אורח חיים סימן קפ״א

1מַיִם אַחֲרוֹנִים, חוֹבָה.

2מַיִם אַחֲרוֹנִים אֵין נוֹטְלִים עַל גַּבֵּי קַרְקַע אֶלָּא בִּכְלִי, מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה שֶׁשּׁוֹרָה עֲלֵיהֶם; וְאִם אֵין לוֹ כְּלִי, נוֹטֵל עַל גַּבֵּי עֵצִים דַּקִּים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן.

3אֵין נוֹטְלִין בְּחַמִּין שֶׁהַיָּד נִכְוֵית בָּהֶם, מִפְּנֵי שֶׁמְּפַעְפְּעִין (פי' מְבַעְבְּעִין מִלְּשׁוֹן שְׁחִין אֲבַעְבּוּעוֹת) אֶת הַיָּדַיִם, וְאֵין מַעֲבִירִין אֶת הַזֻּהֲמָא.

4אֵינוֹ צָרִיךְ לִטֹּל אֶלָּא עַד פֶּרֶק שֵׁנִי שֶׁל אֶצְבָּעוֹת.

5צָרִיךְ שֶׁיַּשְׁפִּיל רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו לְמַטָּה, כְּדֵי שֶׁתֵּרֵד הַזֻּהֲמָא.

6אִם הַמְּסֻבִּין רַבִּים, עַד חֲמִשָּׁה מַתְחִילִין מִן הַמְבָרֵךְ; וְאִם הֵם יוֹתֵר, מַתְחִילִין מִן הַקָּטָן וְנוֹטְלִין דֶּרֶךְ יְשִׁיבָתָן, וְאֵין מְכַבְּדִין זֶה אֶת זֶה לִטֹּל עַד שֶׁמַּגִּיעִין לַחֲמִשָּׁה הָאַחֲרוֹנִים, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא חֲמִשָּׁה שֶׁלֹּא נָטְלוּ, מַתְחִילִין מִן הַמְבָרֵךְ.

7אֵין מְבָרְכִין שׁוּם בְּרָכָה עַל מַיִם הָאַחֲרוֹנִים.

8יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמַּיִם אַחֲרוֹנִים אֵינָם צְרִיכִים נִגּוּב; וּלְהָרַמְבָּ"ם מְנַגֵּב וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ.

9מַיִם אַחֲרוֹנִים נוֹטְלִים בְּכָל מִינֵי מַשְׁקִים.

10יֵשׁ שֶׁאֵין נוֹהֲגִים לִטֹּל מַיִם אַחֲרוֹנִים; וַאֲפִלּוּ לַנּוֹהֲגִים כֵּן, אָדָם שֶׁהוּא אִסְטְנִיס וְרָגִיל לִטֹּל יָדָיו אַחַר הַסְעֻדָּה לְדִידֵיהּ הָווּ יָדַיִם מְזֹהָמוֹת וְצָרִיךְ לִטֹּל (יָדָיו) קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן.