אורח חיים סימן רצ״ז

1מְבָרֵךְ עַל הַבְּשָׂמִים אִם יֵשׁ לוֹ, וְאִם אֵין לוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר אַחֲרֵיהֶם.

2אֵין מְבָרְכִין עַל בְּשָׂמִים שֶׁל בֵּית הַכִּסֵא וְלֹא עַל שֶׁל מֵתִים וְדַוְקָא הַנְּתוּנִים לְמַעֲלָה מִמִּטָּתוֹ שֶׁל מֵת, וְלֹא עַל בְּשָׂמִים שֶׁבִּמְסִבָּת ע"א, דִּסְתָם מְסִבָּתָן לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. הַגָּה: וְאִם בֵּרַךְ עַל בְּשָׂמִים אֵלּוּ לֹא יָצָא וְצָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ עַל אֲחֵרִים (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם א"ח).

3שַׂקִּים מְלֵאִים בְּשָׂמִים שֶׁמְּשִׂימִים הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים תּוֹךְ קַנְקַנֵּי הַיַּיִן, אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְהָרִיחַ בָּהֶם אֵין מַבְדִּילִין עֲלֵיהֶם.

4נָהֲגוּ לְבָרֵךְ עַל הַהֲדַס כָּל הֵיכָא דְּאֶפְשָׁר. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין לְבָרֵךְ עַל הֲדַס הַיָּבֵשׁ דְּאֵינוֹ מֵרִיחַ, רַק עַל שְׁאָר בְּשָׂמִים (טוּר בְּשֵׁם הר"ר אֶפְרַיִם וְהר"א מִפְּרַג), וְכֵן נָהֲגוּ בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ. וְנ"ל דְּיֵשׁ לְהַנִּיחַ גַּם הֲדַס עִם הַבְּשָׂמִים, דְּאָז עוֹשִׂין ככ"ע.

5מִי שֶׁאֵינוֹ מֵרִיחַ אֵינוֹ מְבָרֵךְ עַל הַבְּשָׂמִים אֶלָּא אִם כֵּן נִתְכַּוֵּן לְהוֹצִיא בְּנֵי בֵּיתוֹ הַקְּטַנִּים שֶׁהִגִּיעוּ לְחִנּוּךְ אוֹ לְהוֹצִיא מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ.