מסכת נדרים דף ע״ח

עמוד א

1זה הדבר חכם מתיר ואין בעל מתיר תניא אידך זה הדבר בעל מפר ואין חכם מפר שיכול ומה בעל שאין מתיר מפר חכם שמתיר אינו דין שמפר ת"ל זה הדבר בעל מפר ואין חכם מפר

2נאמר כאן זה הדבר ונאמר להלן (ויקרא יז, ב) זה הדבר בשחוטי חוץ מה בשחוטי חוץ אהרן ובניו וכל ישראל אף פרשת נדרים אהרן ובניו וכל ישראל ומה כאן ראשי המטות אף להלן ראשי המטות

3בפרשת נדרים למאי הלכתא אמר רב אחא בר יעקב להכשיר שלשה הדיוטות והא (במדבר ל, ב) ראשי המטות כתיב אמר רב חסדא ואיתימא ר' יוחנן ביחיד מומחה

4ראשי המטות בשחוטי חוץ למאי הלכתא אמר רב ששת לומר שיש שאלה בהקדש

5לב"ש דאמר אין שאלה בהקדש ראשי המטות דכתיב בשחוטי חוץ למאי הלכתא ב"ש לית להו גזירה שוה

6זה הדבר בפרשת נדרים למאי כתיב לומר חכם מתיר ואין בעל מתיר בעל מפר ואין חכם מפר

7זה הדבר בשחוטי חוץ למאי כתיב לומר על השחיטה חייב ואין חייב על המליקה

8אלא לב"ש להכשיר ג' הדיוטות מנלן נפקא להו מדרב אסי בר נתן

9דכתיב (ויקרא כג, מד) וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל והתניא רבי יוסי הגלילי אומר מועדי נאמרו ולא נאמרה שבת בראשית עמהן בן עזאי אומר מועדי נאמרו ולא נאמר פרשת נדרים עמהן

10רב אסי בר נתן קשיא ליה הא מתניתא אתא לנהרדעא לקמיה דרב ששת ולא אשכחיה אתא אבתריה למחוזא א"ל מועדי ה' נאמרו ולא נאמרה שבת בראשית עמהן

11והא כתיב שבת עמהן ותו מועדי ה' נאמרו ולא נאמרה פרשת נדרים עמהן והא מסיטרא כתיבא א"ל הכי קתני

Wikisource Talmud Bavli · CC BY-SA · הטקסט התקבל דרך ספריא

רש"י

1:1זה הדבר אשר צוה ה' - דברים ככתבן דאין בעל מתיר דכתיב אם הפר יפר אותם אישה:

1:2ת"ל זה הדבר - ואי אפשר לשנות בדבר וחכם מתיר כדכתיב אלה ראשי המטות וכתיב לא יחל דברו אבל ראשי המטות מוחלין לו ומסיים הברייתא נאמר כאן כו' ונאמר בשחוטי חוץ מה להלן דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל דכולהו מיחייבי משום שחוטי חוץ:

2:1אף בפרשת נדירים כו' - ולקמן מפרש למאי הלכתא:

3:1להכשיר ג' הדיוטות - בהפרת נדרים דאהרן חד ובניו חד וכל ישראל הרי תלתא ומדכתיב בהו כל ישראל שמע מינה להכשיר שלשה הדיוטות:

3:2והא ראשי המטות כתיב - בהפרת נדרים דמשמע מומחין:

3:3[ביחיד מומחה] - להכשיר בהן יחיד מומחה לרבים:

4:1ראשי המטות בשחוטי חוץ למאי הלכתא - דהא אקשינן להו להפרת נדרים:

4:2לומר שיש שאלה בהקדש - דפרשת שחוטי חוץ שייכא לגבי הקדש וקמ"ל ראשי המטות דנשאלין עליו דהקדש טעות אינו הקדש:

5:1אין שאלה בהקדש - דהקדש טעות הוי הקדש:

5:2ב"ש לית להו ג"ש - ולא הוה כתיב ראשי המטות בשחוטי חוץ דלא גמרינן ג"ש: וקא מקשינן לב"ש למאי הלכתא כתיב זה הדבר בשחוטי חוץ:

7:1ואינו חייב על המליקה - שאם מלק עוף בחוץ אינו חייב:

11:1והכתיב שבת עמהן - בסמוך לאותו פסוק וידבר משה את מועדי ה' בפרשת אמור אל הכהנים וכתיב לעיל מינה מלבד שבתות ה' וגו':

11:2והא - פרשת נדרים:

11:3מסיטרא כתיבא - בצד אותה הפרשה דפנחס כתיב פרשת נדרים:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

תוספות

2:1מה בשחוטי חוץ כו' - לקמי׳ מפ' לה:

3:1להכשיר ג׳ הדיוטי' - דחד ליכא למימר מדאצטריך קרא ראשי מטות ליחיד מומחה מכלל דהדיוטו׳ לא סגי בחד ומדאפיק לחד אוקמי׳ אתלתא כמו דין דבעי׳ שלשה:

4:1לומ׳ שיש שאלה בהקדש - שאם שחט קדשי׳ בחוץ ונשאל אהקדש מפטר מקרבן וכרת:

5:1ולב״ש דאמרי אין שאלה בהקדש - דאמרי בנזיר (ל:) דהקדש טעות הקדש. [וממילא] דאין שאלה דשאלה דנדר משוס דמשווי לנדר נדר טעות:

6:1זה הדנר דנדרי - כיון דלא גמרי ג״ש למאי הלכתא:

6:2חכם מתיר וכו' - ולר״י דלעיל (נדרים עז:) דכי נמי דרשי׳ ביה הך דרי׳ מיניה ג״ש דהוי מופנה מצד אחד גבי שחוטי חוץ:

11:1הא כתי׳ שבת - תחלת מועדות פ׳ פנחס (במדבר כח):

11:2והא מסיטרא כתי׳ - בתר פרש׳ [המועדות בראשי] המטות:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

עמוד ב

1מועדי ה' צריכין קידוש ב"ד שבת בראשית אין צריכה קידוש ב"ד

2מועדי ה' צריכין מומחה ואין פרשת נדרים צריכין מומחה אפי' בית דין הדיוטות

3והא בפרשת נדרים ראשי המטות כתיב אמר רב חסדא ואיתימא רבי יוחנן ביחיד מומחה

4א"ר חנינא השותק על מנת למיקט מפר אפילו מכאן ועד י' ימים מתיב רבא אימתי אמרו מת הבעל נתרוקנה רשות לאב בזמן שלא שמע הבעל או ששמע ושתק או ששמע והפר ומת בו ביום אבל שמע וקיים או ששמע ושתק ומת ביום של אחריו אין יכול להפר

5מאי לאו בשותק על מנת למיקט לא בשותק על מנת לקיים אי הכי היינו או שמע וקיים אלא בשותק סתם

6מתיב רב חסדא חומר בהקם מבהפר ובהפר מבהקם חומר בהקם

Wikisource Talmud Bavli · CC BY-SA · הטקסט התקבל דרך ספריא

רש"י

1:1צריכין קידוש - דכתיב (ויקרא כ״ג:ד׳) אשר תקראו אותם במועדם:

1:2שבת בראשית אין צריכה קידוש - דחיילא וקדשה מאליה:

4:1השותק על מנת למיקט - שאינו שותק כדי לקיים הנדר אלא שעושה כדי להקניטה ולהוכיחה כדי שלא תרגיל עוד בנדרים שהיא סבורה שהוא שותק על מנת לקיימו:

4:2אפי' מכאן עד י' ימים - יכול להפר הואיל ולא היה דעתו לקיים:

5:1מאי לאו בשותק על מגת למיקט - וכגון דאמר לחד דלמיקט עביד דכי מת ביום שלאחריו אין יכול להפר ותיובתא דרבי חנינא:

5:2לא בשותק על מגת לקיים - ולכך אינו יכול להפר:

5:3היינו או שמע וקיים - ותרי זימני למה לי:

5:4בשותק סתם - ולחומרא אזלינן:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

תוספות

1:1מועדי יי' צריכי' קידוש ב״ד - שצריכי׳ לקדש ניסן לעשות בו פסח בט״ו בו:

1:2ואין שבת בראשית צריכה קידוש - שאין צריך לקדש יום ראשו׳ לקדש בשביעי בו לשבת:

2:1מועדי יי׳ צריכים מומחי׳ - כדכתי׳ (ויקרא כ״ג:ד׳) אלה מקראי קדש אשר תקראו אותם קרי ביה אתם משה ואהרן דמומחי׳ נינהו:

2:2ואין נדרים צריכי׳ מומחין. ולהכי סמך פ׳ נדר׳ למועדי׳ לדרוש כן וע״כ תלתא הדיוטו׳ בעי׳ כדפי׳ (ע״א ד״ה להכשיר) מדאצטרי׳ ראשי המטו׳ ליחיד מומחה:

4:1השותק ע״מ למקט - שתצטער אשתו ובדעתו לבטל לה אחרי כן:

4:2אימתי [אמרו] מת הבעל כו' - היינו ברייתא דאייתינן ריש פרקין (לעיל נדרים סח.):

5:1מאי לאו - הא דתנן שמע ושתק ע׳׳מ למיקט וקתני דהוי שתיקה מעליא ומהשתא הוא לסמיך אדבסמוך דאי בעי"מ לקיים היינו שמע וקיים:

5:2שותק לקיים - כמו לקיים בהדיא ואין יכול להפר:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא