מסכת זבחים דף ז׳

1לדברי ר' שמעון אין נפדין תמימים לדברי חכמים נפדין תמימין

2ועוד הא בעא מיניה ר' ירמיה מר' זירא שעירי עצרת שקבל דמן בשני כוסות ונזרק דמו של ראשון שני למה הוא בא על טומאה שאורעה בין [זריקה של] זה לזה (נזרק דמו של שני למה הוא קריבין)

3עד כאן לא מיבעיא ליה אלא עשה דלאחר שחיטה אבל עשה דלאחר הפרשה לא קא מיבעיא ליה

4דלמא אם תימצי לומר קאמר:

5איתמר תודה ששחטה לשם תודת חבירו (כשרה) רבה אמר כשרה רב חסדא אמר פסולה

6רבה אמר כשרה תודה לשם תודה נשחטה רב חסדא אמר פסולה לשום שלמים דידיה נשחטה בעינן

7אמר רבה מנא אמינא לה דתניא (ויקרא ז, טו) ובשר זבח תודת שלמיו ביום הקריבו את זבחו וגו' אבא חנין אמר משום ר' אליעזר בא ללמד תודה ששחטה לשם שלמים כשרה שלמים שנשחטו לשם תודה פסולים ומה הפרש בין זה לזה תודה קרויה שלמים ואין שלמים קרויין תודה

8שלמים לשם תודה פסולה הא תודה לשם תודה כשרה מאי לאו דחבריה

9לא דידיה

10אבל דחבריה מאי פסולה אדתני שלמים לשם תודה פסולה ליתני תודה לשם תודה וכ"ש שלמים לשם תודה

11שלמים לשם תודה דידיה איצטריך ליה סלקא דעתך אמינא מדתודה קרויה שלמים שלמים נמי קרויין תודה וכי שחיט להו לשם תודה ליכשרו קא משמע לן:

12אמר רבא חטאת ששחטה לשם חטאת כשירה לשם עולה פסולה

13מאי טעמא (ויקרא ד, לג) ושחט אותה לחטאת אמר רחמנא והרי חטאת לשם חטאת נשחטה לשם עולה פסולה

14ואמר רבא חטאת ששחטה על מי שמחוייב חטאת פסולה על מי שמחוייב עולה כשרה

15מאי טעמא וכפר עליו עליו ולא על חבירו חבירו דומיא דידיה במחוייב כפרה כמותו

16ואמר רבא חטאת ששחטה על מי שאינו מחוייב כלום פסולה שאין לך אדם בישראל שאינו מחוייב עשה

17ואמר רבא חטאת מכפרת על חייבי עשה מק"ו על חייבי כריתות מכפרת על חייבי עשה לא כל שכן

18למימרא דבת מינה היא והאמר רבא חטאת ששחטה על מי שמחוייב חטאת פסולה על מי שמחוייב עולה כשרה

1מקיבעא לא מכפרא מקופיא מכפרא

2ואמר רבא עולה ששחטה שלא לשמה אסור לזרוק דמה שלא לשמה

3איבעית אימא קרא איבעית אימא סברא איבעית אימא קרא (דברים כג, כד) מוצא שפתיך תשמור וגו' איבעית אימא סברא משום דשני בה כו' כדריש פירקא

4ואמר רבא עולה הבאה לאחר מיתה שחטה בשינוי קודש פסולה בשינוי בעלים כשרה דאין בעלים לאחר מיתה

5ורב פנחס בריה דרב אמי אמר יש בעלים לאחר מיתה אמר ליה רב אשי לרב פנחס בריה דרב אמי דוקא קאמר מר יש בעלים לאחר מיתה ובעי לאיתויי עולה אחריתי או דלמא דאי איכא כמה עשה גביה מכפרא

6א"ל דוקא קאמינא

7ואמר רבא עולה דורון היא היכי דמי אי דליכא תשובה (משלי כא, כז) זבח רשעים תועבה ואי דאיכא תשובה התניא עבר על מצות עשה ושב לא זז משם עד שמוחלים לו אלא ש"מ דורון הוא

8(חטא"ת ע"ל מ"י מכפ"ר עול"ה לאח"ר דורו"ן סימ"ן)

9תניא נמי הכי א"ר שמעון חטאת למה באה למה באה לכפר אלא למה באה לפני עולה לפרקליט שנכנס [ריצה פרקליט נכנס] דורון אחריו:

10חוץ מן הפסח והחטאת כו': פסח מנלן

11דכתיב (דברים טז, א) שמור את חדש האביב ועשית פסח שיהו כל עשיותיו לשם פסח

12אשכחן שינוי קודש שינוי בעלים מנלן

13דכתיב (שמות יב, כז) ואמרתם זבח פסח הוא שתהא זביחה לשם פסח אם אינו ענין לשינוי קודש תניהו ענין לשינוי בעלים

14אשכחן למצוה לעכב מנלן

15אמר קרא (דברים טז, ב) וזבחת פסח לה' אלהיך וגו'

16מתקיף לה רב ספרא האי וזבחת להכי הוא דאתא האי מיבעי ליה לכדרב נחמן דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מנין למותר פסח שקרב שלמים שנאמר (דברים טז, ב) וזבחת פסח לה' אלהיך צאן ובקר והלא אין פסח בא אלא מן הכבשים ומן העזים מכאן למותר הפסח שיהא לדבר הבא מן הצאן ומן הבקר ומאי ניהו שלמים

17אלא אמר רב ספרא וזבחת פסח לכדרב נחמן שמור את חדש האביב למצוה בשינוי קודש ואמרתם זבח פסח בשינוי בעלים למצוה הוא לעכב בין הכא והכא

18ואשכחן זביחה שאר עבודות מנלן הואיל וגלי גלי

19רב אשי אמר הואיל וגלי גלי לא אמרינן אלא [עבודות] מנלן דכתיב (ויקרא ז, לז) זאת התורה לעולה ולמנחה וגו'

20ותניא (ויקרא ז, לח) ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם זה בכור ומעשר ופסח

21הקישו הכתוב לשלמים מה שלמים בין שינוי קודש בין שינוי בעלים בעינן למצוה אף כל בין שינוי קודש בין שינוי בעלים למצוה

22וכשלמים מה שלמים בין זביחה בין שאר עבודות לא חלקת בהן למצוה אף פסח לא תחלוק בו בין זביחה לשאר עבודות לעכב (משום שנאמר הוא בזביחה אינו אלא לעכב)

23אלא הוא למה לי

24כדתניא נאמר בפסח הוא בשחיטה לעכב אבל אשם לא נאמר בו הוא אלא לאחר הקטרת אימורין והוא עצמו שלא הוקטרו אימוריו כשר:

25חטאת מנלן דכתיב (ויקרא ד, לג) ושחט אותה לחטאת שתהא שחיטה לשם חטאת

26אשכחן שחיטה קבלה מנלן דכתיב