מסכת זבחים דף פ״ג

1והוציאו למזבח והכניסן מהו

2הכא ודאי חד מקום הוא או [דילמא] יציאה קרינא ביה תיקו:

3נכנס לכפר: תניא רבי אליעזר אומר נאמר כאן לכפר בקודש ונאמר להלן (ויקרא טז, יז) וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבואו לכפר בקדש

4מה להלן בשלא כיפר אף כאן בשלא כיפר

5רבי שמעון אומר נאמר כאן לכפר ונאמר להלן (ויקרא טז, כז) ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם לכפר מה להלן בשכיפר אף כאן בשכיפר

6במאי קמיפלגי מ"ס דנין חוץ מחוץ ואין דנין חוץ מבפנים

7ומ"ס דנין בהמה מבהמה ואין דנין בהמה מאדם:

8רבי יהודה אומר כו': הא מזיד פסול בשכיפר או בשלא כיפר

9אמר רבי ירמיה ממשמע שנאמר ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם (אל אהל מועד) לכפר בקודש מה ת"ל (ויקרא טז, כח) והשורף

10מה תלמוד לומר והשורף לגופיה איצטריך אלא מה ת"ל חטאת חטאת

11לפי שלא למדנו אלא לפר ושעיר של יום הכפורים שנשרפין אבית הדשן מטמאין בגדים שאר נשרפין מנין ת"ל חטאת חטאת דברי רבי יהודה

12רבי מאיר אומר אינו צריך הרי הוא אומר ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת שאין תלמוד לומר לכפר מה תלמוד לומר לכפר לימד על כל המתכפרים שהשורפן מטמא בגדים

13ורבי יהודה לכפר לא משמע ליה מאי טעמא לאו משום דמיבעיא ליה לגזירה שוה:

14

הדרן עלך כל הזבחים שנתערבו

15מתני' המזבח מקדש [את] הראוי לו

16רבי יהושע אומר כל הראוי לאישים אם עלה לא ירד שנאמר (ויקרא ו, ב) היא העולה על מוקדה מה עולה שהיא ראויה לאישים אם עלתה לא תרד אף כל שהוא ראוי לאישים אם עלה לא ירד

17רבן גמליאל אומר כל הראוי למזבח אם עלה לא ירד שנאמר היא העולה על מוקדה על המזבח מה עולה שהיא ראויה למזבח אם עלתה לא תרד אף כל דבר שהוא ראוי למזבח אם עלתה לא תרד

18אין בין דברי רבן גמליאל לדברי רבי יהושע אלא הדם והנסכים שרבן גמליאל אומר לא ירדו ורבי יהושע אומר ירדו

19רבי שמעון אומר הזבח כשר ונסכים פסולין הנסכים כשירים והזבח פסול אפי' זה וזה פסולין הזבח לא ירד והנסכים ירדו:

1גמ׳ ראוי לו אין שאין ראוי לו לא למעוטי מאי אמר רב פפא למעוטי קמצין שלא קידשו בכלי

2מתקיף לה רבינא מאי שנא מדעולא דאמר עולא אימורי קדשים קלין שהעלן לפני זריקת דמן לא ירדו נעשו לחמו של מזבח

3הנך לא מיחסרו מעשה בגופייהו הני מיחסרו מעשה בגופייהו:

4ר' יהושע אומר כל הראוי לאישים כו': ורבן גמליאל נמי הכתיב עולה על מוקדה ההוא לאהדורי פוקעין הוא דאתא

5ואידך לאהדורי פוקעין מנא ליה נפקא ליה מאשר תאכל האש

6ואידך ההוא מיבעי ליה לעכולי עולה אתה מחזיר ואי אתה מחזיר עכולי קטורת דתני רבי חנינא בר מניומי בר' אליעזר בן יעקב (ויקרא ו, ג) אשר תאכל האש את העולה על המזבח עכולי עולה אתה מחזיר ואי אתה מחזיר עכולי קטורת

7ואידך לאו ממילא ש"מ דעכולי עולה מהדרינן:

8רבן גמליאל אומר כל הראוי כו': ורבי יהושע נמי הכתיב מזבח ההוא מיבעיא ליה מאי (טעמא) קאמר רחמנא כל הראוי למוקדה מקדש מזבח

9ואידך מזבח אחרינא כתיב ואידך חד להיכא דהיתה לה שעת הכושר וחד להיכא דלא היתה לה שעת הכושר

10ואידך כיון דפסולין נינהו ורבינהו רחמנא לא שנא היתה לו שעת הכושר לא שנא לא היתה לו שעת הכושר:

11רבי שמעון אומר הזבח כשר כו': תניא רבי שמעון אומר עולה מה עולה הבאה בגלל עצמה אף כל הבאין בגלל עצמן יצאו נסכים הבאין בגלל זבח

12רבי יוסי הגלילי אומר מתוך שנאמר (שמות כט, לז) כל הנוגע במזבח יקדש שומע אני בין ראוי ובין שאינו ראוי ת"ל (שמות כט, לח) כבשים מה כבשים ראויין אף כל ראוי ר"ע אומר (שמות כט, יח) עולה מה עולה ראויה אף כל ראויה

13מאי בינייהו אמר רב אדא בר אהבה עולת העוף פסולה איכא בינייהו מר מייתי לה מעולה ומר מייתי לה מכבשים

14ולמאן דמייתי לה מכבשים הכתיב עולה אי כתיב כבשים ולא כתיב עולה ה"א אפילו מחיים כתב רחמנא עולה

15ולמאן דמייתי ליה מעולה הא כתיב כבשים אי כתיב עולה ולא כתיב כבשים הוה אמינא אפילו מנחה כתב רחמנא כבשים

16מאי איכא בין הני תנאי להני תנאי דמתניתין אמר רב פפא קמצים שקדשו בכלי איכא בינייהו לתנאי דידן לא ירדו לתנאי דמתניתא ירדו

17(ר"ל אמר) מנחה הבאה בפני עצמה לדברי כולן לא תרד לדברי רבי יוסי הגלילי ור"ע