מסכת ראש השנה דף ה׳
עמוד א
1מה חג המצות טעון לינה אף חג הסוכות טעון לינה
2והתם מנלן דכתיב (דברים טז, ז) ופנית בבקר והלכת לאהליך
3ות"ק ורבי שמעון (בן אלעזר) תשלומין לעצרת מנא להו
4נפקא להו מדתני רבה בר שמואל דתני רבה בר שמואל אמרה תורה מנה ימים וקדש חדש מנה ימים וקדש עצרת מה חדש למנויו אף עצרת למנויו
5אימא עצרת חד יומא אמר רבא אטו עצרת יומי מנינן שבועי לא מנינן והאמר מר מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי ועוד חג שבועות כתיב
6ופסח בר מיקרב ברגלים הוא פסח זימנא קביעא ליה אי אקרביה אקרביה ואי לא אקרביה אידחי ליה
7אמר רב חסדא פסח כדי נסבה
8רב ששת אמר מאי פסח שלמי פסח
9אי הכי היינו שלמים תנא שלמים הבאין מחמת פסח ותנא שלמים הבאין מחמת עצמן סלקא דעתך אמינא הואיל ומחמת פסח קאתו
Wikisource Talmud Bavli · CC BY-SA · הטקסט התקבל דרך ספריא
עמוד ב
1כפסח דמו קמ"ל
2מנהני מילי דתנו רבנן (דברים כג, כב) כי תדור נדר אין לי אלא נדר נדבה מנין
3נאמר כאן נדר ונאמר להלן (ויקרא ז, טז) אם נדר או נדבה מה להלן נדבה עמו אף כאן נדבה עמו
4(דברים כג, כב) לה אלהיך אלו הדמין הערכין והחרמין וההקדשות (דברים כג, כב) לא תאחר לשלמו הוא ולא חילופיו (דברים כג, כב) כי דרוש ידרשנו אלו חטאות ואשמות עולות ושלמים
5(דברים כג, כב) ה' אלהיך אלו צדקות ומעשרות ובכור (דברים כג, כב) מעמך זה לקט שכחה ופאה (דברים כג, כב) והיה בך חטא ולא בקרבנך חטא
6אמר מר לא תאחר לשלמו הוא ולא חילופיו חילופי מאי אי חילופי עולה ושלמים מקרב קרבי
7אי חילופי חטאת למיתה אזלא אלא מאי חילופיו חילופי תודה
8דתני רבי חייא תודה שנתערבה בתמורתה ומתה אחת מהן חברתה אין לה תקנה
9היכי ליעביד ליקרבה וליקריב לחם בהדה דלמא תמורה היא ליקרבה בלא לחם דלמא תודה היא
10והא כיון דלאו בת הקרבה היא קרא למעוטי למה לי
11אמר רב ששת לעולם למעוטי חילופי עולה ושלמים והכא במאי עסקינן כגון שעברו עליו שני רגלים והומם וחיללו על אחר ועבר עליו רגל אחד סלקא דעתך אמינא הואיל ומכח קמא קאתי כמאן דעברו עליו ג' רגלים דמי קמ"ל
12ולרבי מאיר דאמר כיון שעבר עליו רגל א' עובר בבל תאחר מאי איכא למימר אמר רבא הכא במאי עסקינן כגון שהומם בתוך הרגל וחיללו ועבר עליו הרגל סלקא דעתך אמינא הואיל ומכח קמא קאתי כמאן דעבר עליה כוליה רגל דמי קמ"ל
13והיה בך חטא ולא בקרבנך חטא והא מהכא נפקא מדאחרים נפקא דתניא אחרים אומרים יכול יהא בכור שעברה שנתו כפסולי המוקדשין ויפסל
14תלמוד לומר (דברים יד, כג) ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך מקיש בכור למעשר מה מעשר אינו נפסל משנה לחברתה אף בכור אינו נפסל משנה לחברתה
15איצטריך סלקא דעתך אמינא הני מילי בכור דלאו בר הרצאה הוא אבל קדשים דבני הרצאה נינהו אימא לא לירצו קא משמע לן
16ואכתי
Wikisource Talmud Bavli · CC BY-SA · הטקסט התקבל דרך ספריא