מסכת זבחים דף נ״ה

עמוד א

1גמ׳ מנא לן דבעי צפון דתני רבה בר רב חנן קמיה דרבא (ויקרא כג, יט) ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת מה חטאת בצפון אף שלמי צבור בצפון

2אמר ליה רבא וכי חטאת מהיכן למדה מעולה דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש

3אלא מדתני רב מרי בריה דרב כהנא (במדבר י, י) על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם מה עולה קדשי קדשים אף זבחי שלמי צבור קדשי קדשים מה עולה בצפון אף זבחי שלמי צבור בצפון

4אלא היקשא קמא למאי אתא כי חטאת מה חטאת אינה נאכלת אלא לזכרי כהונה אף זבחי שלמי צבור לזכרי כהונה

5אמר ליה אביי אי הכי גבי איל נזיר דכתיב (במדבר ו, יד) והקריב את קרבנו לה' כבש בן שנתו תמים אחד לעולה וכבשה אחת בת שנתה [תמימה] לחטאת ואיל אחד [תמים] לשלמים הכי נמי נימא דהקיש הכתוב לחטאת מה חטאת אינה נאכלת אלא לזכרי כהונה אף איל נזיר נמי אינו נאכל אלא לזכרי כהונה

6הכי השתא התם כיון דכתיב (במדבר ו, יט) ולקח הכהן את הזרוע בשלה מן האיל מכלל דכוליה בעלים אכלי ליה

7זרוע בשלה מיהא לא ליתאכיל אלא לזכרי כהונה קשיא

8ואיבעית אימא קדשי אקרי קדשי קדשים לא איקרו ואלא למאי הלכתא איתקש אמר רבא שאם גלח על אחד משלשתן יצא:

9מתני׳ התודה ואיל נזיר קדשים קלים שחיטתן בכל מקום בעזרה ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע ונאכלין בכל העיר לכל אדם בכל מאכל ליום ולילה עד חצות המורם מהם כיוצא בהן אלא שהמורם נאכל לכהנים לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם:

10גמ׳ ת"ר (ויקרא י, יד) את חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור אמר רבי נחמיה וכי ראשונים בטומאה אכלום

11אלא טהור מכלל שהוא טמא טהור מטומאת מצורע וטמא מטומאת זב ואיזה זה זה מחנה ישראל

12ואימא טהור מטומאת זב וטמא מטומאת מת ואיזה זה זה מחנה לויה

13אמר אביי אמר קרא (ויקרא י, יג) ואכלתם אותה במקום קדוש אותה במקום קדוש ולא אחרת במקום קדוש אפקה למחנה לויה הדר כתיב במקום טהור אפקה למחנה ישראל

14רבא אמר אותה במקום קדוש ולא אחרת במקום קדוש אפקה לגמרי הדר כתב רחמנא תאכלו במקום טהור עיילא למחנה ישראל

15ואימא עיילא למחנה לויה לחדא מעיילינן לתרתי לא מעיילינן

16אי הכי אפוקי נמי לחדא מפקינן מתרתי לא מפקינן ועוד (דברים יב, יז) לא תוכל לאכול בשעריך כתיב אלא מחוורתא כדאביי:

17מתני׳ שלמים קדשים קלים שחיטתן בכל מקום בעזרה ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע ונאכלין בכל העיר לכל אדם בכל מאכל לשני ימים ולילה אחד המורם מהם כיוצא בהם אלא שהמורם נאכל לכהנים לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם.

18גמ׳ ת"ר (ויקרא ג, ב) ושחטו פתח אהל מועד (ויקרא ג, ח) ושחט אותו לפני אהל מועד (ויקרא ג, ח) ושחט אותו לפני אהל מועד

19להכשיר את כל הרוחות בקדשים קלים ק"ו לצפון ומה קדשי קדשים שלא הוכשרו בכל הרוחות הוכשרו בצפון קדשים קלים שהוכשרו בכל הרוחות אינו דין שהוכשרו בצפון

20רבי אליעזר אומר לא נאמר הכתוב אלא להכשיר צפון שיכול והלא דין הוא ומה קדשים קלים שהוכשרו בכל הרוחות לא הוכשר מקומן אצל קדשי קדשים קדשי קדשים שלא הוכשרו אלא בצפון אינו דין שלא הוכשר מקומן אצל קדשים קלים ת"ל אהל מועד

Wikisource Talmud Bavli · CC BY-SA · הטקסט התקבל דרך ספריא

רש"י

1:1גמ' ועשיתם שעיר עזים וגו' - גבי שתי הלחם וכבשי עצרת כתיב וסיפיה דקרא ושני כבשים וגו':

3:1ועל זבחי שלמיכם וגו' - על כרחך בשלמי צבור כתיב שאין קרבן יחיד טעון כלי שיר שאין אומרים שיר על קרבן יחיד כדאמר בערכין (דף י:):

3:2קדשי קדשים - נפסלים בטבול יום וביוצא (ובלינה):

4:1היקשא קמא - דאיתקש לחטאת:

4:2ה"ג מה חטאת כו':

6:1כיון דכתיב ולקח הכהן את הזרוע - סיפיה דקרא קדש הוא לכהן ש"מ השאר לבעלים:

8:1קדש איקראי - זרוע בשלה ומדלא כתיב קדשי קדשים ש"מ לא איתקוש לחטאת להכי דתיהוי עלי' חומרא דקדש קדשים דבהדיא מעטיה מדכתיב קדש ולא כתיב קדשים וגבי שלמי צבור אע"ג דכתיב בהו נמי קדש יהיו לה' לכהן (ויקרא כ״ג:כ׳) ולא כתיב קדשי קדשים כיון דכתיב לה' לאו למעוטיה הוא מהיקשא דאיכא למימר כמאן דכתיב קדשי קדשים דמי:

8:2אלא למאי הלכתא איתקש - איל נזיר לחטאת:

8:3שאם גילח על אחת משלשתן יצא - וחטאת הוא דילפא משלמים מה איל נזיר אם הביאו יחידי בלא חטאת ועולה יצא דכתיב (במדבר ו׳:כ׳) ואחר ישתה הנזיר יין ואמר מר בסיפרי אחר מעשה יחידי והיינו שלמים שעיקר תגלחתו של נזיר תלויה בשלמיו שהרי הוזקקו לו לשלח שערו תחת הדוד כדכתיב (שם) על האש אשר תחת זבח השלמים ותניא בסיפרי וגלח הנזיר פתח אהל מועד בשלמים הכתוב מדבר כלומר גילוחו של נזיר ע"י דבר שנאמר בו ושחט פתח אהל מועד והיינו שלמים בויקרא או אינו אלא כמשמעו שיגלח פתח אהל מועד ממש אם אמרת כן דרך בזיון כו':

9:1מתני' קדשים קלים - אין (לך) מועלין בהן:

9:2בכל מקום - אין טעונין צפון:

9:3ונאכלין בכל העיר - בגמ' מפרש:

9:4לכל אדם - לזרים:

9:5ליום ולילה - בתודה כתיב ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בוקר ותניא תודת שלמיו לרבות שלמי נזיר:

9:6המורם מהן - מן התודה חזה ושוק כשאר שלמים דהא איתקש לשלמים כדאמרן זבח השלמים אם על תודה (ויקרא ז) וארבע חלות מד' מינין שבה כדכתיב אחד מכל קרבן וגו' לכהן הזורק וגו' (שם) ומורם מאיל נזיר זרוע בשלה וחזה ושוק נמי ביה כתיבי וחלת מצה אחת ורקיק מצה אחד כיוצא בהן ונאכלין בכל העיר ליום ולילה:

9:7אלא - שאינו לבעלים אלא לכהנים:

9:8ולנשיהם - כדכתיב (ויקרא י) ואת חזה התנופה וגו' אתה ובניך ובנותיך:

10:1גמ' תאכלו במקום טהור - בפרשת ויהי ביום השמיני כתיב:

10:2וכי הראשונים בטומאה אכלום - קרבנות הראשונים שנאמרו תחילה בענין כגון שעירים ומנחה:

11:1טהור מכלל שהוא טמא - מדלא כתיב קדש ש"מ טהור במקצת קאמר ולא מן הכל הא כיצד במחנה הטהור מטומאת מצורע שאין מצורע נכנס לו וטמא מטומאת זב שהזבין נכנסין שם ואיזה זה זה מחנה ישראל במדבר כל דגל בתוך אסיפת דגלו ובית עולמים תוך ירושלים דאמרינן בפסחים (דף סז.) מצורע משתלח חוץ לג' מחנות זב נכנס למחנה ישראל אבל לא למחנה לויה והוא במדבר חניית הלוים סביב למשכן העדות בבית עולמים הר הבית וטמא מת מותר ליכנס במחנה לויה שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף עמו (שמות י״ג:י״ט) עמו במחיצתו:

13:1אותה - במנחה כתיב בההוא ענינא:

13:2ואין אחרת - ואין לחמי תודה במקום קדוש:

13:3אפקה - ממחנה שכינה שקרבה בתוכה למחנה לויה הדר כתיב במקום טהור להקל ולומר טהרה כל דהו דלא איצטריך פשיטא דבטומאה ממש לא אכלי לה:

14:1אפקה לגמרי - ואפי' חוץ לחומה במשמע (בשעריך) חוץ לירושלים:

16:1ועוד לא תוכל לאכול בשעריך כתיב - והיכי אמרינן אפקיה לגמרי:

17:1מתני' בכל מקום - אף בדרום ובגמרא יליף לה:

17:2בכל העיר - כדאמרן לעיל בחזה ושוק דשלמי יום שמיני:

17:3לשני ימים ולילה אחד - דהכי כתיב בהו ובגמרא מייתי לה:

18:1גמ' ושחטו כו' - כל שלש פרשיות בשלמים חדא בבן בקר וחדא בבן כשב וחדא בעז בקמייתא כתיב ושחטו פתח אהל מועד ובתרתי כתיב לפני אהל מועד:

19:1להכשיר כל הרוחות שבעזרה - דלפני משמע כל שלפני ההיכל ושבצדדין לקמיה יליף ומפרש לה:

19:2קל וחומר לצפון - לירך מזבח צפוני הקבוע לעולה ולקדשי קדשים ומשום פלוגתא דפליג רבי אליעזר עלה ואמר צפון איצטריך קרא בהדיא לרבויי לשחיטת קדשים קלים איצטריך לת"ק למימר האי קל וחומר לצפון:

20:1לא בא אחד מן הכתובין הללו אלא להכשיר צפון - לקמיה מפרש מאי פלוגתייהו:

20:2שיכול והלא דין הוא - שלא יהא צפון בכלל לפני אהל מועד להכשירו לשחיטת שלמים:

20:3לא הוכשר מקומן - שלשה הרוחות הכשירות להם לא הוכשרו לשחיטת קדשי קדשים:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

תוספות

1:1זבחי שלמי צבור מנא לן - לעיל (זבחים דף נ. ד"ה לא) פירשנו אמאי לא אתי בבנין אב:

1:2מה חטאת בצפון כו' - ולענין מתנות ליכא לאקשויי לחטאת כדדרשינן לעיל פרק קמא (זבחים דף י:) אותה דמה למעלה ואין אחרת דמה למעלה:

3:1מה עולה בצפון - וא"ת עיכובא מנא לן דבעולה לא ידעינן עיכובא אלא מק"ו דחטאת כדקאמר רב אדא בר אהבה לעיל (זבחים דף מח:) שלא יהא טפל חמור מן העיקר ודבר הלמד בקל וחומר אינו חוזר ומלמד בהיקש (לעיל זבחים נ:) אם לא נאמר דס"ל כרב פפא:

4:1אלא היקשא קמא למאי אתא - לא מצי למימר לענין ארבע מתנות על ארבע קרנות כדפרי' וכי תימא לענין פיסוק מתנות דנותן וחוזר ונותן כדקאמר רבי ישמעאל בעולה לעיל (זבחים דף נג:) כיון דאיתקש נמי לעולה אין לנו לשנות מעולה:

4:2מה חטאת אינה נאכלת אלא לזכרי כהונה - תימה דלקמן פ' דם חטאת (זבחים דף צז:) ופ' התודה (מנחות דף פב:) נפקא לן מקרא אחרינא וא"ת כיון דאיתקש לחטאת אם כן יפסלו שלא לשמה כחטאת ולרבנן דדרשי בפ"ק (לעיל זבחים דף י:) אותה ניחא אבל לר' אליעזר קשה וצריך לדקדק בפ' התכלת (מנחות דף מח:) דגמר שלמי חובה משלמי נדבה ולא מקשינן לחטאת:

8:1שאם גלח על אחת משלשתן יצא - תימה דצריך קרא בנזיר המשלח שערו תחת הדור של חטאת תיפוק לי מהך היקשא:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

עמוד ב

1במאי קא מיפלגי תנא קמא סבר תלתא קראי כתיבי חד לגופיה דניבעי פתח אהל מועד וחד להכשיר צדדין וחד לפסול צידי צדדין וצפון לא איצטריך קרא

2ור' אליעזר סבר חד לגופיה דניבעי פתח אהל מועד וחד להכשיר צפון וחד להכשיר צדדין וצידי צדדין לא איצטריך קרא

3מאי שנא הכא דכתיב פתח אהל מועד ומאי שנא התם דכתיב לפני אהל מועד קמ"ל כדרב יהודה אמר שמואל דאמר רב יהודה אמר שמואל שלמים ששחטן קודם שיפתחו דלתות ההיכל פסולין שנאמר (ויקרא ג, ב) ושחטו פתח אהל מועד בזמן שהוא פתוח ולא בזמן שהוא נעול

4איתמר נמי אמר מר עוקבא בר חמא אמר רבי יוסי ברבי חנינא שלמים ששחטן קודם שיפתחו דלתות ההיכל פסולין שנאמר ושחטו פתח אהל מועד בזמן שפתח ההיכל פתוח ולא בזמן שהוא נעול

5במערבא מתני הכי אמר רב יעקב בר אחא אמר רב אשי שלמים ששחטן קודם שיפתחו דלתות ההיכל פסולים ובמשכן קודם שיעמידו לוים את המשכן ולאחר שיפרקו לוים את המשכן פסולים

6פשיטא מוגף כנעול דמי וילון מאי א"ר זירא הוא עצמו אין נעשה אלא כפתח פתוח

7גובהה מאי ת"ש דתניא ר' יוסי בר' יהודה אומר שני פשפשין היו בבית החליפות וגובהן שמנה כדי להכשיר את העזרה כולה לאכילת קדשי קדשים ולשחיטת קדשים קלים

8מאי לאו דאיכא קמייהו שמונה לא דגבהו נינהו שמונה

9מיתיבי כל השערים שהיו שם גובהן עשרים אמה ורוחבן עשר אמה פשפשין שאני

10והאיכא צדדין דמעייל להו בקרן זוית

11אחורי בית הכפורת מאי תא שמע דאמר רמי בר רב יהודה אמר רב לול קטן היה אחורי בית הכפורת גבוה שמונה אמות כדי להכשיר את העזרה לאכילת קדשי קדשים ולשחיטת קדשים קלים והיינו דכתי' (דברי הימים א כו, יח) שנים לפר בר מאי לפר בר אמר רבה בר רב שילא כמאן דאמר כלפי בר

12א"ר יהודה אמר שמואל אין חייבין משום טומאה אלא על

Wikisource Talmud Bavli · CC BY-SA · הטקסט התקבל דרך ספריא

רש"י

1:1במאי קמיפלגי - מאי קמרבי ת"ק בחד מהנך קראי דמייתי צפון מק"ו דאתא רבי אליעזר למימר לא תרבייה מיניה דקרא לצפון איצטריך:

1:2דניבעי פתח אהל מועד - כדאמרי' לקמן שאם אין שם פתח [כגון] קודם שיפתחו הדלתות וקודם שיעמידו הלוים את המשכן ולאחר שפירקוהו לא היה שוחט:

1:3וחד להכשיר צדדין - כל רוחב העזרה דלא תימא כנגד הפתח דוקא להכי הדר כתב לפני ולא כתיב פתח וכל האויר בכלל לפני דלא כתיב כנגד:

1:4וחד לפסול צידי צדדין - כגון לשכות ואפילו תוכן קדש פסולות לשחיטה כדלקמן דלא תימא מדפתח לאו דוקא לפני נמי לאו דוקא אלא שיהא אהל נטוי להכי הדר כתיב לפני למימרא דדוקא הוא ולא לשכות:

1:5צפון לא איצטריך קרא - דמק"ו קאתי:

2:1וחד להכשיר צפון - דק"ו מעוטי ממעיט ליה לאידך גיסא וק"ו דרבנן לא דריש דאיכא למימר להאי קבע צפון ולהאי שאר רוחות דמאי קדושתיה דצפון מדרום אלא דקביעת מקום בעלמא הוא:

2:2וצידי צדדין - לפסול לא איצטריך קרא אחרינא:

3:1לפני - כתיב בקרא קמא:

3:2בזמן שהוא פתוח - לשון פתח אינו אלא החלל והפותח והנועל קרוי דלת:

6:1מוגף - סגור ולא נעול כמו הגפת דלתות (ערכין דף יא:):

6:2וילון - פרוש כנגד הפתח מי הוי כנעול או לא:

6:3הוא עצמו - וילון עצמו אינו חשוב אלא כפתח פתוח דלצניעותא בעלמא עביד:

7:1גובהה - כגון תל או עץ מוטל כנגד הפתח מפסיק בין פתח לשחיטה [והפתח פתוח מאי]:

7:2שני פשפשין היו בבית החליפות - (עודף) שהאולם עודף על רוחב ההיכל לצפון ולדרום ט"ו אמה לכל צד וארכו למזרח מן המערב אינו אלא י"א אמות ובכותל המערבי של אותו עודף היו חלונות לגנוז סכינין מבחוץ ולכן קרוי החצר כנגדו עד כותל מערבי של העזרה בית החליפות ובאותן שני כתלים היו שני פתחים קטנים והכי נמי תניא לה בתוספתא בהדיא ר' יוסי בר' יהודה אומר שני פשפשין היו בבית החליפות ופתוחין למערב וקסבר אולם נמי קרוי אהל מועד:

7:3להכשיר את כל העזרה - את כל שאר העזרה שאינו בכלל לפני אהל מועד על ידי פתח ראשון והוו צידי צדדין כגון מכנגד (זויות) כותל האולם ולמערב בצפון ובדרום לבית החליפות ובית החליפות עצמו ואלו שני פשפשין מכשירין כל בית החליפות לארכו ולרחבו דקרינן מהשתא לפני ולקמן פריך הא איכא צדדין:

7:4לאכילת קדשי קדשים - קס"ד השתא דלאכילה נמי בעיא פנים ולקמן אמרינן סמי מכאן אכילה:

8:1ה"ג מאי לאו דאיכא קמייהו גובהה שמנה - שהיה כנגדן תל גבוה שמנה וש"מ גובהה לא פסיל:

8:2לא דגביהי אינהו שמנה - גובהן של פתחים ח' אמות:

9:1פשפשין שאני - שהן פתחים קטנים ואין משמשין כניסה ויציאה אלא לאכשורי בשמא בעלמא:

10:1והא איכא צדדין - היינו אויר שבין כותל אולם לכותל העזרה לדרום ולצפון דהוו להו אחורי אותם פתחים ולא הוו לפני:

10:2דפתח להו בקרן זוית - של אולם מקצת הפתח פונה לצפון ומקצתו למערב וכן בדרום:

11:1אחורי בית הכפרת - אחת עשרה אמה היה אויר עד חומת העזרה למערב כזה:

11:2מאי - במאי מתכשר לשחיטה דקאמר כל העזרה כשרה:

11:3לול - כמין חלון פתוח מן התא שאחורי בית הכפרת לאויר העזרה:

11:4והיינו דכתיב שנים לפר בר - (בספר עזרא) (ד"ה א כו) משתעי במספר השומרים שהעמידו במקדש לכל הפתחין וקאמר שני שומרים העמידו לבר והיינו לאותו לול:

11:5כמאן דאמר כלפי לבר גרסינן - כלפי חוץ אחורי כל כותלי ההיכל וקדשי קדשים:

