבֶּלֶת מִגּוּפוֹ, בֵּין בַּיָּד בֵּין בִּכְלִי, בֵּין לוֹ בֵּין לְאַחֵר.

3הַמּוֹחֵק דְּיוֹ שֶׁעַל הַקְּלָף אוֹ שַׁעֲוָה שֶׁעַל הַפִּנְקָס, אִם יֵשׁ בִּמְקוֹמוֹ כְּדֵי לִכְתֹּב ב' אוֹתִיּוֹת, חַיָּב. הַגָּה: אָסוּר לִשְׁבֹּר עוּגָה שֶׁכָּתַב עָלֶיהָ כְּמִין אוֹתִיּוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְכַוֵּן רַק לַאֲכִילָה, דְּהָוֵי מוֹחֵק. (מָרְדְּכַי פֶּרֶק כְּלָל גָּדוֹל).

4יֵשׁ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְתֹּב בְּאֶצְבָּעוֹ בַּמַּשְׁקִין עַל הַשֻּׁלְחָן אוֹ בְּאֵפֶר. אֲבָל מֻתָּר לִרְשֹׁם בַּאֲוִיר כְּמִין אוֹתִיּוֹת (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן סי' ס"ג).

5מֻתָּר לִרְשֹׁם בְּצִפֹּרֶן עַל הַסֵפֶר, כְּמוֹ שֶׁרוֹשְׁמִין לְסִימָן, שֶׁאֵין זֶה דָּבָר הַמִּתְקַיֵּם.

6חוּט שֶׁל תְּפִירָה שֶׁנִּפְתַּח, אָסוּר לְמָתְחוֹ, מִשּׁוּם תּוֹפֵר.

7אוֹתָם שֶׁמְּהַדְּקִים הַבְּגָדִים סְבִיב זְרוֹעוֹתֵיהֶם עַל יְדֵי הַחוּט שֶׁמּוֹתְחִין אוֹתוֹ וּמִתְהַדֵּק, אָסוּר לְמָתְחוֹ אֶלָּא אִם כֵּן יִהְיוּ הַנְּקָבִים רְחָבִים קְצָת וּמְתֻקָּנִים בִּתְפִירָה בְּעִגּוּל.

8מוּכִין שֶׁנָּפְלוּ מִן הַכֶּסֶת, מֻתָּר לְהַחְזִירָם אֲבָל אָסוּר לִתְּנָם בַּתְּחִלָּה בַּכֶּסֶת.

9אָסוּר לְקַבֵּץ מֶלַח מִמִּשְׂרְפוֹת הַמֶּלַח, שֶׁדּוֹמֶה לִמְעַמֵּר, וְכֵן אָסוּר לְקַבֵּץ כָּל דָּבָר מִמְּקוֹם גִּדּוּלוֹ.

10הַמְקַבֵּץ דְּבֵלָה וְעָשָׂה מִמֶּנָּה עִגּוּל, אוֹ שֶׁנָּקַב תְּאֵנִים וְהִכְנִיס הַחֶבֶל בָּהֶם עַד שֶׁנִּתְקַבְּצוּ גּוּף אֶחָד, הֲרֵי זֶה תּוֹלֶדֶת מְעַמֵּר וְחַיָּב, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

11אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹתְנִים שֻׂמְשֻׂמִין וֶאֱגוֹזִים לִדְבַשׁ, לֹא יְחַבְּצֵם בְּיָדוֹ.

12הַנּוֹתֵן זֶרַע פִּשְׁתָּן אוֹ שֻׂמְשֻׂמִין וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם בְּמַיִם, חַיָּב מִשּׁוּם לָשׁ מִפְּנֵי שֶׁמִּתְעָרְבִים וְנִתְלִים זֶה בָּזֶה.

13אֵין שׁוֹבְרִים הַחֶרֶס וְאֵין קוֹרְעִין הַנְּיָר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כִּמְתַקֵּן כְּלִי.

14הַמְדַבֵּק נְיָרוֹת אוֹ עוֹרוֹת בְּקוֹלָן שֶׁל סוֹפְרִים וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, הֲרֵי זֶה תּוֹלֶדֶת תּוֹפֵר וְחַיָּב; וְכֵן הַמְפָרֵק נְיָרוֹת דְּבוּקִים אוֹ עוֹרוֹת דְּבוּקִים וְלֹא נִתְכַּוֵּן לְקַלְקֵל בִּלְבַד, הֲרֵי זֶה תּוֹלֶדֶת קוֹרֵעַ וְחַיָּב.

Torat Emet 363 · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא