אורח חיים סימן של״ב
1אֵין מְיַלְּדִין אֶת הַבְּהֵמָה בְּשַׁבָּת.
2אֵין מְפַרְכְּסִין לִבְהֵמָה גִּלְדֵי מַכָּה וְלֹא סָכִין אוֹתָהּ בְּשֶׁמֶן; וְהָנֵי מִילֵי בִּגְמַר מַכָּה, דְּלֵיכָּא אֶלָּא מִשּׁוּם תַּעֲנוּג, אֲבָל בִּתְחִלַּת מַכָּה, דְּאִיכָּא צַעְרָא, שָׁרֵי.
3אִם אָכְלָה כַּרְשִׁינִין הַרְבֵּה וּמִצְטַעֶרֶת, יָכוֹל לַהֲרִיצָהּ בֶּחָצֵר כְּדֵי שֶׁתִּיגַע וְתִתְרַפֵּא.
4אִם אֲחָזָהּ דָּם, יָכוֹל לְהַעֲמִידָהּ בְּמַיִם כְּדֵי שֶׁתִּצְטַנֵּן; וְאִם הוּא סָפֵק שֶׁאִם לֹא יַקִּיזוּ לָהּ דָּם תָּמוּת, מֻתָּר לוֹמַר לְעַכּוּ"ם לְהַקִּיזָהּ.
Torat Emet 363 · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא