דלגו לתוכן

קול הלימוד · שולחן ערוך

אורח חיים סימן ק״ד

1לֹא יַפְסִיק בִּתְפִלָּתוֹ. וַאֲפִלּוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ, לֹא יְשִׁיבֶנּוּ; אֲבָל מֶלֶךְ א"ה, אִם אֶפְשָׁר לוֹ לְקַצֵּר דְּהַיְנוּ שֶׁיֹּאמַר תְּחִלַּת הַבְּרָכָה וְסוֹפָהּ קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ אֵלָיו, יְקַצֵּר; אוֹ אִם אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיִּטֶּה מִן הַדֶּרֶךְ, יִטֶּה וְלֹא יַפְסִיק בְּדִבּוּר, וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ, יַפְסִיק.

2הָיָה מִתְפַּלֵּל בַּדֶּרֶךְ וּבָאָה בְּהֵמָה אוֹ קָרוֹן כְּנֶגְדּוֹ, יִטֶּה מִן הַדֶּרֶךְ וְלֹא יַפְסִיק; אֲבָל בְּעִנְיָן אַחֵר, אֵין לָצֵאת מִמְּקוֹמוֹ עַד שֶׁיִּגְמֹר תְּפִלָּתוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא בַּתַּחֲנוּנִים שֶׁלְּאַחַר הַתְּפִלָּה.

3וַאֲפִלּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ, לֹא יַפְסִיק, אֲבָל יָכוֹל לֵילֵךְ לְמָקוֹם אַחֵר כְּדֵי שֶׁיִּפֹּל הַנָּחָשׁ מֵרַגְלוֹ (הר"י רֵישׁ פֶּרֶק אֵין עוֹמְדִין); אֲבָל עַקְרָב, פּוֹסֵק, לְפִי שֶׁהוּא מוּעָד יוֹתֵר לְהַזִּיק, וְנָחָשׁ נָמֵי, אִם רָאָה שֶׁהוּא כָּעוּס וּמוּכָן לְהַזִּיק, פּוֹסֵק.

4אִם רָאָה שׁוֹר בָּא כְּנֶגְדּוֹ, פּוֹסֵק, שֶׁמַּרְחִיקִין מִשּׁוֹר תָּם (פי' תָּם שֶׁאֵינוֹ רָגִיל לְהַזִּיק) נ' אַמּוֹת, וּמִמּוּעָד (פי' שֶׁרָגִיל לְהַזִּיק), מְלֹא עֵינָיו; וְאִם שְׁוָרִים שֶׁבַּמָּקוֹם הַהוּא מֻחְזָקִים שֶׁאֵינָם מַזִּיקִים, אֵינוֹ פּוֹסֵק.

5בְּכָל מָקוֹם שֶׁפּוֹסֵק, אִם שָׁהָה כְּדֵי לִגְמֹר אֶת כֻּלָּהּ, חוֹזֵר לְרֹאשׁ; וְאִם לָאו, חוֹזֵר לִתְחִלַּת הַבְּרָכָה שֶׁפָּסַק בָּהּ; וְאִם פָּסַק בְּג' רִאשׁוֹנוֹת, חוֹזֵר לְרֹאשׁ; וְאִם בָּאַחֲרוֹנוֹת, חוֹזֵר לִרְצֵה.

6הָא דְּאָמְרִינַן אִם שָׁהָה כְּדֵי לִגְמֹר אֶת כֻּלָּהּ, בְּקוֹרֵא מְשַׁעֲרִינָן. אִם שָׂח בַּתְּפִלָּה, דִּינוֹ לְעִנְיַן חֲזָרָה כְּדִין הַהַפְסָקוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּסִימָן זֶה.

7אֵינוֹ פּוֹסֵק לֹא לְקַדִּישׁ וְלֹא לִקְדֻשָּׁה, אֶלָּא יִשְׁתֹּק וִיכַוֵּן לְמַה שֶּׁאוֹמֵר הַשְׁלִיחַ צִבּוּר, וִיהֵא כְּעוֹנֶה הָיָה עוֹמֵד בִּתְפִלָּה וּקְרָאוּהוּ לְסֵפֶר תּוֹרָה, אֵינוֹ פּוֹסֵק (ת"ה סי' קפ"ה).

8אַחַר שֶׁסִיֵּם י"ח בְּרָכוֹת, קֹדֶם אֱלֹהַי נְצֹר, יָכוֹל לַעֲנוֹת קְדֻשָּׁה וְקַדִּישׁ וּבָרְכוּ וע"ל סִימָן קכ"ב.

Torat Emet 363 · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא