מסכת תמורה דף ו׳

1(ויקרא כב, כג) נדבה תעשה אותו זה קדשי בדק הבית ותנן המקדיש תמימין לבדק הבית אע"פ שהוא בלא תעשה מה שעשה עשוי תיובתא דרבא

2אמר לך [רבא] ממקום שנתרבו בעלי מומין לגבי מזבח נתרבו תמימין לבדק הבית

3והרי גזל דרחמנא אמר (ויקרא יט, יג) לא תגזול ותנן הגוזל עצים ועשאן כלים צמר ועשאן בגדים משלם כשעת הגזילה תיובתא דרבא

4אמר לך רבא שאני התם דאמר קרא (ויקרא ה, כג) אשר גזל כמה שגזל

5ולאביי האי אשר גזל מיבעי ליה על גזילו שלו מוסיף חומש על גזילו של אביו אינו מוסיף חומש

6והרי משכון דרחמנא אמר (דברים כד, י) לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו ותנן מחזיר את הכר בלילה ואת המחרישה ביום תיובתא דרבא

7אמר לך רבא שאני התם דאמר קרא (דברים כד, יג) השב תשיב

8ולאביי אי לאו דאמר רחמנא השב תשיב ה"א איסורא עבד אי בעי ניהדר ואי בעי לא נהדר קמ"ל (חסר ל"א)

9והרי פאה דרחמנא אמר (ויקרא כג, כב) לא תכלה פאת שדך בקוצרך ותנן מצות פאה להפריש מן הקמה לא הפריש מן הקמה יפריש מן העמרים לא הפריש מן העמרים יפריש מן הכרי עד שלא מירחו

10מירחו מעשרו ונותן לו משום רבי ישמעאל אמרו אף מפריש מן העיסה תיובתא דאביי

11אמר לך אביי שאני התם דאמר קרא (עזב) (ויקרא יט, י) תעזוב (ויקרא כג, כב) תעזוב יתירא

12ורבא אמר לך יש לך עזיבה אחרת שכזו ואיזו זה המפקיר כרמו

13דתניא המפקיר כרמו והשכי' לשחר ובצרו חייב בפרט ועוללות בשכחה ובפאה ופטור מן המעשר

14אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי והשתא דשנינן כל הני שינויי דאביי ורבא במאי פליגי

15ברבית קצוצה קמיפלגי וכדרבי אלעזר דא"ר אלעז' רבית קצוצה יוצאה בדיינין

1אבק רבית אינה יוצאה בדיינין ור' יוחנן אמר אפי' רבית קצוצה אינה יוצאה בדיינין

2א"ל התם בסברא פליגי התם בקראי פליגי דא"ר יצחק מ"ט דרבי יוחנן אמר קרא (יחזקאל יח, יג) בנשך נתן ותרבית לקח וחי לא יחיה לחיים ניתן ולא להישבון

3רב אחא בר אדא אמר מהכא (ויקרא כה, יז) ויראת מאלהיך אני ה' למורא נתתיו ולא להישבון

4רבא אמר מהכא (יחזקאל יח, יג) התועבות האל עשה מות יומת דמיו בו [יהיה] והוליד בן פריץ שופך דם הוקשו מלוי רבית לשופכי דמים מה שופכי דמים לא ניתנו להישבון אף מלוי רבית לא ניתנו להישבון

5ואמר רב נחמן בר יצחק מ"ט דרבי אלעזר דאמר קרא (ויקרא כה, לו) וחי אחיך עמך אהדר ליה כי היכי דניחי עמך

6ואלא במאי קמיפלגי אביי ורבא בשינוי קונה

7ל"א בהני שינויי דשנינן ברבית קצוצה לאביי לא מהדר רבית לרבא מהדר רבית

8והא אביי נמי סבר מפקינן ריבית קצוצה בדיינין דאמר אביי הדין דמסיק בחבריה ארבע (מאה) זוזי בריביתא ויהביה ליה למלוה בחנותיה גלימא דשוי חמשא בארבעה כי מפקינן מיניה ד' מפקינן מיניה והאי זוזא במתנה הוא דיהב ליה ורבא אמר חמשא מפקינן מיניה מ"ט כולה בתורת ריביתא קאתי לידיה

9אלא כי קא מיפלגי אביי ורבא בשינוי קונה

10ת"ר (ויקרא כב, כ) כל אשר בו מום לא תקריבו מה ת"ל אם בלא תשחטו הרי כבר אמור למטה אלא מה ת"ל בל תקריבו בל תקדישו מכאן אמרו המקדיש בעלי מומין לגבי מזבח עובר משום חמשה שמות

11משום בל תקריבו בל תקדישו בל תשחטו ומשום בל תזרקו ומשום בל תקטירו כולו ומשום בל תקטירו מקצתו משום ר' יוסי בר' יהודה אמרו אף קבלת הדם

12אמר מר אם בל תשחטו הרי אמור למטה היכן אמור דתניא (ויקרא כב, כב) עורת או שבור או חרוץ או יבלת לא תקריבו מה ת"ל אם בל תקדישו הרי כבר אמור למעלה אלא מה ת"ל בל תקריבו בל תשחטו

13ואשה לא תתנו מהם אלו אשים אין לי אלא כולן מקצתן מנין ת"ל מהם

14זריקת דמים מנין ת"ל על המזבח לה' לרבות שעיר המשתלח

15ולה' לרבות הוא והתניא אי (ויקרא יז, ד) קרבן שומע אני אף קדשי בדק הבית שנקראו קרבן כענין שנאמר (במדבר לא, נ) ונקרב את קרבן ה'

16ת"ל ואל פתח אהל מועד וגו' הראוי לפתח אהל מועד חייבין עליו משום שוחטי חוץ שאין ראוי לפתח אהל מועד אין חייבין עליו משום שוחטי חוץ

17אוציא אני את אלו ולא אוציא פרת חטאת ושעיר המשתלח שהן ראויין לפתח אהל מועד ת"ל לה' מי שמיוחדין לה' יצאו אלו שאין מיוחדין לה'

18אמר רבא התם מעניינא דקרא ואל פתח לרבות לה' להוציא הכא דאשה להוציא לה' לרבות

19טעמא דכתב קרא לה' הוא דלא מייתי שעיר המשתלח הא לא רבי קרא לה' הוה אמינא שעיר המשתלח בעל מום שפיר דמי מכדי אין הגורל קבוע אלא בדבר הראוי

20אמר רב יוסף הא מני חנן המצרי היא דאמר אפילו דם בכוס מביא חבירו ומזווג ליה

21נהי דשמעת ליה לחנן המצרי דלא הוי דיחוי דלא צריך הגרלה מי שמעת ליה דילמא מייתי ומגריל

22אלא אמר רב יוסף הא מני ר"ש היא דתניא מת אחד מהן מביא חבירו בלא הגרלה דברי ר"ש

23רבא אמר לא נצרכא כגון שהומם בו ביום וחיללו על חבירו