מסכת זבחים דף ק״ו

1אף כאן למזרחה של ירושלים

2אלא לרבנן היכא שריף להו כדתניא היכן נשרפין לצפון ירושלים חוץ לשלש מחנות רבי יוסי הגלילי אומר אבית הדשן נשרפין

3אמר רבא מאן תנא דפליג עליה דר' יוסי הגלילי ר' אליעזר בן יעקב היא דתניא (ויקרא ד, יב) על שפך הדשן ישרף שיהא שם דשן (שיקדים לשם דשן) ר' אליעזר בן יעקב אומר שיהא מקומו משופך

4אמר ליה אביי דילמא במקומו משופך פליגי

5תנו רבנן השורף מטמא בגדים ולא המצית את האור מטמא בגדים ולא המסדר את המערכה מטמא בגדים ואיזהו השורף המסייע בשעת שריפה

6יכול אף משנעשו אפר מטמא בגדים תלמוד לומר אותם אותם מטמאין בגדים ומשנעשין אפר אין מטמאין בגדים רבי שמעון אומר אותם מטמאין בגדים ניתך הבשר אין מטמאין בגדים

7מאי בינייהו אמר רבא איכא בינייהו דשוייה חרוכא:

8

הדרן עלך טבול יום

9מתני׳ השוחט והמעלה בחוץ חייב על השחיטה וחייב על העלאה

10רבי יוסי הגלילי אומר שחט בפנים והעלה בחוץ שחט בחוץ והעלה בחוץ פטור שלא העלה אלא דבר פסול אמרו לו אף השוחט בפנים ומעלה בחוץ כיון שהוציאו פסלו

11הטמא שאכל בין קדש טמא בין קדש טהור חייב רבי יוסי הגלילי אומר טמא שאכל טהור חייב וטמא שאכל טמא פטור שלא אכל אלא דבר טמא אמרו לו אף טמא שאכל את הטהור כיון שנגע בו טמאוהו

12וטהור שאכל טמא פטור שאינו חייב אלא על טומאת הגוף:

13גמ׳ בשלמא העלה כתיב עונש וכתיב אזהרה עונש דכתיב (ויקרא יז, ד) ואל פתח אהל מועד לא הביאו אזהרה דכתיב (דברים יב, יג) השמר לך פן תעלה עולותיך וכי הא דא"ר אבין א"ר אלעזר כל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה

14אלא שחיטה בשלמא עונש דכתיב (ויקרא יז, ד) ואל פתח אהל מועד לא הביאו אלא אזהרה מנלן אמר קרא (ויקרא יז, ז) ולא יזבחו עוד

15האי מיבעי ליה לכדר"א דאמר מנין לזובח בהמה למרקוליס שהוא חייב דכתיב ולא יזבחו עוד את זבחיהם אם אינו ענין לכדרכה דכתיב (דברים יב, ל) איכה יעבדו תנהו ענין לשלא כדרכה

16אמר רבה קרי ביה ולא יזבחו וקרי ביה ולא עוד

17אכתי מיבעי ליה לכדתניא עד כאן הוא מדבר בקדשים שהקדישן בשעת איסור הבמות והקריבן בשעת איסור הבמות

1שהרי עונשן אמור (ויקרא יז, ד) ואל פתח אהל מועד אזהרה דכתיב (דברים יב, יג) השמר לך פן תעלה עולותיך

2מכאן ואילך בזבחים שהקדישן בשעת היתר הבמות והקריבן בשעת איסור הבמות

3שנא' (ויקרא יז, ה) למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זובחים זבחים שהתרתי לך כבר על פני השדה לומר לך הזובח בשעת איסור הבמות מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב על פני השדה

4(ויקרא יז, ה) והביאום לה' זו מצות עשה לא תעשה מניין ת"ל (ויקרא יז, ז) ולא יזבחו עוד

5יכול יהא ענוש כרת ת"ל (ויקרא יז, ז) חוקת עולם תהיה זאת להם לדורותם זאת להם ולא אחרת להם

6אלא אמר (ר' אבין) ק"ו ומה במקום שלא ענש הזהיר מקום שענש אינו דין שהזהיר

7א"ל רבינא לרב אשי א"כ לא יאמר לאו בחלב ותיתי ק"ו מנבילה מה נבילה שלא ענש הזהיר חלב. שענש אינו דין שהזהיר

8אתא לקמיה דרבא א"ל מנבלה נמי לא אתיא דאיכא למיפרך מה לנבלה שכן מטמא

9משרצים טמאין מה לשרצים טמאין שמטמאין במשהו

10משרצים טהורים מה לשרצים טהורים שאיסורן במשהו

11מערלה וכלאי הכרם מה לערלה וכלאי הכרם שכן אסורין בהנאה

12משביעית מה לשביעית שכן תופסת דמיה

13מתרומה שכן לא הותר מכללה מכולהו נמי שכן לא הותרו מכללן

14אמר רבא אי קשיא לי הא קשיא לי הא דתנן פסח ומילה מצות עשה

15תיתי בק"ו ממותיר מה מותיר שלא ענש הזהיר פסח ומילה שענש אינו דין שהזהיר

16אמר רב אשי אמריתה לשמעתא קמיה דרב כהנא ואמר לי ממותיר לא אתיא דאיכא למיפרך מה למותיר שכן אין לו תקנה תאמר פסח יש לו תקנה

17וכי מזהירין מן הדין אפילו למ"ד עונשין מן הדין אין מזהירין מן הדין

18אלא כדרבי יוחנן דאמר אתיא הבאה הבאה

19מה להלן לא ענש אא"כ הזהיר אף כאן לא ענש אא"כ הזהיר