מסכת ראש השנה דף ז׳

1הא בבעל מום

2בעל מום מי מצי אכיל ליה דקים ליה ביה שכלו לו חדשיו

3ת"ר באחד בניסן ראש השנה לחדשים ולעיבורין ולתרומת שקלים וי"א אף לשכירות בתים

4לחדשים מנלן דכתיב (שמות יב, ב) החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אותו וגו' וכתיב (דברים טז, א) שמור את חדש האביב איזהו חדש שיש בו אביב הוי אומר זה ניסן וקרי ליה ראשון

5ואימא אייר בעינא אביב וליכא ואימא אדר בעינא רוב אביב וליכא מידי רוב אביב כתיב

6אלא אמר רב חסדא מהכא (ויקרא כג, לט) אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ איזהו חדש שיש בו אסיפה הוי אומר זה תשרי וקא קרי ליה שביעי

7ואימא מרחשון ומאי שביעי שביעי לאייר בעינא אסיף וליכא ואימא אלול ומאי שביעי שביעי לאדר בעינא רוב אסיף וליכא מידי רוב אסיף כתיב

8אלא אמר רבינא דבר זה מתורת משה רבינו לא למדנו מדברי קבלה למדנו (זכריה א, ז) ביום עשרים וארבעה לעשתי עשר חדש הוא חדש שבט רבה בר עולא אמר מהכא (אסתר ב, טז) ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש אל בית מלכותו בחדש העשירי הוא חדש טבת

9רב כהנא אמר מהכא (זכריה ז, א) בארבעה לחדש התשיעי בכסלו רב אחא בר יעקב אמר מהכא (אסתר ח, ט) ויקראו סופרי המלך בעת ההיא בחדש השלישי הוא חדש סיון רב אשי אמר מהכא (אסתר ג, ז) הפיל פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ואיבעית אימא מהכא (אסתר ג, ז) בחדש הראשון הוא חדש ניסן

10וכולהו מאי טעמא לא אמרי מהאי דלמא מאי ראשון ראשון למילתיה

11ותנא דידן בשנים קמיירי בחדשים לא קמיירי:

12ולעיבורין: לעיבורין מניסן מנינן והתניא אין מעברין השנה לפני ר"ה ואם עיברוה אינה מעוברת אבל מפני הדחק מעברין אותה אחר ר"ה מיד ואעפ"כ אין מעברין אלא אדר

13אמר רב נחמן בר יצחק מאי עיבורין הפסקת עיבורין דתנן הן העידו שמעברין השנה כל אדר שהיו אומרים עד הפורים

14מ"ט דמאן דאמר עד הפורים כיון דאמר מר שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום אתי לזלזולי בחמץ

15ואידך מידע ידיע דשתא מעברתא בחושבנא תליא מלתא וסברי חושבנא הוא דלא סליק להו לרבנן עד האידנא

16ותנא דידן בהתחלה קמיירי בהפסקה לא קמיירי:

17ולתרומת שקלים: מנלן א"ר יאשיה אמר קרא (במדבר כח, יד) זאת עולת חדש בחדשו לחדשי השנה אמרה תורה חדש והבא קרבן מתרומה חדשה וגמרי שנה שנה מניסן דכתיב (שמות יב, ב) ראשון הוא לכם לחדשי השנה

18ולגמור שנה שנה מתשרי דכתיב (דברים יא, יב) מראשית השנה דנין שנה שיש עמה חדשים משנה שיש עמה חדשים ואין דנין שנה שיש עמה חדשים משנה שאין עמה חדשים

19אמר רב יהודה אמר שמואל קרבנות צבור הבאין באחד בניסן מצוה להביא מן החדש ואם הביא מן הישן יצא אלא שחיסר מצוה

20תנ"ה קרבנות צבור הבאין באחד בניסן מצוה להביא מן החדש ואם הביא מן הישן יצא אלא שחיסר מצוה ויחיד שהתנדב משלו כשרין בלבד שימסרם לצבור

21פשיטא מהו דתימא ליחוש שמא

1לא ימסרם לצבור יפה יפה קא משמע לן

2ותנא דידן כיון דקתני אם הביא יצא לא פסיקא ליה:

3ויש אומרים אף לשכירות בתים: תנו רבנן המשכיר בית לחבירו לשנה מונה שנים עשר חודש מיום ליום ואם אמר לשנה זו אפילו לא עמד אלא באחד באדר כיון שהגיע יום אחד בניסן עלתה לו שנה

4ואפילו למאן דאמר יום אחד בשנה חשוב שנה שאני הכא דלא טרח איניש למיגר ביתא לבציר מתלתין יומין

5ואימא תשרי סתם כי אגר איניש ביתא לכולהו ימות הגשמים אגר

6ותנא קמא דברייתא ותנא דידן בניסן נמי מישכח שכיח קיטרי:

7באחד באלול ר"ה למעשר בהמה: מני רבי מאיר היא (דתניא) ר"מ אומר באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה

8ולרגלים מני רבי שמעון היא אימא סיפא ר' אלעזר ור"ש אומרים באחד בתשרי רישא וסיפא ר"ש ומציעתא ר"מ

9אמר רב יוסף רבי היא ונסיב לה אליבא דתנאי ברגלים סבר לה כר"ש ובמעשר בהמה סבר לה כר"מ

10אי הכי ארבעה חמשה הוו אמר רבא ארבעה לדברי הכל לר"מ ארבעה דל רגלים לר"ש ארבעה דל מעשר בהמה

11רב נחמן בר יצחק אמר ארבעה חדשים ובהן כמה ראשי שנים

12מיתיבי ששה עשר בניסן ראש השנה לעומר ששה בסיון ראש השנה לשתי הלחם לרבא ליתני ששה לר"נ בר יצחק ליתני חמשה

13אמר רב פפא כי קא חשיב מידי דחייל מאורתא מידי דלא חייל מאורתא לא קא חשיב

14והרי רגלים דלא חיילי מאורתא וקחשיב כיון שצריך לאיתויי מעיקרא מיחייב וקאי

15והרי יובלות דלא חיילי מאורתא וקחשיב ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא היא דאמר מראש השנה חייל יובל

16רב שישא בריה דרב אידי אמר כי קא חשיב מידי דלא תלי במעשה מידי דתלי במעשה לא קא חשיב

17והרי רגלים מידי דתלי במעשה וקא חשיב בל תאחר ממילא חייל