12:1אין חייבין משום טומאה - הנכנס טמא להר הבית אינו חייב אלא אם כן נכנס לתוך היקף חלל העזרה והוא היה אורך קפ"ז על רוחב קל"ה כדתנן במסכת מדות (דף לה.): למעוטי הנכנס ללשכות הבנויות חוצה לו ופתוחות לתוכו שלא נתקדשו בקדושת עזרה בשירי מנחה ובשיר של פגעים ובאורים ותומים שמקדשים בהן את העזרה ובהליכה סביב כדאמרינן בשבועות (דף יד.):

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

תוספות

3:1שלמים ששחטן קודם פתיחת ההיכל - מפורש בפ"ק דעירובין (דף ב.) ובפ' התכלת (מנחות דף מט:):

6:1הוא עצמו אין נעשה אלא כפתח פתוח - שהוילון משמשת עשוי לצניעות בעלמא שלא יסתכלו בהיכל בשעת שחיטה דאי משום לאחר שחיטה הרי יכולין לסגור הדלתות:

7:1גובהה מאי - תימה אי גובהה חשיב הפסק א"כ כנגד המזבח יפסל שמפסיק ואין לומר משום דרואה פתח מלמעלה למזבח דהא סלקא דעתך השתא דגובהה שמנה מפסיק דליכא למימר משום דגובהה שמנה היה סותם כל הפתח דהא סבור שהיה הפתח גובה עשרים אמה כדפריך בסמוך וצ"ע דביומא פ"ק (דף טז:) גבי כהן השורף פרה שהיה כותל מזרחי נמוך שיוכל לראות פתח אהל מועד וקאמר התם דדרך פלגא אמתא עילאה היה יכול לראות ושמא היינו דוקא הזאה שהיתה מעומד אבל שחיטה היתה מיושב ואכתי תיקשי מכנגד המזבח אמאי כשר לשחוט כדאמר כל העזרה כולה כשרה לשחיטה:

7:2שני פשפשין היו בבית החליפות - במסכת מדות (דף לה:) דאולם עודף עליו חמש עשרה אמה מן הצפון וחמש עשרה אמה מן הדרום והוא היה נקרא בית החליפות והיו לו שני פשפשין להכשיר את כל העזרה דאותו חצר עד כותל מערבי קרוי עזרה ולא כמו שפי' בקונטרס שהכל קרוי בית החליפות עד כותל מערבי ובפרק הניזקין (גיטין נד:) גבי כהן גדול ביוה"כ דקאמר דחזיניה בפשפש ופי' בקונטרס דשני פשפשין היו באותם החליפות ותימה גדול פירושו דדרך פשפשין לא היה יכול לראות כלל ופי' רבינו ריב"א דחזיני' דרך פשפש שיעשו פשפשין לראות אם פיגל ואם לאו וגם זה קשה דלעיל פרק כל הפסולין (זבחים דף לג.) פריך וניעביד פשפש הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל ומפרש ה"ר יעקב מאורלינ"ש דההוא פשפש היינו דרך הלול שאחורי בית הכפרת שיראה משם דרך בית קדש הקדשים ובהיכל יכול לראות דרך פתח הגדול לאולם:

11:1שנים לפר - גבי שומרין מייתי להאי קרא בפ"ק דתמיד (דף כז.) תימה לי אחורי הכפרת היאך יכול לשחוט הא אינו יכול לראות שם פתח אהל מועד דרך חלון דלפר בר דהא איכא שני פרכות בין היכל ובין קדשי הקדשים ובפרכת לא היה שום פתח אלא אחת פרופה מן הדרום ואחת מן הצפון ויש לומר דהלול קרי פתח ורואה בו קדשי קדשים דלא גרע מאהל מועד כמו אחורי בית החליפות שהיו פשפשין וקרויין פתח וע"י כן כשר לשחוט עד כותל מערבי לפי שרואה בהן האולם שקרוי אהל מועד למאן דאמ' קדושת היכל ואולם חדא מילתא ולא נ"ל דבשלמא שני פשפשין דבית החליפות הוו שני פתחים קטנים ומשמשין כניסה ויציאה ומיקרו פתח אבל לפר בר חלון קטן ולא פתח מקרי ובסוף התערובות (לקמן זבחים פב:) קרי ליה דרך משופש ולא מיקרי ביאה דרך שם ואי הוה נקב בפתחו של היכל לא היה יכול לשחוט אם היה הפתח נעול על סמך אותו נקב קטן. ברו"ך:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא