מסכת יבמות דף ה׳

1תינח לתנא דבי ר' ישמעאל לרבנן מנא להו

2נפקא להו מראשו דתניא (ויקרא יד, ט) ראשו מה תלמוד לומר לפי שנאמר (ויקרא יט, כז) לא תקיפו (את) פאת ראשכם שומע אני אף מצורע כן

3תלמוד לומר ראשו וקא סבר האי תנא הקפת כל הראש שמה הקפה

4איכא למיפרך מה ללאו דהקפה שכן לאו שאין שוה בכל

5אלא אתיא מזקנו דתניא (ויקרא יד, ט) זקנו מה תלמוד לומר לפי שנאמר (ויקרא כא, ה) ופאת זקנם לא יגלחו שומע אני אף כהן מצורע כן ת"ל זקנו

6ואם אינו ענין ללאו שאין שוה בכל תנהו ענין ללאו השוה בכל

7ואכתי איצטריך סד"א שאני כהנים הואיל וריבה בהן הכתוב מצות יתירות אפילו לאו שאין שוה בכל לא דחי קמ"ל דדחי

8אלא אתיא מראשו דהך תנא דתניא ראשו מה ת"ל לפי שנאמר (במדבר ו, ה) תער לא יעבור על ראשו שומע אני אף מצורע ונזיר כן ת"ל ראשו

9איכא למיפרך מה לנזיר מצורע שכן ישנו בשאלה דאי לא תימא הכי הא דקיימא לן דאין עשה דוחה לא תעשה ועשה

10ליגמר מנזיר אלא מנזיר מ"ט לא גמרינן דאיכא למיפרך שכן ישנו בשאלה ה"נ איכא למיפרך שכן ישנו בשאלה

11אלא לעולם

1מקרא קמא אם כן לימא קרא ציצית תעשה לך גדילים למה לי ש"מ לאפנויי

2האי לשיעורא הוא דאתא גדיל שנים גדילים ארבעה עשה גדיל ופותלהו מתוכו

3א"כ לימא קרא לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו ל"ל ש"מ לאפנויי

4ואכתי מיבעי ליה לתוכף שתי תכיפות חיבור ותכיפה אחת אינו חיבור א"כ לכתוב רחמנא לא תלבש צמר ופשתים יחדו שעטנז ל"ל ש"מ לאפנויי

5ואכתי מיבעי ליה עד שיהא שוע טווי ונוז אלא כולה משעטנז נפקא

6אשכחן דאתי עשה ודחי לא תעשה גרידא לא תעשה שיש בו כרת היכא אשכחן דדחי דאיצטריך עליה למיסרה

7וכי תימא נילף ממילה מה למילה שכן נכרתו עליה שלש עשרה בריתות

8מפסח מה לפסח שכן כרת

9מתמיד מה לתמיד שכן תדיר

10מחדא לא אתיא תיתי מתרתי מהי תיתי ממילה ופסח שכן כרת מפסח ותמיד שכן צורך גבוה

11ממילה ותמיד שכן ישנו לפני הדבור ואליבא דמ"ד עולה שהקריבו ישראל במדבר עולת תמיד הוה ומכולהו נמי שכן ישנן לפני הדבור

12אלא איצטריך סד"א תיתי מכבוד אב ואם

13דתניא יכול יהא כבוד אב ואם דוחה שבת ת"ל (ויקרא יט, ג) איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו כולכם חייבין בכבודי

14מאי לאו דאמר ליה שחוט לי בשל לי וטעמא דכתב רחמנא את שבתותי תשמורו הא לאו הכי דחי לא