מסכת סוטה דף כ״ג

1האומרת טמאה אני לך ושבאו לה עדים שהיא טמאה והאומרת איני שותה ושבעלה אינו רוצה להשקותה ושבעלה בא עליה בדרך

2וכל הנשואות לכהנים מנחותיהן נשרפות בת ישראל שנשאת לכהן מנחתה נשרפת וכהנת שנשאת לישראל מנחתה נאכלת

3מה בין כהן לכהנת מנחת כהנת נאכלת ומנחת כהן אינה נאכלת כהנת מתחללת וכהן אין מתחלל

4כהנת מטמאה למתים ואין כהן מטמא למתים כהן אוכל בקדשי קדשים ואין כהנת אוכלת בקדשי קדשים

5מה בין איש לאשה האיש פורע ופורם ואין האשה פורעת ופורמת האיש מדיר את בנו בנזיר ואין האשה מדרת בנה בנזיר האיש מגלח על נזירות אביו ואין האשה מגלחת על נזירות אביה

6האיש מקדש את בתו ואין האשה מקדשת את בתה האיש מוכר את בתו ואין האשה מוכרת את בתה האיש נסקל ערום ואין האשה נסקלת ערומה האיש נתלה ואין האשה נתלית האיש נמכר בגניבתו ואין האשה נמכרת בגניבתה

7גמ׳ ת"ר כל הנשואות לכהונה מנחותיהן נשרפות כיצד כהנת לויה וישראלית שנשאת לכהן אין מנחתה נאכלת מפני שיש לו חלק בה ואינה עולה כליל מפני שיש לה חלק בה אלא הקומץ קרב בעצמו והשירים קריבין בעצמן

8איקרי כאן כל שהוא ממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו אמר יהודה בריה דר"ש בן פזי דמסיק להו לשום עצים כר"א דתניא ר"א אומר לריח ניחוח אי אתה מעלה אבל אתה מעליהו לשום עצים

9הניחא לר"א דאית ליה האי סברא אלא לרבנן דלית להו האי סברא מא"ל דעבדי להו כר"א בר"ש דתניא רבי אלעזר בר"ש אומר הקומץ קרב בעצמו והשירים מתפזרים על בית הדשן

1ואפי' רבנן לא פליגי עליה דר' אלעזר בר' שמעון אלא במנחת חוטא של כהנים דבת הקרבה היא אבל בהא אפי' רבנן מודו

2בת ישראל הנשואה וכו' מ"ט דאמר קרא (ויקרא ו, טז) וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל כהן ולא כהנת

3כהנת מתחללת כהן אין מתחלל מנלן דאמר קרא (ויקרא כא, טו) ולא יחלל זרעו בעמיו זרעו מתחלל והוא אינו מתחלל

4כהנת מטמאה כו' מ"ט אמר קרא (ויקרא כא, א) אמור אל הכהנים בני אהרן בני אהרן ולא בנות אהרן

5כהן אוכל בקדשי קדשים דכתיב (ויקרא ו, יא) כל זכר בבני אהרן יאכלנה

6ומה בין איש כו' ת"ר איש אין לי אלא איש אשה מנין כשהוא אומר (ויקרא יג, מה) והצרוע אשר בו הרי כאן שנים

7א"כ מה ת"ל איש לענין שלמטה איש פורע וכו'

8האיש מדיר את בנו בנזיר ואין האשה מדרת בנה בנזיר אמר ר' יוחנן הלכה היא בנזיר האיש מגלח על נזירות אביו ואין האשה מגלחת על נזירות אביה אמר ר' יוחנן הלכה היא בנזיר

9האיש מקדש את בתו ואין האשה מקדשת את בתה דכתיב (דברים כב, טז) את בתי נתתי לאיש הזה האיש מוכר את בתו ואין האשה מוכרת את בתה דכתיב (שמות כא, ז) כי ימכור איש את בתו

10האיש נסקל ערום כו' מ"ט (ויקרא כד, יד) ורגמו אותו מאי אותו אילימא אותו ולא אותה והכתיב (דברים יז, ה) והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא אלא אותו בלא כסותו ולא אותה בלא כסותה

11האיש נתלה ואין כו' מ"ט אמר קרא (דברים כא, כב) ותלית אותו על עץ אותו ולא אותה

12האיש נמכר בגניבתו ואין האשה נמכרת בגניבתה מ"ט אמר קרא (שמות כב, ב) ונמכר בגניבתו בגניבתו ולא בגניבתה

13

הדרן עלך היה נוטל

14מתני׳ ארוסה ושומרת יבם לא שותות ולא נוטלות כתובה שנאמר (במדבר ה, כט) אשר תשטה אשה תחת אישה פרט לארוסה ושומרת יבם

15אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת