מסכת שבת דף ע״ז

עמוד א

1תנינא המוציא יין כדי מזיגת כוס ותני עלה כדי מזיגת כוס יפה וקתני סיפא ושאר כל המשקין ברביעית ורבא לטעמיה דאמר רבא כל חמרא דלא דרי על חד תלת מיא לאו חמרא הוא

2אמר אביי שתי תשובות בדבר חדא דתנן והמזוג שני חלקי מים ואחד יין מן היין השירוני ועוד מים בכד ומצטרפין

3א"ל רבא הא דקאמרת שני חלקי מים ואחד יין מן היין השירוני יין השירוני לחוד דרפי א"נ התם משום חזותא אבל לטעמא בעי טפי ודקאמרת מים מכד ומצטרפין לענין שבת מידי דחשיב בעינן והא נמי הא חשיב

4תנא יבש בכזית דברי רבי נתן אמר רב יוסף רבי נתן ורבי יוסי ברבי יהודה אמרו דבר אחד רבי נתן הא דאמרן ורבי יוסי ברבי יהודה דתניא רבי יהודה אומר ששה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי ב"ה דם נבלה ב"ש מטהרין וב"ה מטמאין א"ר יוסי ברבי יהודה אף כשטמאו ב"ה לא טמאו אלא בדם שיש בו רביעית הואיל ויכול לקרוש ולעמוד על כזית

5אמר אביי דילמא לא היא עד כאן לא קאמר רבי נתן הכא דבעי רביעית אלא ביין דקליש אבל בדם דסמיך כזית לא בעי רביעית אי נמי עד כאן לא קאמר רבי יוסי בר' יהודה התם דכזית סגי ליה ברביעי' אלא בדם דסמיך אבל יין דקליש כזית הוי יותר מרביעית וכי מפיק פחות מכזית ליחייב:

6חלב כדי גמיעה: איבעיא להו כדי גמיאה או כדי גמיעה א"ר נחמן בר יצחק (בראשית כד, יז) הגמיאיני נא מעט מים מכדך

7איבעי' להו

Wikisource Talmud Bavli · CC BY-SA · הטקסט התקבל דרך ספריא

רש"י

1:1תנינא - ממתניתין נמי שמעינן דזהו שיעורו מדתני בשאר משקין רביעית שמעינן מיניה דאין הוצאה במשקה הראוי לשתייה בפחות מרביעית הלכך על כרחיך כי שיערו ביין כדי מזיגת כוס של ברכה שיעור הראויה לשתיית רביעית נקט והיינו רובע רביעית דכי יהיב על חד תלת מיא כדרך המזיגות הראויות לשתייה יעמוד על רביעית יש טועים בשמועה זו לומר [רובע] רביעית רובע הלוג ויעמוד על רביעית על לוג שהוא רביעית הקב וטעות הוא בידם ורבותינו לא אמרו כן וראי' יש לדבר במס' נזיר (דף לח.) י' רביעיות הן חמש סומקתא כלומר שנאמרו ביין ודם וה' חיוורתא שנאמרו בשאר משקין וחשיב להא הוצאת שבת דשאר משקין גבי חיורתא ועל כרחיך הנהו כולהו ברביעית הלוג נינהו דקא חשיב בהדייהו רביעית שמן לנזיר דהוא חצי שיעורה של שמן התודה במנחות וחצי לוג שמן לתודה ילפינן במנחות (דף פח.):

2:1שתי תשובות בדבר - דלא מצי למילף ממתניתין:

2:2חדא - דחמרא לא דרי מיא אלא על חד תרין במס' נדה (פ"ב דף יט.) חמשה מראה דמי' טמאין הן וחד מינייהו כמזוג ומפרש במשנה וכמזוג שאמרתי לך בשני חלקי מים ואחד יין:

2:3מן היין השירוני - שגדל בשרון שם מדינה הוא:

2:4ועוד מים בכד ומצטרפין - אי טעמא דמתני' יין משום דלכי מזיג ליה ויראה לשתייה יהא בו רביעית השתא מיהא כי מפיק ליה עדיין לא נמזג ואין כאן שיעור מים שעודן בכד היאך מצטרפין לחייבו אלא על כרחך טעמא לאו משום דליתחזי לשתייה לרביעית כשאר משקין הוא אלא הכי שיעוריה ואע"ג דכי מזיג ליה לא הוי רביעית:

3:1דרפי - רך:

3:2א"נ התם משום חזותא - נקט ליה ונהי נמי דדרי על חד תלת בטעמא מראית דם לא הוי אלא בשני חלקים מים ואחד יין ואי יהיב ביה טפי דם הדומה לו כדם ירוק הוא וטהור:

3:3הא חשיב - דחזי לצרופי ביה מיא:

4:1יבש - יין קרוש:

4:2בכזית - דמעיקרא הוה ביה רביעית ובקרוש רביעית שלימה בעינן דלאו בר מזיגה:

4:3ר' יהודה אומר ו' דברים מקולי כו' - לאו דאיכא הני ותו לא דאכתי טובא איכא אלא כשנכנסו לכרם ביבנה והעידו כל אחד ואחד על אותו שבידו במס' עדיות העיד ר' יהודה על אלו:

4:4ב"ש מטהרין - דאינו כבשר לטמא בנבלה בכזית ולא תורת משקין לטומאה קלה. לי נראה דהאי דב"ש מטהרין מטומאת נבלות לחודא קאמר שלא יטמא אדם אבל טומאה קלה יש בו:

4:5על כזית - שהוא שיעור נבלה לטמא אדם והיינו אמרו דבר אחד שכזית היבש כשנימוח הוי רביעית:

5:1עד כאן לא קאמר ר' נתן הכא - דכזית יבש בעי רביעית דלח ובציר מרביעית לח ליכא כזית יבש כדקאמר דכזית קרוש הויא ביה רביעית:

5:2אלא ביין דקליש - וכשהוא לח רב נפחו וכשמתייבש נצמק לשיעור קטן:

5:3אבל דם - כשהוא לח הוי סמיך עב וקרוב להיות קרוש וכשיבש אינו נצמק לשיעור קטן אלא מעט וכזית יבש לא בעי רביעית לח ודם נבילות מטמא בפחות מרביעית:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

תוספות

1:1דאמר רבא כל חמרא דלא דרי על חד תלת מיא כו' - והא דאמרי' בפ' אחד דיני ממונות (סנהדרין לז.) גבי סנהדרין אל יחסר המזג אם הוצרך אחד מהם לצאת אם יש כ"ג יוצא כו' דהיינו שליש מסנהדרין משמע דמזיגה על חד תרין אומר ריב"א דרבא דוקא הי' מוזג כמשפט המזיגה על חד תלת כדאמר בהזהב (ב"מ ס.) אמר רבא מזיגה דידי מידע ידיעא ובכיצד מעברין (עירובין נד.) דמי האי מזיגה למזיגה דרבא בריה דרב יוסף בר חמא אבל שאר העולם האוהבים יין חזק אין מוזגין אלא על חד תרין ואין נראה לר"י דא"כ מאי פריך אביי לוקי מתני' דנדה במזיגת שאר בני אדם אלא נראה לר"י דקרא דאל יחסר המזג ביין השירוני משום דליכא לאוקמי לקרא בסתם מזיגה דהוי רביע דרביע סנהדרין למאי חזו אבל שליש חזו לדיני נפשות ומיהו לההוא לישנא דהתם משום חזותא דלא מחלק בין יין השירוני קשה ויש לפרש משום חזותא כדי שלא יפסיד המראה דרך למוזגו על חד תרין ולא יותר:

2:1חדא דתנן והמזוג שני חלקי מים - וא"ת לאביי דסתם מזוג על חד תרין אדרבה תקשה אמאי איצטריך לפרש שני חלקי מים הוה ליה למימר כמזוג סתם וי"ל דס"ד דאגב אורחיה קמ"ל דהכי הוי כל מזוג:

2:2ועוד מים בכד ומצטרפין - אע"כ טעמא לאו משום דלכי מזיג ליה הוה רביעית וחזי לשתייה כשאר משקין אלא הכי שיעורא אע"ג דלכי מזיג ליה לא הוי רביעית כדפירש בקונטרס אלא משום דיין חשוב הוא וראוי להצניעו לכוס של ברכה ואע"פ שאינו ראוי לכוס של ברכה בלא מים מ"מ הוי כמו מים שמצניען לשוף בהן את הקילור אע"פ שאינן ראויין בלא קילור ואביי לא פליג אלא בהא דלא מצריך רביעית מזוג אבל רובע רביעית יין חי צריך לכוס של ברכה כדמשמע בערבי פסחים (דף קח:) דאמר רב יהודה אמר שמואל ד' כוסות הללו צריך שיהא בהן כדי מזיגת כוס יפה מיתיבי ד' כוסות הללו צריך שיהא בהם כדי רביעית אידי ואידי חד שיעורא הוא כדי מזיגת כוס יפה לכל אחד ואחד היינו כדי רביעית משמע דרביעית דברייתא היינו לכל ארבע כוסות דהוי לכל חד רובע רביעית שהוא מזיגת כוס יפה והא דקתני התם בסיפא דברייתא אחד חי ואחד מזוג ה"פ אחד ישתה אותו רובע רביעית כמו שהוא חי ואחד ימזגנו וישתה ומיהו קשה לר"י דבסמוך קאמר אביי ע"כ לא קאמר ר' נתן הכא דכזית בעי רביעי' כו' משמע דסבירא ליה לאביי דכוס של ברכה בעי רביעית יין חי ולפי מה שפירש בקונטרס בסמוך דביין קרוש בעי רביעית משום דאינו ראוי למזיגת כוס מצינן למימר דלעולם סבר אביי דאפי' ביין מזוג לא בעי רביעית אבל קשה לר"י לפי' הקונטרס דאי כזית יבש לא חזי למזיגה למה חשוב מטעם שהיה בו רביעית מתחלה מאי שנא מגרוגרת שצמקה דריש המצניע (לקמן שבת צא.) ונראה לר"י דרב יוסף ואביי סבירא להו דכוס של ברכה בעי רביעית יין חי כדמשמע בסמוך וברייתא דערבי פסחים דקתני שיהא בהן כדי רביעית היינו לכל אחד ומה ששנה במתניתין יין באנפיה נפשיה אע"ג דהוי ברביעית כשאר משקין היינו משום דלא נטעה בדרבא לומר דחשיב בכדי שראוי למזוג ולעמוד על רביעית והא דלא תנא בהדיא המוציא יין חי ברביעית משום דניחא ליה למינקט כדי מזיגת הכוס דמשום ההוא טעמיה דראוי להצניעו לכוס של ברכה הוא דמיחייב בהוצאת רביעית אבל אי מיפסל מכוס של ברכה על ידי פגימה או שנגע בו נכרי לא מיחייב ברביעית משום דראוי לשתיית ישראל או נכרי משום דלא מצנעי ליה כשיעור זוטר כולי האי הואיל ולא חזי אלא ע"י מזיגה ובעיא תקון ולא חשיב כשאר משקין שראויין בלא מים ולגיבול טיט נמי לא מצנעי ליה כמו קלף דלא חשיב כשיעור קשר מוכסין אע"פ שחשוב יותר מנייר משום דלא מצנעי ליה להכי:

4:1הואיל ויכול לקרוש ולעמוד על כזית - משמע דדם חשיב כבשר ותימה א"כ אמאי צריך קרא בפ' בהמה המקשה (חולין עב.) ובריש סנהדרין (דף ד.) לרביעית דם מת דמטמא באהל תיפוק ליה דהוי כבשר משום שיכול לקרוש ואומר ר"י דגבי מת בעי קרא לרביעית דם משום דבריש דם הנדה (נדה נה:) אמרינן דבטומאת מת בעינן אין גזעו מחליף דומיא דעצם ואפילו בשר הוה מטהרינן אי לאו דאין גזעו מחליף דנעשה במקומו צלקת ודם גזעו מחליף הוא ועוד י"ל דהאי תנא דהכא לא מטמא דם נבלות משום שיכול לקרוש אלא אית ליה שום דרשה דדם נבילות טמא והאי טעמא דיכול לקרוש איצטריך שלא יטמא הדם אלא ברביעית ולא בפחות שאז יש בו שיעור בשר אבל בלאו קרא מודו כ"ע דלא הוי כבשר ולהכי איכא תנא בפרק המנחות והנסכים [מנחות קג: וע"ש קד. ד"ה הואיל] דאמר שהעידו על דם נבלות שהוא טהור וכן משמע בכל מקום דדם לא הוי בכלל בשר נבלה דבפרק כל שעה (פסחים ד' כב.) מפיק דגיד וחלב מותר בהנאה משום דכשהותר' נבלה היא וחלבה וגידה הותרו וכי פריך התם והרי דם כו' לא משני כשהותרה נבלה היא ודמה הותרה ובמעילה (דף יז.) נמי בפרק קדשי מזבח מפיק דם השרץ מוזה לכם הטמא משום דלא הויא בכלל שרץ:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

עמוד ב

1גראינין או גרעינין אמר רבא בר עולא (ויקרא כז, יח) ונגרע מערכך

2איבעיא להו אוממות או עוממות אמר רב יצחק בר אבדימי (יחזקאל לא, ח) ארזים לא עממוהו בגן אלהים

3איבעיא להו מאמצין תנן או מעמצין א"ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן (ישעיהו לג, טו) ועוצם עיניו מראות ברע

4ת"ר המוציא חלב של בהמה כדי גמיאה חלב של אשה ולובן של ביצה כדי ליתן במשיפא של קילור [קילור] כדי לשוף במים בעי רב אשי כדי שיפה או כדי אחיזה ושיפה תיקו:

5דבש כדי ליתן על הכתית: תנא כדי ליתן על פי כתית בעי רב אשי על כתית אפומא דכולה כתית או דילמא אמורשא קמא דכתית לאפוקי הודרנא דלא תיקו:

6אמר רב יהודה אמר רב כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה ברא שבלול לכתית ברא זבוב לצירעה יתוש לנחש ונחש לחפפית וסממית לעקרב היכי עביד ליה מייתי חדא אוכמא וחדא חיורא ושלקי להו ושייפי ליה

7ת"ר חמשה אימות הן אימת חלש על גבור אימת מפגיע על ארי אימת יתוש על הפיל אימת סממית על העקרב אימת סנונית על הנשר אימת כילבית על לויתן א"ר יהודה אמר רב מאי קרא (עמוס ה, ט) המבליג שוד על עז:

8רבי זירא אשכח לרב יהודה דהוה קאי אפיתחא דבי חמוה וחזייה דהוה בדיחא דעתיה ואי בעי מיניה כל חללי עלמא הוה אמר ליה א"ל מ"ט עיזי מסגן ברישא והדר אימרי א"ל כברייתו של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא מ"ט הני מכסיין והני מגליין הני דמכסינן מינייהו מכסיין והני דלא מכסינן מינייהו מגליין מ"ט גמלא זוטר גנובתיה משום דאכל כיסי מ"ט תורא אריכא גנובתיה משום דדייר באגמי ובעי לכרכושי בקי

9מ"ט קרנא דקמצא רכיכא משום דדיירא בחילפי ואי קשיא גדיא ומתעוורא דאמר שמואל האי מאן דבעי דליסמיה לקמצא לשלופינהו לקרני' מ"ט האי תימרא דתרנגולתא מדלי לעילא דדיירי אדפי ואי עייל קטרא מתעוורא דשא דרך שם דרגא דרך גג מתכוליתא מתי תכלה דא ביתא בא ואיתיב בה ביקתא בי עקתא

10כופתא כוף ותיב לבני לבני בני הוצא חציצה חצבא שחוצב מים מן הנהר כוזה כזה שוטיתא שטותא משיכלא מאשי כולה משכילתא משיא כלתא אסיתא חסירתא בוכנה בוא ואכנה

11לבושה לא בושה גלימא שנעשה בו כגלם גולתא גלי ואיתיב פוריא שפרין ורבין עליה בור זינקא בור זה נקי סודרא סוד ה' ליראיו אפדנא אפיתחא דין ת"ר שלשה כל זמן שמזקינין מוסיפין גבורה ואלו הן דג ונחש וחזיר:

