מסכת זבחים דף י׳

עמוד א

1השוחט את הבהמה ע"מ לזרוק דמה לעבודת כוכבים ולהקטיר חלבה לעבודת כוכבים ר' יוחנן אמר אסורה מחשבין מעבודה לעבודה וילפינן חוץ מפנים

2ריש לקיש אמר מותרת אין מחשבין מעבודה לעבודה ולא ילפינן חוץ מפנים

3ואי אשמעינן בהא בהא אמר ריש לקיש אבל פנים מפנים אימא מודי ליה לרבי יוחנן

4ואי אשמעינן הא בהא קאמר רבי יוחנן אבל בההיא אימא מודי ליה לריש לקיש צריכי

5כי אתא רב דימי אמר מתיב רב ירמיה לסיועיה לרבי יוחנן ורבי אילא לסיועיה לריש לקיש

6רב ירמיה לסיועיה לרבי יוחנן ומה במקום שאם אמר הריני שוחט חוץ לזמנו שהוא כשר שחטו על מנת לזרוק דמו חוץ לזמנו פסול מקום שאם אמר הריני שוחט שלא לשמו פסול שחטו על מנת לזרוק דמו שלא לשמו אינו דין שיהא פסול

7מתקיף לה רבא בר אהילאי מה לחוץ לזמנו שכן כרת

8אלא אמר רבא בר אהילאי הכי קאמר ומה מקום שאם אמר הריני שוחט חוץ למקומו שהוא כשר שחטו על מנת לזרוק דמו חוץ למקומו פסול מקום שאם אמר הריני שוחט שלא לשמו שהוא פסול [שחטו ע"מ] לזרוק דמו שלא לשמו אינו דין שיהא פסול

9מתקיף לה רב אשי מה לחוץ למקומו שכן נוהג בכל הזבחים תאמר בשלא לשמו שאינו נוהג אלא בפסח וחטאת

10אלא אמר רב אשי הכי קאמר ומה במקום שאם אמר הריני שוחט לשם פלוני שהוא כשר לזרוק דמו (שלא לשמו) לשם פלוני פסול מקום שאם אמר הריני שוחט שלא לשמן שהוא פסול [שחטו ע"מ] לזרוק דמן שלא לשמן אינו דין שיהא פסול

11רבי אילא לסיועיה לריש לקיש לא תאמר בזריקה ותיתי מק"ו מבינייא משחיטה וקבלה למאי הלכתא כתב רחמנא לומר דאין מחשבין מעבודה לעבודה

12מתקיף לה רב פפא ודלמא דמחשבין מעבודה לעבודה

13אם כן לשתוק קרא מיניה ותיתי מקל וחומר דרב אשי

14ואידך פריך הכי מה להנך שכן טעונות צפון וישנן בחטאות הפנימיות

15ואידך השתא מיהא בשלמים קיימין

16איתמר שחטה לשמה לזרוק דמה שלא לשמה רב נחמן אמר פסולה רבה אמר כשרה והדר ביה רבה לגבי רב נחמן מק"ו דרב אשי:

17רבי אליעזר אומר אף (את) האשם: תניא אומר ר' אליעזר חטאת באה על חטא ואשם בא על חטא מה חטאת שלא לשמה פסולה אף אשם שלא לשמו פסול

18אמר לו רבי יהושע לא אם אמרת בחטאת שכן דמה למעלה

19אמר לו רבי אליעזר פסח יוכיח שדמו למטה ושחטו שלא לשמו פסול

20אמר לו רבי יהושע מה לפסח שכן זמנו קבוע

21אמר לו רבי אליעזר חטאת תוכיח

22אמר לו רבי יהושע

Wikisource Talmud Bavli · CC BY-SA · הטקסט התקבל דרך ספריא

רש"י

1:1השוחט את הבהמה - של חולין לעבודת כוכבים אסורה בהנאה כדין זבחי מתים וזבחי מתים ילפינן (ע"ז דף כט:) שם שם מעגלה ערופה:

1:2לזרוק דמה לעבודת כוכבים - (ועבודת) השחיטה לא נעשית לשם עבודת כוכבים אלא בשעת שחיטה חישב לעבוד הזריקה לשם עבודת כוכבים ולא זרק:

1:3מחשבין מעבודה לעבודה - מחשבה היא לענין זבחי מתים ליאסר בהנאה:

1:4דילפינן - עבודת כוכבים שהיא חוץ ממחשבת פיגול שהוא פנים:

2:1מותרת - לאכילה:

2:2אין מחשבין מעבודה לעבודה - ואינה אסורה אלא אם כן שחט לעבודת כוכבים שבשחיטתה עבד עבודת כוכבים או זרק לעבודת כוכבים:

3:1פנים מפנים - מחשבת שלא לשמו מפיגול:

6:1הריני שוחט חוץ לזמנו - ולא חישב על מנת לאכול ולא על מנת לזרוק או להקטיר אלא על השחיטה חישב סתם חוץ לזמנה כשר דלאו מחשבה היא דאין זמן אלא באכילת אדם ומזבח (דזהו) פיגול:

7:1שכן כרת - האוכל פיגול אפי' לאלתר חייב כרת הואיל וחמור מהניא ביה מעבודה לעבודה:

8:1הריני שוחטו חוץ למקומו - שלא חישב לא על אכילה ולא על זריקה אלא אמר הריני שוחט חוץ למקומו כשר דהא חזינן דבמקומו הוא שוחטו ועוד דבאכילת אדם או מזבח תלה רחמנא לחוץ למקומו וחוץ לזמנו דכתיב ואם האכל יאכל וגו' וילפינן חוץ למקומו וחוץ לזמנו מהאי קרא לקמן (זבחים דף יג.):

8:2על מנת לזרוק דמו חוץ למקומו כו' פסול - (בפרק שני) והשתא ליכא למפרך שכן כרת שאין חייבין כרת על אכילתן כדתניא לקמן [בפרק שני] (דף כח.):

10:1שחט לשם פלוני כשר - דאין שינוי בעלים חל על השחיטה דלא שייך שם בעלים אלא על הכפרה והיינו דאמרן לעיל (זבחים דף ד.) דשינוי בעלים אינו בד' עבודות:

11:1לא תאמר בזריקה - מחשבין שלא לשמו דרבינן ליה לעיל בכולהו עבודות:

11:2משחיטה וקבלה - ומה שחיטה שכשרה בזר פסולה בשלא לשמה זריקה לא כל שכן כי פרכת מה לשחיטה שכן פוסלת שלא לשם אוכלין בפסח קבלה תוכיח:

11:3דאין מחשבין מעבודה לעבודה - אלא בשעת זריקה גופה בעי מיחשב:

12:1ודלמא - להכי כתביה לאשמועינן רבותא דמחשבין מעבודה לעבודה [שלא] בשעת זריקה גופה בעי מחשב דאפי' לא חישב על הזריקה בשעתה אלא בשעת שחיטה הויא מחשבה:

13:1אם כן - דמחשבין אתא לאשמועינן לשתוק קרא מיניה ותיתי דמחשבין מקל וחומר דרב אשי כדאמרן ומה אם במקום שאם אמר הריני שוחט לשם פלוני כו':

14:1ואידך - רבי יוחנן פריך הכי דלא נפקא לן זריקה מקל וחומר דקבלה ושחיטה:

14:2מה להנך כו' - הלכך לאו קרא יתירא הוא דניליף מיניה דאין מחשבין:

15:1השתא מיהת בשלמים קיימינן - דבשלמים כתיבא מחשבה שלא לשמו הלכך מצי למילף זריקה משחיטה וקבלה וליכא למיפרך צפון דשלמים לא בעי צפון וליתנהו פנימיות:

18:1שכן דמה למעלה - מחוט הסיקרא דתנן במס' מדות (פ"ג מ"א) חוט הסיקרא חוגרת באמצע להבדיל בין דמים עליונים לדמים התחתונים ויליף לקמן (זבחים דף נג.) מן והיתה הרשת עד חצי המזבח התורה נתנה מחיצה להבדיל וחטאת בהמה נעשית למעלה דכתיב בה (ויקרא ד) על קרנות וכן עולת העוף כדלקמן (זבחים דף סד:) ושאר זבחים שלא פירש בהן נעשין למטה דכתיב בהו מזבח ולא כתיב בהו קרנות וכוליה מזבח ליכא למימר דהוה מקומן שהרי תורה נתנה מחיצה:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

תוספות

2:1ריש לקיש אמר מותרת - מודה ר"ל דחייב מיתה כדאמרינן בפרק ארבע מיתות (סנהדרין סא.) מידי דהוה אמשתחוה להר דהר מותר ועובדו בסייף ושחיטת מומר לא חשיב כדפי' בפ"ק דחולין (דף יד.) גבי שוחט בשבת ואין לתמוה והיאך נהרג דילמא מימלך ולא זריק לעבודת כוכבים כדאמר בפרק ד' מיתות (סנהדרין סא.) דניסת שאמר אלך אעבוד פטור דמימלך ולא עביד דהכא ודאי לא מימלך כיון דעבד מעשה ששחט על מנת לזרוק ועוד הכא אפילו ידוע ודאי שלא יזרוק חשיב עובד עבודת כוכבים בשחיטה [[זו] כששוחט ע"מ לזרוק:

10:1מקום שאם אמר הריני שוחט שלא לשמן כו' - וא"ת שוחט שלא לשם אוכלין בפסח יוכיח דשוחט שלא לשם אוכלין פסול ושוחט ע"מ לזרוק שלא לשם אוכלין כשר ויש לומר דלא דמי התם דזורק עצמו שלא לשם אוכלין כשר:

11:1לא תאמר בזריקה ותיתי בק"ו משחיטה וקבלה - תימה אמאי לא פריך שכן טעונות צפון וישנן בחטאות הפנימיות וכ"ת משום דבשלמים קיימא אם כן מאי צריך למילף מבינייא ניליף בק"ו מקבלה שאין חייבין עליה בחוץ ואפילו הכי פסלה בה מחשבה ועוד למה לי קרא בזריקה לשינוי בעלים דדרשי' לכפר עליו תיתי מבינייא משחיטה וקבלה ועוד קשה אמאי אין מחשבת אוכלין בפסח בזריקה תיתי בק"ו משחיטה שכשירה בזר כיון דלא פרכינן מצפון וחטאות הפנימיות ומיהו דילמא (תכוסו) מיעוטא הוא ואע"ג דשלא למנויין דהיינו שינוי בעלים כתיב נמי (תכוסו) ולא ממעטי זריקה לא דמי (עיין פסחים דף סא.):

16:1והדר ביה רבה לגבי דרב נחמן מקל וחומר דרב אשי - [היינו] לרבנן דאליבא דר' שמעון ליכא קל וחומר דאיכא למיפרך מה לשינוי בעלים שכן נוהג במנחות תאמר בשינוי קודש שאינו נוהג במנחות לרבי שמעון (מנחות דף ב:):

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

עמוד ב

1חוזרני חלילה

2חזר רבי אליעזר ודנו דין אחר חטאת נאמר בה היא בשחיטה היא לשמה כשירה שלא לשמה פסולה ופסח נאמר בו הוא בזביחה הוא לשמו כשר שלא לשמו פסול

3אף אשם נאמר בו הוא הוא לשמו כשר שלא לשמו פסול

4אמר לו רבי יהושע חטאת נאמר בה היא בשחיטה היא לשמה כשרה שלא לשמה פסולה פסח נאמר בו הוא בזביחה הוא לשמו כשר שלא לשמו פסול אבל אשם לא נאמר בו הוא אלא לאחר הקטרת אימורין והוא עצמו שלא הוקטרו אימורין כשר

5אמר לו ר' אליעזר הרי אומר (ויקרא ו, י) כחטאת כאשם מה חטאת שלא לשמו פסול אף אשם שלא לשמו פסול

6אמר מר אמר לו ר' יהושע חוזרני חלילה ולמיהדר דינא ולייתי במה הצד

7משום דאיכא למיפרך מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד כרת

8אמר לו ר' יהושע לא אם אמרת בחטאת שכן דמה למעלה ולימא ליה לא אם אמרת בחטאת שכן נכנס דמה לפני ולפנים

9בחטאות החיצונות קאמרינן

10שאם נכנס דמה [לפני] ולפנים פסולה

11אית ליה לרבי אליעזר אף האשם

12שכן מכפרת על חייבי כריתות

13מחטאת דשמיעת הקול

14שכן טעונה ארבע מתנות

15כרבי ישמעאל דאמר כל הדמים טעונה ארבע מתנות

16(שכן טעונה) על ארבע קרנות

17וליטעמיך האיכא אצבע האיכא קרן האיכא חודה אלא חד מתרי תלת טעמי נקט

18אמר מר אמר לו ר' יהושע לא אם אמרת לימא ליה רבי אליעזר אשם נמי דמו למעלה

19אמר אביי אשם דמו למעלה לא מצית אמרת ק"ו מעולה ומה עולה שהיא כליל דמה למטה אשם שאינו כליל לא כל שכן

20מה לעולה שכן אינה מכפרת

21חטאת העוף תוכיח

22מה לחטאת העוף שכן אינה מין זבח

23עולה תוכיח לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שהן קדשי קדשים ודמן למטה אף אני אביא אשם שהוא קודש קדשים ודמו למטה

24א"ל רבא מפרזקיא לרב אשי ולפרוך מה להצד השוה שבהן שכן אין להן קצבה תאמר באשם שיש לו קצבה

25אלא היינו טעמא דרבי אליעזר דאמר קרא (ויקרא ו, יט) הכהן המחטא אותה אותה דמה למעלה ואין דמו של אחר למעלה

26אי הכי חטאת נמי נימא אותה לשמה כשרה שלא לשמה פסולה הא שאר זבחים בין לשמן בין שלא לשמן כשרין

27ההוא אותה לאו דוקא דהא שייר פסח

28הכא נמי לאו דוקא דהא שייר עולת העוף

29בזביחה מיהא לא שייר מידי

30ואי בעית אימא הא מני רבי אלעזר ברבי שמעון היא דאמר האי מקום לחוד והאי מקום לחוד

31דתניא דמים התחתונים ניתנין מחוט הסיקרא ולמטה והעליונים מחוט הסיקרא ולמעלה אמר רבי אלעזר ברבי שמעון במה דברים אמורין בעולת העוף אבל בחטאת בהמה היא עצמה אין נעשה אלא על גופה של קרן:

32תנן התם שהיה רבי עקיבא אומר כל דמים שנכנסו להיכל לכפר פסולים וחכמים אומרים חטאת בלבד רבי אליעזר אומר אף האשם שנאמר כחטאת כאשם

33בשלמא רבי אליעזר כדקאמר טעמא אלא רבנן מאי טעמא

34אמר רבא אשם נכנס דמו לפנים פסול לא מצית אמרת קל וחומר מעולה מה

Wikisource Talmud Bavli · CC BY-SA · הטקסט התקבל דרך ספריא

רש"י

1:1חוזרני חלילה - ולא יקום הדין ולקמן פריך וניהדר דינא וניתי במה הצד:

2:1נאמר בה היא בשחיטה - שעיר נשיא:

5:1הרי הוא אומר כו' - ואין משיבין על ההיקש ולקמן בסוף שמעתא מפרש טעמייהו דרבנן דסמכי אהיקשא אחרינא והך היקשא דרשינן למילתא אחריתי:

6:1תיתי במה הצד - דפסח וחטאת נאכלין (ליום ולילה) אף אני אביא אשם:

7:1צד כרת - חטאת באה על שגגת כרת ופסח חייבים עליו כרת טהור שלא היה בדרך רחוקה:

8:1שכן נכנס דמה לפני ולפנים - כגון ביום הכפורים:

9:1בחטאות החיצונות קאמרינן - במתני' דפסולה ואע"ג דלא עיילי לפנים ומינייהו יליף ר' אליעזר:

10:1שאם נכנס דמה לפנים פסול - פירכא היא וה"ק ולימא ליה מה לחטאת החיצונה שכן אם נכנס דמה לפנים פסולה דכתיב (ויקרא ו׳:כ״ג) וכל חטאת אשר יובא מדמה כו' תאמר באשם דלא מיפסיל בהכי:

11:1אית ליה לרבי אליעזר אף באשם - שנכנס דמו לפנים פסול לקמן בשמעתין:

11:2ולימא ליה ר' יהושע מה לחטאה שכן מכפרת על חייבי כריתות:

13:1מחטאת דשמיעת קול - יליף רבי אליעזר דאינה באה על כרת:

14:1ולימא ליה שכן טעונה ארבע מתנות - תאמר באשם שאינו טעון אלא שני מתנות שהן ד':

15:1כר' ישמעאל כו' - באיזהו מקומן (לקמן זבחים נג:) נאמר כאן סביב בעולה ואשם ונאמר להלן סביב בחטאת [המילואים] מה להלן פיסוק ארבע מתנות דהא ד' מתנות כתיבי בה ואי אפשר לשתי קרנות בבת אחת אף כאן פיסוק ד' מתנות באותה מתנה שנותן לקרן שהוא כשתים צריך לפסוק לצפונה של קרן ולמזרחה של קרן:

16:1ולימא ליה שכן טעונין ד' מתנות על ד' קרנות - מה שאין כן באשם דר' ישמעאל גופיה לא בעי בשאר זבחים אלא ד' מתנות בשתי קרנות דקתני בדר' ישמעאל אי מה להלן ארבע מתנות [על ארבע קרנות] אף כאן כו' אמרת עולה טעונה יסוד וקרן מזרחית דרומית לא היה לה יסוד:

17:1וליטעמיך - טובא הוה ליה לרבי יהושע למיפרך דהא איכא קרן ואצבע וחודה שחטאת טעונה ליתן מתנותיה באצבע כנגד חודה של קרן אבן של אמה על אמה ברום אמה בד' מקצעות המזבח מה שאין כן בשאר הדמים דאפילו עולת העוף שהיא למעלה מחוט הסיקרא כדלקמן אינה צריכה להגביה כ"כ ולתת על הקרן ממש אלא שתהא למעלה מן החוט כל שהוא כדתניא לקמן (זבחים דף נג.) עשאה למטה מרגליו אפי' אמה כשרה ואין שום זבח טעון מתנות אצבע אלא זורק מן הכלי אל קיר המזבח למקצעותיו השנים והדם מתפשט לצפון ולמערב ואין מתנתו כנגד חודה במשך מלמעלה למטה כחטאת שצריכה כנגד חודה לקמן באיזהו מקומן (זבחים דף נג.):

18:1ולימא ליה רבי אליעזר אשם נמי דמו למעלה - דהא רבי אליעזר מקיש אשם לחטאת:

21:1חטאת העוף - דמה למטה לקמן בפרק קדשי קדשים (זבחים דף סג.):

22:1אינה מין זבח - אלא מין מליקה:

24:1אין להן קצבה - לדמיהן ואשם יש לו קצבה לדמיו בכסף שקלים:

25:1המחטא אותה - הזורק דמה ובחטאת כתיב ומיעט אותה בחטאת למעוטי שאר קדשים ממקום מתן דמו של חטאת:

26:1אי הכי - בשחיטת חטאת נמי כתיב אותה לחטאת ומיעוטא הוא ולידרשא ר' אליעזר למעוטי אשם מפסול שלא לשמו:

28:1שייר עולת העוף - שהיא למעלה דילפינן לקמן (זבחים דף סה.) מומלק והקטיר מה הקטרה בראשו של מזבח אף מליקה בראשו של מזבח:

29:1בזביחה לא שייר מידי - אדבר שהוא זבח לא שייר כלום שכל הזבחים נמעטו שלא יהא דמו למעלה ועולת העוף לאו שיורא הוא דאינו זבח כמותו:

30:1הא מני - דלא חשיב עולת העוף שיור רבי אלעזר בר' שמעון היא:

30:2דאמר האי מקום - דחטאת בהמה לחוד ודעולת העוף לחוד אע"פ ששניהם למעלה אין מקומן שוה הלכך במיעוטא דגבי זריקת חטאת ליכא שיור:

31:1במה דברים אמורים - דעליונים לא קביע להו מקום אלא שיהא מן החוט ולמעלה:

31:2בעולת העוף אבל חטאת בהמה אינה נעשית אלא בגופה של קרן - האבן של אמה על אמה שבראש מזבח שכל למטה מן הקרנות פסולה ואף על פי שהיא למעלה מן החוט ארבע אמות:

32:1כל דמים - החיצונים שנכנסו להיכל לכפר פסולין ואף על גב דלא כתיב אלא וכל חטאת אשר יובא מדמה וגו' מרבה רבי עקיבא קדשי קדשים וקדשים קלים מריבויא דכל וכל לקמן בכל הזבחים שנתערבו (זבחים דף פב.):

33:1אלא לרבנן מאי טעמייהו - הא ודאי איתקש אשם לחטאת:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

תוספות

4:1חטאת נאמר בה היא - בכמה מקומות משמע דמדכתיב היא נפקא לן עכובא ותימה דלעיל נפקא לן מקראי אחרינא ולעיל (זבחים דף ה:) פירשתי:

5:1הרי הוא אומר כחטאת כאשם - באשם מצורע כתיב והוה מצי למילף אשם מחטאת בגזירה שוה דעון עון מחטאת דשמיעת קול דהא למותרת נדבה גמירי ואין ג"ש למחצה כדאמר בריש מנחות (דף ד) אלא אי לאו היקשא הוה ממעט אשם מאותה:

13:1מחטאת דשמיעת הקול - וליכא למיפרך מה לשם חטאת שכן כרת דחדא מחדא לא פרכינן כל דהו:

19:1ומה עולה שהיא כליל כו' - תימה כיון דאתי האי ק"ו ומפיק מהיקישא אם כן תהא עולה פסולה שלא לשמה ק"ו מחטאת שאינה כליל וכי תימא מה לחטאת שכן מכפרת פסח יוכיח ומיהו כיון דכתיב אותה בחטאת לא קשה. ותימה לסברתו דעביד קל וחומר מעולה שהיא כליל שלא לשמו נמי ליכשר באשם ותו לימא חטאת יוכיח:

32:1הג"ה כל דמים שנכנסו להיכל לכפר פסולים - לא דמי להא דאמר (לקמן זבחים דף סג. ומנחות דף ח. ושם) [שלמים ששחטן] בהיכל כשירות לא יהא טפל חמור מן העיקר דהני מילי היכא דכתיב אל פתח אהל מועד שתלה הכשירו בהיכל:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא