מסכת סוטה דף ט״ז

1שילה נוב וגבעון ובית עולמים

2איסי בן מנחם אומר אינו צריך ומה בטומאה קלה לא חלק הכתוב בטומאת אשת איש חמורה לא כ"ש א"כ מה ת"ל בקרקע המשכן שלא יביא מתוך קופתו

3איבעיא להו אין שם עפר מהו שיתן אפר אליבא דבית שמאי לא תיבעי לך דאמרי לא מצינו אפר שקרוי עפר

4כי תיבעי לך אליבא דבית הלל דאמרי מצינו אפר שקרוי עפר מאי אע"ג דאיקרי עפר הכא בקרקע המשכן כתיב או דילמא האי בקרקע המשכן לכדאיסי בן יהודה ולכדאיסי בן מנחם הוא דאתי

5ת"ש דא"ר יוחנן משום ר' ישמעאל בשלשה מקומות הלכה עוקבת מקרא

6התורה אמרה (ויקרא יז, יג) בעפר והלכה בכל דבר התורה אמרה (במדבר ו, ה) בתער והלכה בכל דבר התורה אמרה (דברים כד, א) ספר והלכה בכל דבר

7ואם איתא ליחשוב נמי האי

8תנא ושייר ומאי שייר דהאי שייר שייר מצורע דתניא (ויקרא יד, ט) והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו כלל את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו פרט ואת כל שערו יגלח חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה פרט מפורש מקום כינוס שער ונראה אף כל מקום כינוס שער ונראה

9מה רבי רבי שיער הרגלים מאי מיעט מיעט דבית השחי ודכוליה גופיה

10והלכתא מגלח כדלעת דתנן בא לו להקיף את המצורע מעביר תער על כל בשרו וקתני סיפא וביום השביעי מגלחו תגלחת שניה כתגלחת ראשונה

11אמר רב נחמן בר יצחק כי קא חשיב הלכה עוקבת מקרא הא עוקבת מדרבנן היא

12רב פפא אמר כי קא חשיב הלכה עוקבת ועוקרת הא עוקבת ומוספת היא

13רב אשי אמר הא מתניתא מני רבי ישמעאל היא דדריש כללי ופרטי

1כדלעת מני ר"ע היא דדריש ריבויי ומיעוטי דתניא (ויקרא יד, ט) והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו ריבה את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו מיעט ואת כל שערו יגלח חזר וריבה ריבה ומיעט וריבה ריבה הכל

2מאי ריבה ריבה דכוליה גופיה ומאי מיעט מיעט שיער שבתוך החוטם

3מאי הוי עלה ת"ש דאמר רב הונא בר אשי אמר רב אין שם עפר מביא רקבובית ירק ומקדש

4ולא היא רקבובית ירק הוא דהואי עפר אפר לא הואי עפר

5כדי שיראה על המים תנו רבנן שלשה צריכין שיראו עפר סוטה ואפר פרה ורוק יבמה משום רבי ישמעאל אמרו אף דם צפור

6מאי טעמא דרבי ישמעאל דכתיב (ויקרא יד, נא) וטבל אותם בדם הצפור וגו' ותניא בדם יכול בדם ולא במים ת"ל במים אי מים יכול במים ולא בדם ת"ל בדם הא כיצד מביא מים שדם ציפור ניכר בהן וכמה רביעית

7ורבנן ההוא לגופיה דהכי קאמר רחמנא אטביל בדם ובמים

8ורבי ישמעאל אם כן לכתוב רחמנא וטבל בהם בדם ובמים למה לי לניכר

9ורבנן אי כתב רחמנא וטבל בהם הוה אמינא האי לחודיה והאי לחודיה כתב רחמנא בדם ובמים לערבן

10ור' ישמעאל לערבן קרא אחרינא כתיב (ויקרא יד, ה) ושחט את הצפור האחת וגו'

11ורבנן אי מההוא הוה אמינא לישחטיה סמוך למנא ונינקטינהו לוורידין ולקבליה לדם במנא אחרינא קמ"ל

12בעא מיניה ר' ירמיה מר' זירא גדולה ומדחת את המים קטנה ונדחית מפני המים מהו

13א"ל לאו אמינא לך לא תפיק נפשך לבר מהילכתא בצפור דרור שיערו רבנן אין לך גדולה שמדחת את המים ואין לך קטנה שנדחית מפני המים

14ת"ר הקדים עפר למים פסול ור' שמעון מכשיר מ"ט דרבי שמעון

15דכתיב (במדבר יט, יז) ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת ותניא אמר ר"ש וכי עפר הוא והלא אפר הוא שינה הכתוב במשמעו לדון הימנו גזירה שוה נאמר כאן עפר ונאמר להלן עפר מה להלן עפר על גבי מים אף כאן עפר על גבי מים

16ומה כאן הקדים עפר למים כשר אף להלן הקדים עפר למים כשר

17והתם מנלן תרי קראי כתיבי כתיב עליו אלמא אפר ברישא וכתיב מים חיים אל כלי אלמא מים ברישא הא כיצד רצה זה נותן רצה זה נותן

18ורבנן אל כלי דוקא עליו לערבן

19ואימא עליו דוקא אל כלי שתהא חיותן בכלי

20מה מצינו בכל מקום מכשיר למעלה אף כאן מכשיר למעלה