מסכת זבחים דף נ״ג

עמוד א

1עלה בכבש ופנה לסובב ובא לו לקרן דרומית מזרחית מזרחית צפונית צפונית מערבית מערבית דרומית שירי הדם היה שופך על יסוד דרומית ונאכלין לפנים מן הקלעים לזכרי כהונה בכל מאכל ליום ולילה עד חצות:

2גמ׳ היכי עביד רבי יוחנן ורבי אלעזר חד אמר נותן אמה אילך ואמה אילך וחד אמר מחטא ויורד כנגד חודו של קרן

3אליבא דרבי אלעזר בר"ש דאמר היא עצמה אינה נעשית אלא בגופה של קרן דכולי עלמא לא פליגי כי פליגי אליבא דרבי מר סבר אמה אילך ואמה אילך כנגד קרן הוא ומר סבר כנגד חודה אין טפי לא

4מיתיבי חטאת הציבור והיחיד כיצד מתן דמן היה עולה לכבש ופנה לסובב ובא לו לקרן דרומית מזרחית וטובל באצבעו הימנית המיומנת שבימין מן הדם שבמזרק וחומר בגודלו מלמעלה ובאצבעו קטנה מלמטה ומחטא ויורד כנגד חודה של קרן עד שמכלה כל הדם שבאצבע וכן כל קרן וקרן

5הכי קאמר מצוה בחודה אי עבד אמה אילך ואמה אילך לית לן בה:

6מאי רבי ומאי רבי אלעזר בר' שמעון דתניא דמים העליונים ניתנין מחוט הסיקרא ולמעלה דמים התחתונים ניתנין מחוט הסיקרא ולמטן דברי רבי

7רבי אלעזר ברבי שמעון אומר במה דברים אמורין בעולת העוף אבל בחטאת בהמה היא עצמה אין נעשית אלא על גופה של קרן

8אמר רבי אבהו מאי טעמא דרבי דכתיב (יחזקאל מג, טו) וההראל ארבע אמות ומההראל ולמעלה וגו' ארבע אמות הוא דהויא אמר רב אדא בר אהבה ומקום קרנות ארבע מקום קרנות ד' הויא אלא אימא רשות קרנות ד':

9תנן התם חוט של סיקרא חוגרו באמצע להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים מנא הני מילי אמר רב אחא בר רב קטינא שנאמר (שמות כז, ה) והיתה הרשת עד חצי המזבח התורה נתנה מחיצה להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים:

10שירי הדם כו': ת"ר אל יסוד מזבח זה יסוד דרומי אתה אומר זה יסוד דרומי או אינו אלא יסוד מערבי

11וילמד סתום מן המפורש אמרת ילמד ירידתו מן הכבש ליציאתו מן ההיכל מה יציאתו מן ההיכל בסמוך לו אף ירידתו מן הכבש בסמוך לו:

12תניא רבי ישמעאל אומר זה וזה יסוד מערבי ר' שמעון בן יוחאי אומר זה וזה יסוד דרומי

13בשלמא למאן דאמר יסוד מערבי קסבר ילמד סתום מן המפורש

14אלא למאן דאמר יסוד דרומי מ"ט א"ר אסי קסבר האי תנא כוליה מזבח בצפון קאי ל"א כוליה פתח בדרום קאי

Wikisource Talmud Bavli · CC BY-SA · הטקסט התקבל דרך ספריא

רש"י

1:1עלה בכבש ופנה לסובב - מפני שדמה ניתן למעלה על הקרנות ובאצבע צריך לעמוד על גבי סובב אבל בכל שאר הדמים שהן התחתונים מן החוט ולמטה בקרן זוית המזבח עומד על הרצפה וזורק מן הכלי למזבח וכל מקום שיגיע למזבח כשר:

1:2ובא לו לקרן דרומית מזרחית - שבה הוא פוגע ראשון כדקיימא לן לקמן (זבחים דף סב:) כל פינות שאתה פונה יהו דרך ימין והכבש בדרום וכשעולה בו ופניו למזבח הוי ימינו למזרח ובא לימינו למזרח ובא לאותו קרן והולך ומקיף בסובב דרך ימין ופניו למזבח מן הדרום למזרח וממזרח לצפון ומצפון למערב דהיינו דרך ימין:

1:3על יסוד דרומית - בגמרא יליף לה:

1:4לפנים מן הקלעים - לפי שבמשכן היו קלעים היקף לחצר אהל מועד ובמקום הקלעים היתה חומת העזרה בבית שלמה או בית עולמים ובחטאת כתיבא בחצר אהל מועד במקום קדוש תאכל (ויקרא ו׳:ט׳):

1:5לזכרי כהונה - דכתיב הכהן המחטא אותה (שם) לאפוקי נשים שאינן ראויות לחיטוי ובויקח קרח גבי חטאת ואשם ומנחה כתיב כל זכר יאכל אותו:

1:6בכל מאכל - משום דקתני בפסח ואינו נאכל אלא צלי לקמן (זבחים דף נו:) תני בכולהו ובכל מאכל:

1:7ליום ולילה - כדילפינן בפ' שלישי (לעיל זבחים דף לו.) ובשר זבח תודת שלמיו למדנו שנאכלת ליום אחד חטאת ואשם מנין תלמוד לומר זבח ובקדשים לילה הולך אחר היום דכתיב לא יניח ממנו עד בקר (ויקרא ז):

1:8עד חצות - סייג עשו חכמים לתורה להרחיק אדם מעבירת כרת כדתנן בברכות בפרק קמא (דף ב.) כל הנאכלין ליום אחד מצותן כו':

2:1גמ' היכי עביד - מתנת אצבע בקרן:

2:2אמה אילך - כשהוא עומד אצל זוית המזבח נותן בתוך אמה של מקצוע לאיזה רוח שירצה או לדרום או למזרח בקרן דרומית מזרחית וכן בכל קרן:

2:3מחטא ויורד - לשון הכתוב הכהן המחטא אותה (ויקרא ו׳:י״ט):

3:1אליבא דרבי אלעזר - לקמן מייתי פלוגתייהו:

3:2היא עצמה - כלומר כל עצמה ועיקר מצותה אינו אלא שם:

3:3דכ"ע לא פליגי - דלא בעינן חודה דקרן כתיב ואמה על אמה ברום אמה הנתון בראש המזבח בכל זוית וזוית בכל מקום שבה קרוי קרן:

3:4כי פליגי אליבא דרבי - דמכשר לה מחוט הסיקרא ולמעלה ואע"ג דלא בקרן:

3:5מר סבר - כי היכי דקרן הויא אמה על אמה אף כל שתחתיו כנגדו הוי קרן:

3:6ומר סבר - כיון דקרא לאו אקרנות ממש קפיד בשאר המזבח לא שייך לשון קרן אלא בחודה של זוית:

3:7כנגד חודה - רבי היא דמכשר למטה מן הקרן להכי תנא לה בחודה:

4:1המיומנת שבימין - אצבע הרגילה למלאכה ולא שאר אצבעות מוכנות להושיט ולטבל היינו שאצל גודל מיומנת אמנט"ר בלע"ז:

4:2וחומר בגודלו ובאצבע קטנה - מושך את הדם שבאצבע כלפי למטה שיפול כולו למזבח:

4:3חומר - לשון נחמרו בני מעיה (חולין דף נד.) דנוריי"ר בלע"ז:

4:4ומחטא - זריקת חטאת קרוי חיטוי כמו הכהן המחטא אותה:

7:1בד"א - דדמים העליונים כשירין למעלה מן החוט מיד:

7:2בעולת העוף - שנעשית למעלה כדאמרינן בפרק קדשי קדשים (לקמן זבחים דף סד:):

7:3אבל חטאת בהמה - דכתיב בה קרן בהדיא אינה נעשית כו':

8:1וההראל - מזבח:

8:2ארבע אמות הוא דהואי - בתמיה וכי אין גובהו או רוחבו אלא ארבע אמות:

8:3מקום קרנות ארבע - כלומר הקרנות תופסין ארבע אמות במזבח דכל קרן אמה על אמה:

8:4ומקום קרנות ארבע הויא - בתמיה והרי אין הקרנות אוכלין במזבח אלא שתי אמות מן המזרח למערב ושתים מן הדרום לצפון היינו שתים על שתים:

8:5אלא - על כרחך ה"ק קרא רשות קרנות ארבע כלומר שם רשות הקרנות תופסת למטה מהן ארבע אמות דהיינו עד החוט דכוליה הוי קרן:

9:1הרשת - כעין ציור מצוירת בקליעה ושל נחשת הויא בתחתיו של מזבח עשוי כנפה וגבוה עד חציו של מזבח:

9:2התורה נתנה מחיצה - מדקפיד אחצי מזבח:

10:1אל יסוד המזבח - האמור בחטאת החיצונה:

10:2או אינו אלא יסוד מערבי - כדאשכחן בפנימיות לעיל אשר פתח אהל מועד וילמד סתום מן המפורש:

