מסכת סוכה דף ה׳

1ותניא ר' יוסי אומר מעולם לא ירדה שכינה למטה ולא עלו משה ואליהו למרום שנאמר (תהלים קטו, טז) השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם

2ולא ירדה שכינה למטה והכתיב (שמות יט, כ) וירד ה' על הר סיני למעלה מעשרה טפחים והכתיב (זכריה יד, ד) ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים למעלה מעשרה טפחים

3ולא עלו משה ואליהו למרום והכתיב (שמות יט, ג) ומשה עלה אל האלהים למטה מעשרה והכתיב (מלכים ב ב, יא) ויעל אליהו בסערה השמים למטה מעשרה והכתיב (איוב כו, ט) מאחז פני כסא פרשז עליו עננו ואמר ר' תנחום מלמד שפירש שדי מזיו שכינתו ועננו עליו למטה מעשרה

4מכל מקום מאחז פני כסא כתיב אישתרבובי אישתרבב ליה כסא עד עשרה ונקט ביה

5בשלמא ארון תשעה דכתיב (שמות כה, י) ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו אלא כפורת טפח מנלן דתני רבי חנינא כל הכלים שעשה משה נתנה בהן תורה מדת ארכן ומדת רחבן ומדת קומתן כפורת מדת ארכה ומדת רחבה נתנה מדת קומתה לא נתנה

6צא ולמד מפחות שבכלים שנאמר (שמות כה, כה) ועשית לו מסגרת טפח סביב מה להלן טפח אף כאן טפח ונילף מכלים גופייהו תפשת מרובה לא תפשת תפשת מועט תפשת

7ונילף מציץ דתניא ציץ דומה כמין טס של זהב ורחב ב' אצבעות ומוקף מאזן לאזן וכתוב עליו ב' שיטין יו"ד ה"א מלמעלה וקדש למ"ד מלמטה וא"ר אליעזר בר' יוסי אני ראיתיו ברומי וכתוב עליו קדש לה' בשיטה אחת

8דנין כלי מכלי ואין דנין כלי מתכשיט

9ונילף מזר דאמר מר זר משהו דנין כלי מכלי ואין דנין כלי מהכשר כלי אי הכי מסגרת נמי הכשר כלי הוא מסגרתו למטה היתה

10הניחא למאן דאמר מסגרתו למטה היתה אלא למאן דאמר מסגרתו למעלה היתה מאי איכא למימר האי הכשר כלי הוא

11אלא דנין דבר שנתנה בו תורה מדה מדבר שנתנה בו תורה מדה ואל יוכיחו ציץ וזר שלא נתנה בהן תורה מדה כלל

12רב הונא אמר מהכא (ויקרא טז, יד) על פני הכפורת קדמה ואין פנים פחות מטפח

13ואימא כאפי

1דבר יוכני תפשת מרובה לא תפשת תפשת מועט תפשת ואימא כאפי דציפרתא דזוטר טובא אמר רב אחא בר יעקב רב הונא פני פני גמר כתיב הכא אל פני הכפורת וכתיב התם (בראשית כז, ל) מאת פני יצחק אביו

2ונילף מפנים של מעלה דכתיב (בראשית לג, י) כראות פני אלהים ותרצני תפשת מרובה לא תפשת תפשת מועט תפשת

3ונילף מכרוב דכתיב (שמות כה, כ) אל הכפורת יהיו פני הכרובים

4אמר רב אחא בר יעקב גמירי אין פני כרובים פחותין מטפח ורב הונא נמי מהכא גמיר

5ומאי כרוב א"ר אבהו כרביא שכן בבבל קורין לינוקא רביא

6א"ל אביי אלא מעתה דכתיב (יחזקאל י, יד) פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם היינו כרוב היינו אדם אפי רברבי ואפי זוטרא

7וממאי דחללה עשרה בר מסככה אימא בהדי סככה

8אלא מבית עולמים גמר דכתיב (מלכים א ו, ב) והבית אשר בנה המלך שלמה לה ששים אמה ארכו ועשרים רחבו ושלשים אמה קומתו וכתיב (מלכים א ו, כו) קומת הכרוב האחד עשר באמה וכן הכרוב השני ותניא מה מצינו בבית עולמים כרובים בשליש הבית הן עומדין משכן נמי כרובים בשליש הבית הן עומדין

9משכן כמה הוי עשר אמות דכתיב (שמות כו, טז) עשר אמות אורך הקרש כמה הוי להו שיתין פושכי תלתיה כמה הוי עשרים פושכי דל עשרה דארון וכפורת פשו להו עשרה וכתיב (שמות כה, כ) והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה סוככים בכנפיהם על הכפורת קרייה רחמנא סככה למעלה מעשרה

10ממאי דגדפינהו עילוי רישייהו קיימי דלמא להדי רישייהו קיימי אמר רב אחא בר יעקב למעלה כתיב ואימא דמידלי טובא מי כתיב למעלה למעלה

11הניחא לר' מאיר דאמר כל האמות היו בינוניות אלא לר' יהודה דאמר אמה של בנין ששה טפחים ושל כלים חמשה מאי איכא למימר

12ארון וכפורת כמה הוי להו תמניא ופלגא פשו להו חד סרי ופלגא אימא סוכה עד דהויא חד סרי ופלגא

13אלא לרבי יהודה הלכתא גמירי לה דאמר ר' חייא בר אשי אמר רב שיעורין חציצין ומחיצין הלכה למשה מסיני

14שיעורין דאורייתא נינהו דכתיב (דברים ח, ח) ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש ואמר רב חנין כל הפסוק הזה לשיעורין נאמר

15חטה לבית המנוגע דתנן הנכנס לבית המנוגע וכליו על כתפיו וסנדליו וטבעותיו בידו הוא והן טמאין מיד