אורח חיים סימן קס״ג

1אִם אֵין מַיִם מְצוּיִים לְפָנָיו בְּרִחוּק יוֹתֵר מֵאַרְבָּעָה מִילִין, וּלְאַחֲרָיו מִיל, יִטֹּל יָדָיו בְּמַפָּה וְאוֹכֵל פַּת אוֹ דָּבָר שֶׁטִּבּוּלוֹ בְּמַשְׁקֶה אוֹ אוֹכֵל עַל יְדֵי כַּף.

2הַמַּאֲכִיל לַאֲחֵרִים אֵינוֹ צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם; וְהָאוֹכֵל, צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם אַף עַל פִּי שֶׁאַחֵר נוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיו וְאֵינוֹ נוֹגֵעַ בַּמַּאֲכָל, וְהוּא הַדִּין לְאוֹכֵל בְּמַגְרֵפָה (פי' כְּלִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שִׁנַּיִם פירו"ק בְּלַעַ"ז) שֶׁצָּרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם. וְאָסוּר לְהַאֲכִיל לְמִי שֶׁלֹּא נָטַל יָדָיו, מִשּׁוּם לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל (וַיִּקְרָא יט, יד) (הר"י סוֹף פֶּרֶק אֵלּוּ דְּבָרִים).