מסכת יבמות דף ע״ד

1ונוהגין בשאר שני שבוע ואין להם פדיון מה שאין כן במעשר ש"מ

2ת"ש נשתיירו בו ציצין המעכבין את המילה הרי זה אינו אוכל לא בתרומה ולא בפסח ולא בקדשים ולא במעשר מאי לאו מעשר דגן לא מעשר בהמה

3מעשר בהמה היינו קדשים וליטעמיך מי לא תנן פסח וקתני קדשים

4בשלמא פסח וקדשים צריכי דאי תנא פסח משום דערלות בפסח כתיבא אבל קדשים אימא לא ואי תנא קדשים ה"א מאי קדשים פסח אלא מעשר בהמה למה לי

5אלא מעשר ראשון ור' מאיר היא דאמר מעשר ראשון אסור לזרים

6ת"ש מדתני ר' חייא בר רב מדפתי ערל אסור בשתי מעשרות מאי לאו אחד מעשר דגן ואחד מעשר בהמה הכא נמי מעשר ראשון ור' מאיר

7ת"ש אונן אסור במעשר ומותר בתרומה ובפרה טבול יום אסור בתרומה ומותר בפרה ובמעשר מחוסר כפורים אסור בפרה ומותר בתרומה ובמעשר ואם איתא ניתני ערל אסור בתרומה ומותר בפרה ובמעשר

8האי תנא דבי רבי עקיבא היא דמרבי ליה לערל כטמא דתניא רבי עקיבא אומר (ויקרא כב, ד) איש איש לרבות את הערל

9ומאן תנא דפליג עליה דרבי עקיבא תנא דרבי יוסף הבבלי היא דתניא שרפת אונן ומחוסר כפורים כשרה רבי יוסף הבבלי אומר אונן כשרה מחוסר כפורים פסולה

10ואף ר' יצחק סבר ערל אסור במעשר דא"ר יצחק מנין לערל שאסור במעשר נאמר ממנו במעשר ונאמר ממנו בפסח מה ממנו האמור בפסח ערל אסור בו אף ממנו האמור במעשר ערל אסור בו

11מופני דאי לא מופני איכא למיפרך מה לפסח שכן חייבין עליו משום פיגול ונותר וטמא לאיי אפנויי מופני

12מאי מופני אמר רבא א"ר יצחק תלתא (שמות יב, ט) ממנו כתיבי בפסח חד לגופיה וחד לגזירה שוה וחד

13למאן דאמר בא הכתוב ליתן לך עשה אחר לא תעשה איידי דכתיב נותר כתיב נמי ממנו ולמאן דאמר ליתן לו בקר שני לשריפתו איידי דכתיב עד בקר כתיב נמי ממנו

14תלתא ממנו כתיבי במעשר חד לגופיה וחד לדרבי אבהו א"ר יוחנן וחד לדריש לקיש

15דאמר ריש לקיש א"ר סמיא מנין למעשר שני שנטמא שמותר לסוכו שנאמר (דברים כו, יד) ולא נתתי ממנו למת למת הוא דלא נתתי הא לחי דומיא דמת נתתי איזה דבר ששוה בחיים ובמתים הוי אומר זו סיכה

16מתקיף לה מר זוטרא ואימא ליקח לו ארון ותכריכים אמר רב הונא בריה דרב יהושע ממנו מגופו רב אשי אמר לא נתתי דומיא דלא אכלתי מה להלן מגופו אף כאן מגופו

17ואכתי מופנה מצד אחד הוא הניחא למאן דאמר למדין ואין משיבין אלא למ"ד למדין ומשיבין מאי איכא למימר

18הך דרבי אבהו מדרב נחמן אמר רבה בר אבוה נפקא דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מאי דכתיב (במדבר יח, ח) ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותי בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה טהורה ואחת תרומה טמאה ואמר רחמנא לך שלך תהא להסקה תחת תבשילך:

19וכל הטמאים כו': מנא הני מילי א"ר יוחנן משום ר' ישמעאל אמר קרא (ויקרא כב, ד) איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב וגו' אי זהו דבר ששוה

1בזרעו של אהרן הוי אומר זו תרומה ואימא בחזה ושוק אינה בחוזרת

2תרומה נמי אינה בחללה חללה לאו זרעו דאהרן היא

3וממאי דהאי עד אשר יטהר עד דאיכא הערב שמש אימא עד דמייתי כפרה

4לא ס"ד דתנא דבי ר' ישמעאל בזב בעל שתי ראיות ובמצורע מוסגר הכתוב מדבר דומיא דטמא נפש מה טמא נפש דלאו בר כפרה הוא הני נמי דלאו בני כפרה נינהו

5ואימא הני מילי דלאו בר כפרה אבל דבר כפרה עד דמייתי כפרה

6ותו הא דתנן טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרה אוכל בקדשים מנא לן

7אמר רבא אמר רב חסדא תלתא קראי כתיבי כתיב (ויקרא כב, ו) ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים הא רחץ טהור וכתיב (ויקרא כב, ז) ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים וכתיב (ויקרא יב, ח) וכפר עליה הכהן וטהרה הא כיצד כאן למעשר כאן לתרומה כאן לקדשים

8ואיפוך אנא מסתברא תרומה עדיפא שכן מחפ"ז

9אדרבה מעשר עדיפא שכן הד"ס ט"ב

10אפי' הכי מיתה עדיפא

11רבא אמר בלא מיתה עדיפא נמי לא מצית אמרת אמר קרא נפש איזהו דבר ששוה בכל נפש הוי אומר זה מעשר

12ואכתי הני מילי היכא דלאו בר כפרה אבל היכא דבר כפרה עד דמייתי כפרה

13אמר אביי תרי קראי כתיבי ביולדת כתיב (ויקרא יב, ד) עד מלאת ימי טהרה כיון שמלאו ימיה טהרה וכתיב וכפר עליה הכהן וטהרה הא כיצד כאן לתרומה כאן לקדשים

14ואיפוך אנא מסתברא קדש חמור שכן פנקעכ"ס

15אדרבה תרומה חמורה שכן מחפ"ז הנך נפישן

16רבא אמר בלא הנך נפישן לא מצית אמרת אמר קרא וכפר עליה הכהן וטהרה מכלל שהיא טמאה ואי ס"ד בקדשים איקרי כאן (ויקרא ז, יט) והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל אלא שמע מינה בתרומה

17מתקיף לה רב שישא בריה דרב אידי ומי מצית אמרת תרומה כתיבא הכא והתניא (ויקרא יב, ב) דבר אל בני ישראל אין לי אלא בני ישראל גיורת ושפחה משוחררת מנין תלמוד לומר אשה ואי סלקא דעתך בתרומה גיורת ושפחה בנות מיכל תרומה נינהו

18אמר רבא ולא