דלגו לתוכן

קול הלימוד · שולחן ערוך

אורח חיים סימן קכ״א

1שׁוֹחִין בְּמוֹדִים תְּחִלָּה וָסוֹף.

2הָאוֹמֵר מוֹדִים מוֹדִים, מְשַׁתְּקִים אוֹתוֹ.

3יָחִיד אֵין לוֹ לוֹמַר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים. הַגָּה: וְכֵן עִקָּר וְכֵן נִרְאֶה לִי לִנְהֹג, אֲבָל הַמִּנְהָג הַפָּשׁוּט אֵינוֹ כֵן רַק אֲפִלּוּ יָחִיד אוֹמֵר אוֹתוֹ כָּל זְמַן שֶׁרָאוּי לִנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם, וְאֵינוֹ נִרְאֶה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הַמַּנְהִיג).

Torat Emet 363 · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא