דלגו לתוכן

קול הלימוד · שולחן ערוך

אורח חיים סימן שכ״ב

1בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּשַׁבָּת, אָסוּר אֲפִלּוּ לְטַלְטְלָהּ; וַאֲפִלּוּ נִתְעָרְבָה בְּאֶלֶף, כֻּלָּן אֲסוּרוֹת. וְיָכוֹל לָכֹף עָלֶיהָ כְּלִי, שֶׁלֹּא תִּשָּׁבֵר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִגַּע בָּהּ.

2שַׁבָּת שֶׁלְּאַחַר יוֹם טוֹב, אוֹ לְפָנָיו, נוֹלְדָה בָּזֶה, אֲסוּרָה בָּזֶה.

3פֵּרוֹת שֶׁנָּשְׁרוּ מִן הָאִילָן בְּשַׁבָּת, אֲסוּרִים בּוֹ בַּיּוֹם וְלָעֶרֶב מֻתָּרִים מִיָּד.

4אֳכָלֵי בְּהֵמָה, אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם תִּקּוּן כְּלִי; וּלְפִיכָךְ מֻתָּר לִקְטֹם, אֲפִלּוּ בְּסַכִּין, קַשׁ אוֹ תֶּבֶן וְלַחֲצֹץ בּוֹ שִׁנָּיו; אֲבָל קֵיסָם שֶׁאֵינוֹ אֹכֶל בְּהֵמָה, אֲפִלּוּ לִטְּלוֹ כְּדֵי לַחֲצֹץ בּוֹ שִׁנָּיו, אָסוּר.

5מֻתָּר לְטַלְטֵל עֲצֵי בְּשָׂמִים לְהָרִיחַ בָּהֶם וּלְהָנִיף בָּהֶם לְחוֹלֶה; וּמוֹלְלוֹ לְהָרִיחַ בּוֹ, אֶחָד קָשִׁים וְאֶחָד רַכִּים.

6הַמְחַלֵּק לִבְנֵי בֵּיתוֹ מָנוֹת בְּשַׁבָּת, יָכוֹל לְהָטִיל גּוֹרָל לוֹמַר: לְמִי שֶׁיֵּצֵא גּוֹרָל פְּלוֹנִי יִהְיֶה חֵלֶק פְּלוֹנִי שֶׁלּוֹ; וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ הַחֲלָקִים שָׁוִים, וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא כְּדֵי לְהַשְׁווֹתָם שֶׁלֹּא לְהָטִיל קִנְאָה בֵּינֵיהֶם, אֲבָל עִם אֲחֵרִים אָסוּר כֵּיוָן שֶׁמַּקְפִּידִין זֶה עַל זֶה יָבוֹאוּ לִידֵי מִדָּה וּמִשְׁקָל; אֲבָל לִתֵּן מָנָה גְּדוֹלָה כְּנֶגֶד מָנָה קְטַנָּה וּלְהָטִיל גּוֹרָל עֲלֵיהֶם, אֲפִלּוּ בִּבְנֵי בֵּיתוֹ וּבַחֹל, אָסוּר מִשּׁוּם קֻבְיָא. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּעִם בָּנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ מֻתָּר לְהָטִיל גּוֹרָל אֲפִלּוּ עַל מָנָה גְּדוֹלָה כְּנֶגֶד (מָנָה) קְטַנָּה, מִפְּנֵי שֶׁאֵין מַקְפִּידִים. הַגָּה: וְאָסוּר לְהָטִיל גּוֹרָל בְּשַׁבָּת, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי עַכּוּ"ם (מהרי"ל).

Torat Emet 363 · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא