אורח חיים סימן קצ״ו

1אָכַל דְּבַר אִסוּר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן, אֵין מְזַמְּנִין עָלָיו וְאֵין מְבָרְכִין עָלָיו לֹא בִּתְחִלָּה וְלֹא בַּסוֹף.

2אִם אָכַל דְּבַר אִסוּר בִּמְקוֹם סַכָּנָה, מְבָרְכִים עָלָיו. וְעַיֵּן לְקַמָּן סי' ר"ד.

3שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאֶחָד, וְאֶחָד נִזְהָר בְּפַּת עוֹבֵד כּוֹכָבִים וְאֶחָד אֵינוֹ נִזְהָר, אוֹ אֶחָד מֵהֶן כֹּהֵן וְאוֹכֵל חַלּוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁאוֹתוֹ שֶׁנִּזְהָר אֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱכֹל עִם אוֹתוֹ שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר, וְלֹא יִשְׂרָאֵל עִם הַכֹּהֵן, כֵּיוָן שֶׁאוֹתוֹ שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר יָכוֹל לֶאֱכֹל עִם הַנִּזְהָר וְכֹהֵן עִם הַיִּשְׂרָאֵל, מִצְטָרְפִין; אֲבָל אִם הָיוּ כֹּהֲנִים וְזָר אוֹכְלִים כְּאֶחָד, וְהַכֹּהֲנִים אוֹכְלִים חַלָּה וְנִזְהָרִים מִפַּת שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים וְהַזָּר אוֹכֵל פַּת שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים, אֵינָם מִצְטָרְפִין. וְהוּא הַדִּין לִשְׁלֹשָׁה שֶׁמֻּדָּרִים זֶה מִזֶּה שֶׁאֵינָם מִצְטָרְפִין לְזִמּוּן. הַגָּה: וְדַוְקָא כְּשֶׁכָּל אֶחָד אוֹכֵל מִכִּכָּרוֹ, אֲבָל אִם אוֹכְלִים מִכִּכַּר בַּעַל הַבַּיִת, מִצְטָרְפִין דְּהָא אוֹכְלִים מִכִּכָּר אֶחָד. (א"ז)

4אֵין מְזַמְּנִין עַל מִי שֶׁאָכַל פָּחוֹת מִכַּזַּיִת.