11:1ילמד ירידתו מן הכבש - בחיצונות ושירי הדם בידו מיציאתו מן ההיכל [ושיריים הפנימיים בידו מה יציאתו מן ההיכל] ביסוד מערבי שהוא סמוך לו:

11:2אף ירידתו מן הכבש - נשפכין ליסוד דרומי שהוא סמוך לו:

12:1זה וזה - חיצונים והפנימים:

13:1סתום - החיצונים:

13:2מפורש - פנימים שכתוב בהן יסוד מערבי דכתיב אשר פתח אהל מועד:

14:1מ"ט - הא כתיב בפנימיים אל יסוד אשר פתח אהל מועד:

14:2קסבר כוליה מזבח בצפון פתח ההיכל קאי - ואין המזבח לפני הפתח כלום אלא אמה של יסוד דרומי אי נמי בצפון העזרה קאי והוו חמש אמותיו כנגד הפתח ואמה אחת מהן יסוד דרומי אישתכח דכי נפיק מן הפתח רואה יסוד דרומי לפניו מכוון באמצע הפתח ואית דגרס כוליה פתח בדרום מזבח קאי והיא היא כל פתח ההיכל לדרומו של מזבח הוא:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

תוספות

14:1כוליה מזבח בצפון קאי - פירש בקונטרס בצפון פתח ההיכל קאי ואין מן המזבח לפני פתח ההיכל כלום אלא אמה של יסוד דרומית א"נ בצפון העזרה קאי והוו חמש כנגד הפתח אחת מהן יסוד דרומי אישתכח דכי נפיק מן הפתח יסוד דרומי לפניו מכוון באמצע הפתח וכלשון זה אחרון נראה דלקמן פרק קדשי קדשים (זבחים דף נח.) מוכח דלמאן דאמר כוליה מזבח בצפון קאי האי חמש אמות כנגד הפתח דהא תנן (תמיד דף כט.) מערכה שניה של קטרת היה משוך מן הקרן כלפי צפון ארבע אמות מוקי לה כרבי יוסי דבעי לפני הפתח וקסבר כוליה מזבח בצפון קאי:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

עמוד ב

1תנא דבי ר' ישמעאל כרבי שמעון בן יוחי אומרים זה וזה יסוד מערבי וסימניך משכו גברי לגברא:

2מתני׳ העולה קדשי קדשים שחיטתה בצפון וקיבול דמה בכלי שרת בצפון ודמה טעון שתי מתנות שהן ארבע וטעונה הפשט וניתוח וכליל לאשים:

3גמ׳ עולה מ"ט תני ליה קדשי קדשים משום דלא כתיב בה (לה') קדשי קדשים היא:

4ודמה טעון שתי מתנות: היכי עביד אמר רב נותן וחוזר ונותן ושמואל אמר מתנה אחת כמין גמא נותן

5כתנאי יכול יזרקנו זריקה אחת ת"ל סביב אי סביב יכול יקיפנו כחוט ת"ל וזרקו הא כיצד כמין גמא (ודמה טעון) שתי מתנות שהן ארבע

6ר' ישמעאל אומר נאמר כאן סביב ונאמר להלן (ויקרא ח, טו) סביב מה להלן פיסוק וארבע מתנות אף כאן פיסוק וארבע מתנות

7אי מה להלן ארבע מתנות על ארבע קרנות אף כאן ארבע מתנות על ארבע קרנות אמרת עולה טעונה יסוד וקרן מזרחית דרומית לא היה לה יסוד

8מ"ט אמר ר' אלעזר לפי שלא היתה בחלקו של טורף דאמר רב שמואל בר רב יצחק מזבח אוכל בחלקו של יהודה אמה

9אמר רבי לוי בר חמא אמר רבי חמא ברבי חנינא רצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסה בחלקו של בנימין והיה בנימין הצדיק מצטער עליה בכל יום לנוטלה שנאמר

Wikisource Talmud Bavli · CC BY-SA · הטקסט התקבל דרך ספריא

רש"י

1:1תנא דבי רבי ישמעאל - היו שונין ברבי שמעון בן יוחי זה וזה יסוד מערבי תלמידי רבי ישמעאל היו שונין משנה שנשנית בבית מדרשו של רבי שמעון דזה וזה יסוד מערבי כרבי ישמעאל:

1:2וסימניך - שלא תחליף הגירסא לומר זה וזה דרומי:

1:3משכוה גברי לגברא - תלמידי ר' ישמעאל שהן מרובין משכו את ר"ש לומר כדברי רבן:

2:1מתני' העולה קדשי קדשים - היא ליפסל ביוצא ובטבול יום ובמחוסר כפורים ומועלין בה:

2:2שתי מתנות - בקרן מזרחית צפונית ובקרן מערבית דרומית שכנגדה באלכסון והכי תנן במסכת תמיד (דף ל:) בא לו לקרן מזרחית צפונית נותן מזרחית צפונית מערבית דרומית נותן מערבית דרומית וטעמא משום דקרן מזרחית דרומית לא היה לה יסוד כדאמרינן בשמעתין ועולה טעונה תורת מתן דמה כנגד היסוד וכדרבינן לעיל (זבחים דף נא.) מק"ו משירי חטאת הילכך בעי [הנך] תרתי דאמרן:

2:3שתי מתנות שהן ד' - בעינן כדי שיהא מתן הדם בד' רוחות המזבח והא לא משכחת לה אלא בשתי קרנות העומדות באלכסונה של זו דאי בשתים שברוח אחת לא הוי דם אלא בג' רוחות של מזבח ולא קרינן ביה סביב:

2:4שהן ארבע - בגמ' מפרש היכי עביד:

3:1גמ' מאי טעמא תני בה קדשי קדשים - מאי דלא תני גבי חטאות ואשמות דהוו נמי קדשי קדשים:

3:2ומשני משום דלא כתיב בה - איצטריך לאשמועינן דאפ"ה קדשי קדשים היא דהא כולה לגבוה ואין לך קדשי קדשים כזה ובקדשים קלים גופייהו מאי דאזיל מינייהו לגבוה קדשי קדשים הוא כדתנן לקמן בפ' התדיר (זבחים דף פט.) מעשר קודם לעופות מפני שהוא מין זבח ויש בו קדשי קדשים דמו ואימוריו:

4:1היכי עביד - דנעשים השתים שהן ארבע:

4:2נותן וחוזר ונותן - זורק מן הכלי ולמזבח ברוח זו של קרן וכן ברוח השניה של קרן וכן לקרן שכנגדה באלכסון ונמצא מן הדם לד' רוחות של מזבח מתנה לכל רוח:

4:3כמין גמא - זורק נגד הפינה מן הכלי והדם מתפשט לשתי רוחות הפינה והרי הוא כמין גאם אות יונית עשויה ככף פשוטה:

5:1וזרקו את הדם על המזבח סביב - בעולה כתיב וכן כתיב בשלמים ואשם:

5:2ת"ל וזרקו - ואין זריקה אלא מרחוק ובחוט אי אפשר להקיף אלא באצבע ובנגיעה:

5:3ודמה טעון כו' - כמין גמא ובשתי קרנות שבאלכסון דאיכא סביב לארבע רוחות המזבח ובזריקה:

6:1ונאמר להלן סביב - בחטאות המלואין בצו את אהרן:

6:2מה להלן פיסוק ד' מתנות - ד' נפסקות זו מזו דהא על ארבע קרנות נותן:

6:3אף כאן - אע"פ שבשתי קרנות פיסוק בעינן והיינו כדרב נותן וחוזר ונותן:

7:1עולה טעונה יסוד - תחילת מתנותיה צריכה נגד היסוד שיהא יסוד המזבח תחת מקום מתנה ומקל וחומר אייתינה לעיל בפירקין (זבחים דף נא.):

7:2לא היה לה יסוד - לקמיה מפרש היכי דמי הילכך בקרן מזרחית צפונית היה מתחיל:

8:1מאי טעם - לא היה לה יסוד:

8:2טורף - בנימין דכתיב ביה זאב יטרף (בראשית מ״ט:כ״ז) שנתנבא יעקב עליו בבקר יאכל עד (שם) באחסנתיה תיתבני מדבחא ואותה הקרן לא היתה בחלקו כדמפרש ואזיל:

8:3דאמר רב שמואל בר רב יצחק מזבח היה אוכל בחלקו של יהודה אמה - אמה במזרחו אמה בדרומו על כל האורך בעובי אמה אלא שלא היתה אמה שבמזרח על פני כל המזרח שכשמגיע לקרן מזרחית צפונית היתה כלה בסמוך לקרן אמה וכן אכילת האמה הדרומית לא היתה מהלכת על פני כל הדרום שכשמגעת לקרן דרומית מערבית כלה בסמוך לקרן אמה כדתנן לקמן (זבחים דף נד.) היסוד מהלך על פני כל הצפון ועל פני כל המערב אוכל במזרח אמה אחת ובדרום אמה אחת נמצא יסוד לג' קרנות כזה:

9:1רצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה - לדרומו של מזבח שחלקו של יהודה היתה במזרח כדתניא (יומא דף יב.) מה היה בחלקו של יהודה הר הבית (בכניסתו) והלשכות שבו והעזרות עזרת נשים כולה (ועזרת) ושנים ועשרים אמה של מקום דריסת רגלי הכהנים ומקום דריסת רגלי ישראל מיקרו עזרות נמצא חלקו של יהודה במזרח המזבח ובצדו [לדרום] והמזבח אוכל בחלקו אמה במזרח מלבד אמה של קרן מזרחית צפונית היתה כולה חלקו של יהודה שהיתה אותה אמה ברחוק מן הקרן אמה והרצועה היתה יוצאה בדרום למזבח ונכנסת בחלקו של בנימין שממקום הדריסה ולמעלה היה חלקו של בנימין אלא שרצועה זו היתה ליהודה באה בתוך חלקו של בנימין בדרומו של מזבח ומזבח אוכל בה אמה והיא אמה שהיא כניסת היסוד ראוי להיות בה כדאמר מר (מדות פרק ג מ"א) עלה אמה וכנס אמה זהו יסוד כל אורך כותל מזרחי בעובי אמה היה אוכל חלקו של יהודה וכן כותל דרומי לבד אמה סמוך לקרן דרומית מערבית:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

תוספות

1:1וסימניך משכינהו גברי לגברא - פירש בקונטרס תלמידי רבי ישמעאל שהם מרובים משכו את רבי שמעון לומר כדברי רבם ותימה דלקמן פרק בתרא (זבחים דף קיט:) אמרינן וסימניך משכינהו גברא לגברי דר' שמעון דאמר זו וזו ירושלים משכינהו לרבי ישמעאל והשתא מה סימניך הוא זה כיון דפעמים אמרינן איפכא ונראה כדגרסינן בספרים ישנים וזה וזה יסוד דרומי וסימניך משכינהו גברי לגברא רבי שמעון בן יוחי קרי גברי לפי שנזכר שמו ושם אביו ור' ישמעאל שהוא יחידי קרי גברא וגרסינן נמי פרק בתרא (שם) וסימניך משכינהו גברי לגברא וכן בערוך בערך משך:

2:1העולה קדשי קדשים כו' - תימה דלא תני שפיכות שיריים בעולה והלא כל הדמים טעונין יסוד כדדרשינן העולה למזבחה של עולה לפירוש הקונטרס ובריש בית שמאי (לעיל זבחים דף לז.) אמרינן מנין לכל הדמים שטעונין מתן דמים ליסוד ועוד דבמסכת תמיד (דף ל:) תנן שירי הדם היה שופך על יסוד דרומי ותירץ ה"ר משה מפונטיז"א משום דעולה בזריקת כלי וזימנין דלית בה שירים בחטאת דבאצבע אי אפשר בלא שיריים ולא נהירא דכולה שמעתא מוכחת דמצוה במתן שיריים וה"ר יעקב מאורליינ"ש פירש דכיון דשמעי' תנא דפנימיים ביסוד מערבי וגם התחיל בחיצונים למיתני יסוד דרומי הוא הדין בכולהו ואע"ג דקחשיב בכל פנימיים היינו משום דהתחיל בפנימיים וצריך למיתני בחיצונים ואין רוצה להפסיק:

2:2קדשי קדשים - פי' בקונטרס ליפסל ביוצא ובטבול יום ומועלין בה ולא היה לו לפרש לענין טבול יום ומחוסר כפורים שזה הדין נוהג בכל קדשים אפילו קלים אבל יוצא ומעילה ניחא דקדשים קלים לא (מבטלי) מיפסלי ביוצא ואין בהן מעילה:

3:1משום דלא כתיב בה קדשי קדשים - תימה ומהאי טעמא הוה ליה למימר גבי זבחי שלמי צבור דהא לא כתב בהו קדשי קדשים וילפינן להו לקמן (זבחים דף נה.) מדאיתקש לעולה מה עולה קדשי קדשים:

5:1נאמר כאן סביב כו' - הא דאיצטריך לעיל לאקושי חטאת לעולה לענין צפון משום דמהך גזירה שוה דסביב ליכא למילף דלא שייכא אלא לענין מתנות דהא חטאת שנכנס דמה לפנים פסולה ודמה טעון כיבוס מה שאין כן בעולה:

6:1מה להלן פיסוק מתנות כו' - תימה כי היכי דדרשינן בפרק קמא (לעיל זבחים ד' י:) אותה דמה למעלה ולא אחרת דמה למעלה הכא נמי נימא אותה בפיסוק מתנות ולא אחרת בפיסוק מתנות:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא