מסכת סנהדרין דף נ״ד

1תניא כוותיה דרבא (ויקרא כ, יא) איש פרט לקטן

2(ויקרא כ, יא) אשר ישכב את אשת אביו משמע בין אשת אביו שהיא אמו ובין אשת אביו שלא אמו אמו שאינה אשת אביו מניין ת"ל (ויקרא כ, יא) ערות אביו גלה מופנה להקיש ולדון ממנו גזרה שוה

3מות יומתו בסקילה אתה אומר בסקילה או אינו אלא באחת מכל מיתות האמורות בתורה נאמר כאן דמיהם בם ונאמר באוב וידעוני דמיהם בם מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה

4עונש שמענו אזהרה מניין ת"ל (ויקרא יח, ז) ערות אביך לא תגלה ערות אביך זו אשת אביך

5אתה אומר אשת אביך או אינו אלא ערות אביך ממש נאמר כאן ערות אביך לא תגלה ונאמר להלן (ויקרא כ, יא) ערות אביו גלה מה להלן באישות הכתוב מדבר אף כאן באישות הכתוב מדבר

6ומשמע בין אשת אביו שהיא אמו בין אשת אביו שאינה אמו אמו שאינה אשת אביו מניין תלמוד לומר (ויקרא יח, ז) ערות אמך לא תגלה

7אין לי אלא באזהרה שעשה הכתוב אמו שאינה אשת אביו כאמו שהיא אשת אביו עונש מניין

8נאמר כאן ערות אביך לא תגלה ונאמר להלן ערות אביו גלה מה באזהרה עשה הכתוב אמו שאינה אשת אביו כאמו שהיא אשת אביו אף בעונש עשה הכתוב אמו שאינה אשת אביו כאמו שהיא אשת אביו

9(ויקרא יח, ז) אמך היא משום אמו אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום אשת אב

10ורבנן ערות אביך ממש

11האי (ויקרא יח, כב) מואת זכר נפקא לחייב עליו שתים

12וכדרב יהודה דאמר רב יהודה נכרי הבא על אביו חייב שתים הבא על אחי אביו חייב שתים

13אמר רבא מסתברא מילתא דרב יהודה בישראל בשוגג ובקרבן והאי דקאמר נכרי לישנא מעליא הוא דאי סלקא דעתך נכרי ממש דינו מאי ניהו קטלא בתרי קטלי קטלת ליה

14תניא נמי הכי הבא על אביו חייב שתים הבא על אחי אביו חייב שתים

15איכא דאמרי דלא כרבי יהודה

16ואיכא דאמרי אפילו תימא רבי יהודה ומייתי לה בק"ו מאחי אביו ומה אחי אביו דקורבה דאביו הוא חייב שתים אביו לא כ"ש

17וקמיפלגי בפלוגתא דאביי ורבא מר סבר עונשין מן הדין ומר סבר אין עונשין מן הדין

18ורבנן אזהרה לאשת אביו מנא להו נפקא להו מערות אשת אביך לא תגלה

19ור' יהודה ההוא מיבעי ליה לאזהרה לאשת אביו לאחר מיתה

20ורבנן ההוא מסיפא דקרא נפקא ערות אביך היא

21ורבי יהודה ההוא מיבעי ליה משום אשת אב אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום אשת איש

22והאנן תנן הבא על אשת אב חייב עליה משום אשת אב ומשום אשת איש בין בחיי אביו בין לאחר מיתת אביו ולא פליג רבי יהודה

23אמר אביי פליג בברייתא

24ורבנן עונש דאשת אביו לאחר מיתה מנא להו בשלמא רבי יהודה מייתי לה בגזרה שוה אלא רבנן מנא להו

25אמרי לך ההוא ערות אביו גלה דמפיק לה רבי יהודה לגזירה שוה מפקי ליה אינהו לעונש דאשת אביו לאחר מיתה

26ורבנן עונש לאמו שאינה אשת אביו מנא להו אמר רב שישא בריה דרב אידי אמר קרא אמך היא עשאה הכתוב לאמו שאינה אשת אביו כאמו שהיא אשת אביו:

27הבא על כלתו כו': ולחייב נמי משום אשת בנו אמר אביי פתח הכתוב בכלתו וסיים באשת בנו לומר לך זו היא כלתו זו היא אשת בנו:

28מתני׳ הבא על הזכור ועל הבהמה והאשה המביאה את הבהמה בסקילה אם אדם חטא בהמה מה חטאה אלא לפי שבאה לאדם תקלה על ידה לפיכך אמר הכתוב תסקל ד"א שלא תהא בהמה עוברת בשוק ויאמרו זו היא שנסקל פלוני על ידה:

29גמ׳ זכר מנא לן דת"ר (ויקרא כ, יג) איש פרט לקטן אשר ישכב את זכר בין גדול בין קטן משכבי אשה מגיד לך הכתוב ששני משכבות באשה

30א"ר ישמעאל הרי זה בא ללמד ונמצא למד

31מות יומתו בסקילה אתה אומר בסקילה או אינו אלא באחת מכל מיתות האמורות בתורה נאמר כאן דמיהם בם ונאמר באוב וידעוני דמיהם בם מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה

1עונש שמענו אזהרה מניין ת"ל (ויקרא יח, כב) ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה היא

2למדנו אזהרה לשוכב אזהרה לנשכב מניין ת"ל (דברים כג, יח) לא יהיה קדש מבני ישראל ואומר (מלכים א יד, כד) וגם קדש היה בארץ עשו ככל התועבות הגוים אשר הוריש וגו' דברי רבי ישמעאל

3רבי עקיבא אומר אינו צריך הרי הוא אומר ואת זכר לא תשכב משכבי אשה קרי ביה לא תשכב

4בהמה מנא לן דתנו רבנן (ויקרא כ, טו) איש פרט לקטן אשר יתן שכבתו בבהמה בין גדולה בין קטנה

5מות יומת בסקילה אתה אומר בסקילה או אינו אלא באחת מכל מיתות האמורות בתורה נאמר כאן תהרגו ונאמר להלן (דברים יג, י) כי הרג תהרגנו מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה

6למדנו עונש לשוכב עונש לנשכב מנלן ת"ל (שמות כב, יח) כל שוכב עם בהמה מות יומת אם אינו ענין לשוכב תניהו ענין לנשכב

7למדנו עונש בין לשוכב בין לנשכב אזהרה מניין ת"ל (ויקרא יח, כג) ובכל בהמה לא תתן שכבתך לטמאה בה

8למדנו אזהרה לשוכב לנשכב מניין ת"ל (דברים כג, יח) לא יהיה קדש מבני ישראל ואומר (מלכים א יד, כד) וגם קדש היה בארץ וגו' דברי רבי ישמעאל

9רבי עקיבא אומר אינו צריך הרי הוא אומר לא תתן שכבתך לא תתן שכיבתך

10הבא על הזכור והביא עליו זכר

11אמר ר' אבהו לדברי רבי ישמעאל חייב שתים חדא מלא תשכב וחדא מלא יהיה קדש לדברי ר"ע אינו חייב אלא אחת לא תשכב לא תשכב חדא היא

12הבא על הבהמה והביא בהמה עליו אמר רבי אבהו לדברי ר' ישמעאל חייב שתים חדא מלא תתן שכבתך וחדא מלא יהיה קדש לדברי רבי עקיבא אינו חייב אלא אחת שכבתך ושכיבתך חדא היא

13אביי אמר אפי' לדברי רבי ישמעאל נמי אינו חייב אלא אחת דכי כתיב לא יהיה קדש בגברי כתיב

14אלא לרבי ישמעאל אזהרה לנשכב מנא ליה נפקא ליה (שמות כב, יח) מכל שוכב עם בהמה מות יומת אם אינו ענין לשוכב תניהו ענין לנשכב

15ואפקיה רחמנא לנשכב בלשון שוכב מה שוכב ענש והזהיר אף נשכב ענש והזהיר

16הנרבע לזכר והנרבע לבהמה אמר רבי אבהו לדברי רבי עקיבא חייב שתים חדא מלא תשכב וחדא מלא תתן שכבתך לדברי רבי ישמעאל אינו חייב אלא אחת אידי ואידי לא יהיה קדש הוא

17אביי אמר אפילו לדברי רבי ישמעאל נמי חייב שתים דכתיב כל שוכב עם בהמה מות יומת אם אינו ענין לשוכב תניהו ענין לנשכב ואפקיה רחמנא לנשכב בלשון שוכב מה שוכב ענש והזהיר אף נשכב ענש והזהיר

18אבל הבא על הזכור והביא זכר עליו הבא על הבהמה והביא בהמה עליו בין לר' אבהו בין לאביי לרבי ישמעאל חייב שלש לרבי עקיבא חייב שתים

19תנו רבנן זכור לא עשו בו קטן כגדול בהמה עשו בה קטנה כגדולה

20מאי לא עשו בו קטן כגדול אמר רב לא עשו ביאת פחות מבן תשע שנים כבן תשע שנים ושמואל אמר לא עשו ביאת פחות מבן שלש שנים כבן שלש שנים

21במאי קמיפלגי רב סבר כל דאיתיה בשוכב איתיה בנשכב וכל דליתיה בשוכב ליתיה בנשכב

22ושמואל סבר משכבי אשה כתיב

23תניא כוותיה דרב זכר בן תשע שנים ויום אחד