12שמן כדי לסוך אבר קטן: אמרי דבי ר' ינאי שמן כדי לסוך אבר קטן של קטן בן יומו מיתיבי שמן כדי לסוך אבר קטן וקטן בן יומו מאי לאו אבר קטן דגדול ואבר גדול של קטן בן יומו אמרי לך דבי ר' ינאי לא ה"ק שמן כדי לסוך אבר קטן של קטן בן יומו

13לימא כתנאי שמן כדי לסוך אבר קטן וקטן בן יומו דברי ר' שמעון בן אלעזר ר' נתן אומר כדי לסוך אבר קטן מאי לאו בהא קמיפלגי דר"ש בן אלעזר סבר אבר קטן של קטן ור' נתן סבר אבר קטן דגדול או אבר גדול דקטן אבל אבר קטן של קטן בן יומו לא לא דכולי עלמא אבר קטן דקטן בן יומו לא

Wikisource Talmud Bavli · CC BY-SA · הטקסט התקבל דרך ספריא

רש"י

1:1גראינין - מתניתין דפרקין דלעיל חוץ מקליפתן וגרעיניהן:

1:2ונגרע - והגרעינין זורקין ונגרעין מתוך האוכל:

2:1אוממות - גבי גחלים מייתינן ליה בכיצד צולין גחלים יכול עוממות ת"ל אש אי אש יכול שלהבת כו':

2:2עממוהו - לא החשיכו מראיתו להיות הם נאים ממנו:

3:1מאמצין - לקמן גבי עינים של מת בפ' שואל (שבת דף קנא:):

4:1במשיפה של קילור - שרגילין לשופו בחלב של אשה:

4:2כדי לשוף במים - לשני עינים:

4:3כדי שיפה או כדי אחיזה ושיפה - מה שנדבק באצבעותיו לבד מה שנותן בעיניו:

5:1אפומא דכולה כתית - וכל מכה קרויה פה:

5:2מורשא קמא - עליון של מכה:

6:1שבלול - לימצ"א:

6:2לכתית - מניחה (לכתית) עליו:

6:3זבוב לצירעה - למי שעקצו צירעה כותש זבוב ומניחה עליו:

6:4לחפפית - מין שחין:

6:5סממית - אייראניא"ה בלע"ז:

6:6לעקרב - עקיצת עקרב כותש סממית ומניחה עליו:

6:7ושייף - ומושח:

7:1מפגיע - חיה קטנה וקולה גדול ושומע וירא שתהא בריה גדולה ובורח:

7:2יתוש - נכנס לפיל בחוטמו וכן סממית לעקרב נכנס לו באזנו:

7:3סנונית - ארונדייל"א נכנסת תחת כנפי הנשר ומעכבו מפרישת כנפיו:

7:4כילבית - שרץ קטן ונכנס לדג גדול באזנו:

7:5המבליג שוד על עז - המחזיק שדוד על הגבור:

8:1כל חללי עלמא - פירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם:

8:2מסגיין בריש עדרא - מהלכות בראש העדר:

8:3ברישא חשוכא - סתם עזים שחורות סתם רחלות לבנות:

8:4מכסיין - בזנב:

8:5והני מגליין - העזים אין להם אליה:

8:6הני דמכסינן מינייהו - רחלים שאנחנו מתכסין מצמרן גם הן מכוסות:

8:7דאכלה כיסי - קוצים לפיכך זנבו קצר כדי שלא ידבקו בה הקוצים:

8:8ובעי לכרכושי בקי - להבריח היתושין:

9:1קמצא - ארבה ול"נ קמצא [נמלה]:

9:2חילפי - ערבה:

9:3ואי קשיא נדיא ומתעוורא - ואם היתה קשה תנוד ותעקר כשתכה בעצים:

9:4ומתעוורא - יסתמו עיניה שמראות עיניה תלויה בה כדשמואל:

9:5תימרא דתרנגולא מידליא לעילא - ריס של עין התחתון כשעוצם עיניו עולה למעלה מן העליון ובשאר כל בריה העליון שוכב על התחתון:

9:6משום דדייר אדפי - שעולה בלילות על הקרשים והקורות צריך שיעלה התחתון על העליון מפני העשן שלא יכנס בעיניו:

9:7מתכוליתא - דבר שמטבילין בו כגון כותח או שאר ליפתן:

9:8מתי תכלה דא - לכשיכלה מה נאכל ול"נ מתי תכלה דא לפי שאינו כלה עד זמן ארוך שאינו נאכל אלא מעט מעט:

9:9ביתא בא ואיתיב - שדרך לישב בבית:

9:10בקתא - בית צר וקטן:

9:11בי עקתא - בית צר:

10:1כופתא - מכתשת ל"א מדה לחטין ול"נ כמין גולם עץ עשוי לישיבה כמו כופת שאור שיחדה לישיבה דתניא בפסחים (דף מה:):

10:2כוף תיב - כפוף אותו ושב עליו:

10:3לבני לבני בני - מתקיים לדורות הרבה:

10:4הוצא - גדר קוצים או לולבים:

10:5חציצה - אינו דבר קיימא אלא חציצה בעלמא:

10:6כוזא - כלי חרס קטן:

10:7כזה - כלומר דבר מועט וקל כמו זהו מהו חשוב למלאותו לי מיינך במתנה:

10:8שוטיתא - בד של הדס שמרקדין בו לפני כלה:

10:9שטותא - נראה המרקד כשוטה:

10:10משיכלא - ספל גדול שהכל רוחצים ידיהם ורגליהם ממנו:

10:11משו כולא - רוחץ את הכל:

10:12משכילתא - ספל קטן ונאה:

10:13משיא כלתא - מיוחד לחשובים כמו כלה ואשה חשובה לרחוץ ממנו:

10:14אסיתא - מורטיי"ר:

10:15חסירתא - שחסר החקיקה מבפנים:

10:16בוכנא - עלי שכותשין בו:

11:1לבושא - חלוק עליון שקורין שרוק:

11:2לא בושה - למנוע הבושה שמכסה כל החלוקים התחתונים הקרועים ורעים:

11:3כגולם - שאין לו חיתוך אברים:

11:4גולתא - מקטורין נאה:

11:5גלי ותיב - כשהוא יושב מגלה עצמו שלא ישב עליו שלא ילכלכנו ולא ישופנו בקרקע וישיר שערו ויקרע ויבלה:

11:6בור זינקא - בור שיבשו מימיו קורין כן:

11:7נקי - חסר מימיו:

11:8סודרא - דרך תלמידי חכמים לעטוף סודר:

11:9אפדנא - טרקלין של מלכים:

11:10אפתחא - אל פתח זה יבאו הכל אם למשפט אם לשרת המלך:

12:1אבר קטן - אחד מפרקי אצבע קטנה:

12:2דגדול - של אדם גדול והאי קטן אאבר קאי אי נמי אבר גדול של קטן והאי קטן אגברא קאי ולא אאבר:

12:3לא אבר קטן - וקטן אכולא מילתא קאי אבר קטן של גוף קטן:

13:1דרבי שמעון כו' - והכי קאמר כדי לסוך בו אבר קטן וקטן יהא הגוף בן יומו ורבי נתן סבר חד קטן אמרינן או האבר או הגוף אבל תרי קוטני לא:

13:2ה"ג דכולי עלמא אבר קטן של קטן בן יומו לא:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

תוספות

13:1דרבי שמעון בן אלעזר סבר אבר קטן של קטן בן יומו כו' - תימה דאדרבה איפכא מסתברא דר' נתן דקאמר אבר קטן משמע טפי של קטן בן יומו מרשב"א דאמר אבר קטן וקטן בן יומו דהא לעיל פריך ארבי ינאי דמפרש אבר קטן דמתניתין אבר קטן של קטן בן יומו דהוי כלישנא דר' נתן מברייתא דקתני בה כלישנא דרשב"א ויש לומר דלמאי דמשני הוי סברא איפכא ונקט הכא כדמסיק לעיל ואית ספרים דגרסי איפכא ואין נראה דהא מסיק דלרשב"א אבר קטן של קטן בן יומו ולמאי דגרס איפכא לא הוי כמסקנא לא לפי דמייתי השתא ולא לפי מה שדוחה לא דכולי עלמא כו':

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא