אורח חיים סימן רס״ה

1אֵין נוֹתְנִין כְּלִי מְנֻקָּב מָלֵא שֶׁמֶן עַל פִּי הַנֵּר כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נוֹטֵף בְּתוֹכוֹ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ וְיִתְחַיֵּב מִשּׁוּם מְכַבֶּה; וְאִם חָבְרוּ לוֹ בְּסִיד אוֹ בְּחַרְסִית, מֻתָּר דְּכֵיוָן שֶׁהוּא כְּלִי אֶחָד בָּדִיל מִנֵּיהּ מִשּׁוּם אִסוּר שַׁבָּת.

2לֹא יְמַלֵּא קְעָרָה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְּצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְּתוֹכָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ.

3אֵין נוֹתְנִין כְּלִי בְּשַׁבָּת תַּחַת הַנֵּר לְקַבֵּל שֶׁמֶן הַנּוֹטֵף, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְבַטֵּל כְּלִי מֵהֵיכָנוֹ; וּמֻתָּר לִתְּנוֹ מִבְּעוֹד יוֹם, וְהַשֶּׁמֶן הַנּוֹטֵף אָסוּר לְהִסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ בְּשַׁבָּת. הַגָּה: וְאָסוּר לִגֹּעַ בְּנֵר דּוֹלֵק כְּשֶׁהוּא תָּלוּי, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְטַלְטְלוֹ וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם מֻקְצֶה בִּנְגִיעָה בְּעָלְמָא, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר פֶּן יִתְנַדְנֵד קְצָת מִנְּגִיעָתוֹ וְיִטֶּה (אוֹר זָרוּעַ).

4נוֹתְנִים כְּלִי תַּחַת הַנֵּר לְקַבֵּל נִיצוֹצוֹת מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ וְאֵין כָּאן בִּטּוּל כְּלִי מֵהֵיכָנוֹ; אֲבָל לֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם אֲפִלּוּ מִבְּעוֹד יוֹם, מִפְּנֵי שֶׁמְּקָרֵב זְמַן כִּבּוּי הַנִּיצוֹצוֹת. וּמִכָּל מָקוֹם מֻתָּר לִתֵּן מַיִם בָּעֲשָׁשִׁית שֶׁמַּדְלִיקִים בָּהּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְכִבּוּי אֶלָּא לְהַגְבִּיהַּ הַשֶּׁמֶן. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים אֲפִלּוּ מִתְכַּוֵּן לְכִבּוּי, שָׁרֵי מֵאַחַר שֶׁאֵין הַמַּיִם בְּעֵין אֶלָּא תַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא הָוֵי אֶלָּא גְּרַם כִּבּוּי, וְכֵן נוֹהֲגִין (סְמַ"ג).