מסכת נדה דף י״ט

1ואינה יודעת מה הפילה רבי יהודה סבר זיל בתר רוב חתיכות ורוב חתיכות של ארבע מיני דמים הויין ורבנן סברי זיל בתר רוב חתיכות לא אמרינן

2מתני׳ חמשה דמים טמאים באשה האדום והשחור וכקרן כרכום וכמימי אדמה וכמזוג בש"א אף כמימי תלתן וכמימי בשר צלי וב"ה מטהרים הירוק עקביא בן מהללאל מטמא וחכמים מטהרין

3אמר רבי מאיר אם אינו מטמא משום כתם מטמא משום משקה רבי יוסי אומר לא כך ולא כך

4איזהו אדום כדם המכה שחור כחרת עמוק מכן טמא דיהה מכן טהור וכקרן כרכום כברור שבו

5וכמימי אדמה מבקעת בית כרם ומיצף מים וכמזוג שני חלקים מים ואחד יין מן היין השרוני

6גמ׳ מנלן דאיכא דם טהור באשה דלמא כל דם דאתי מינה טמא

7אמר רבי חמא בר יוסף אמר רבי אושעיא אמר קרא (דברים יז, ח) כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דם טהור לדם טמא

8אלא מעתה בין נגע לנגע הכי נמי בין נגע טמא לנגע טהור וכי תימא ה"נ נגע טהור מי איכא וכי תימא (ויקרא יג, יג) כולו הפך לבן טהור הוא ההוא בוהק מקרי

9אלא בין נגעי אדם לנגעי בתים ולנגעי בגדים וכולן טמאין הכא נמי בין דם נדה לדם זיבה וכולן טמאין

10האי מאי בשלמא התם איכא לאפלוגי בנגעי אדם ובפלוגתא דרבי יהושע ורבנן

11דתנן אם בהרת קודם לשער לבן טמא ואם שער לבן קודם לבהרת טהור ספק טמא ורבי יהושע אומר כהה ואמר רבה כהה וטהור

12בנגעי בתים כי הא פלוגתא דרבי אלעזר ברבי שמעון ורבנן דתנן ר"א בר"ש אומר לעולם אין הבית טמא עד שיראה כשני גריסין על שני אבנים בשני כותלים בקרן זוית ארכו כשני גריסין ורחבו כגריס

13מ"ט דר"א בר"ש כתיב (ויקרא יד) קיר וכתיב קירות איזהו קיר שהוא כשני קירות הוי אומר זה קרן זוית

14בנגעי בגדים בפלוגתא דר' יונתן בן אבטולמוס ורבנן דתניא ר' יונתן בן אבטולמוס אומר מנין לפריחת בגדים שהיא טהורה

15נאמר (ויקרא י״ג:ל״ט) קרחת וגבחת בבגדים ונאמר קרחת וגבחת באדם

16מה להלן פרח בכולו טהור אף כאן נמי פרח בכולו טהור

17אלא הכא אי דם טהור ליכא במאי פליגי

18וממאי דהני טהורין והני טמאין אמר רבי אבהו דאמר קרא (מלכים ב ג:כב) ויראו מואב את המים אדומים כדם למימרא דדם אדום הוא אימא אדום ותו לא

19א"ר אבהו אמר קרא (ויקרא יב, ז) דמיה (ויקרא כ, יח) דמיה הרי כאן ארבעה

20והא אנן חמשה תנן אמר רבי חנינא שחור אדום הוא אלא שלקה

21תניא נמי הכי שחור כחרת עמוק מכן טמא דיהה אפי' ככחול טהור ושחור זה לא מתחלתו הוא משחיר אלא כשנעקר הוא משחיר משל לדם מכה לכשנעקר הוא משחיר

22בש"א אף כמימי תלתן ולית להו לב"ש דמיה דמיה הרי כאן ארבעה

23אב"א לית להו ואב"א אית להו מי לא א"ר חנינא שחור אדום הוא אלא שלקה ה"נ מלקא הוא דלקי

24וב"ה מטהרין היינו תנא קמא

25איכא בינייהו

1לתלות

2הירוק עקביא בן מהללאל מטמא ולית ליה לעקביא דמיה דמיה הרי כאן ארבעה

3אב"א לית ליה ואב"א אית ליה מי לא א"ר חנינא שחור אדום הוא אלא שלקה הכא נמי מלקא הוא דלקי

4וחכמים מטהרין היינו ת"ק איכא בינייהו לתלות

5א"ר מאיר אם אינו מטמא משום כתם כו'

6א"ר יוחנן ירד ר"מ לשיטת עקביא בן מהללאל וטימא וה"ק להו לרבנן נהי דהיכא דקא משכחת כתם ירוק אמנא לא מטמאיתו היכא דקחזיא דם ירוק מגופה תטמא

7אי הכי אם אינו מטמא משום כתם מטמא משום משקה משום רואה מבעיא ליה

8אלא ה"ק להו נהי היכא דקא חזיא דם ירוק מעיקרא לא מטמאיתו היכא דחזיא דם אדום והדר חזיא דם ירוק תטמא מידי דהוה אמשקה זב וזבה

9ורבנן דומיא דרוק מה רוק שמתעגל ויוצא אף כל שמתעגל ויוצא לאפוקי האי דאין מתעגל ויוצא אי הכי שפיר קאמרי ליה רבנן לר' מאיר

10אלא ה"ק להו להוי כמשקה להכשיר את הזרעים ורבנן בעי (במדבר כג:כד) דם חללים וליכא אי הכי שפיר קאמרי ליה רבנן לר' מאיר

11אלא הכי קאמר להו אלפוה בג"ש כתיב הכא (שיר השירים ד׳:י״ג) שלחיך פרדס רמונים וכתיב התם (איוב ה, י) ושולח מים על פני חוצות

12ורבנן אדם דן ק"ו מעצמו ואין אדם דן ג"ש מעצמו

13רבי יוסי אומר לא כך וכו' היינו ת"ק הא קמ"ל מאן ת"ק רבי יוסי וכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם

14איזהו אדום כדם המכה מאי כדם המכה אמר רב יהודה אמר שמואל כדם שור שחוט

15ולימא כדם שחיטה אי אמר כדם שחיטה הוה אמינא ככולה שחיטה קמ"ל כדם המכה כתחילת הכאה של סכין

16עולא אמר כדם צפור חיה איבעיא להו חיה לאפוקי שחוט או דלמא לאפוקי כחוש תיקו

17זעירי אמר רבי חנינא כדם מאכולת של ראש מיתיבי הרגה מאכולת הרי זה תולה בה מאי לאו דכוליה גופה לא דראשה

18אמי ורדינאה א"ר אבהו כדם אצבע קטנה של יד שנגפה וחייתה וחזרה ונגפה ולא של כל אדם אלא של בחור שלא נשא אשה ועד כמה עד בן עשרים

19מיתיבי תולה בבנה ובבעלה בשלמא בבנה משכחת לה אלא בעלה היכי משכחת לה

20אמר ר"נ בר יצחק כגון שנכנסה לחופה ולא נבעלה

21ר"נ אמר כדם הקזה מיתיבי מעשה ותלה ר"מ