מסכת נדרים דף מ״א

עמוד א

1ושטיח בחוסר כל (דברים כח, מח) אמר ר' אמי אמר רב בלא נר ובלא שלחן רב חסדא אמר בלא אשה רב ששת אמר בלא שמש רב נחמן אמר בלא דעה תנא בלא מלח ובלא רבב

2אמר אביי נקטינן אין עני אלא בדעה במערבא אמרי דדא ביה כולא ביה דלא דא ביה מה ביה דא קני מה חסר דא לא קני מה קני

3אמר ר' אלכסנדרי אמר ר' חייא בר אבא אין החולה עומד מחליו עד שמוחלין לו על כל עונותיו שנאמר (תהלים קג, ג) הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי רב המנונא אמר חוזר לימי עלומיו שנאמר (איוב לג, כה) רוטפש בשרו מנוער ישוב לימי עלומיו כל משכבו הפכת בחליו (תהלים מא, ד) אמר רב יוסף לומר דמשכח למודו

4רב יוסף חלש איעקר ליה למודיה אהדריה אביי קמיה היינו דבכל דוכתא אמרינן אמר רב יוסף לא שמיע לי הדא שמעתא אמר ליה אביי את אמריתה ניהלן ומהא מתניתא אמריתה ניהלן

5כי הוה גמיר רבי תלת עשרי אפי הילכתא אגמריה לרבי חייא שבעה מנהון לסוף חלש רבי אהדר ר' חייא קמיה הנהו שבעה אפי דאגמריה שיתא אזדו הוה ההוא קצרא הוה שמיע ליה לרבי כדהוה גריס להו אזל ר' חייא וגמר יתהון קמי קצרא ואתא ואהדר יתהון קמי רבי כד הוה חזי ליה רבי לההוא קצרא אמר ליה רבי אתה עשית אותי ואת חייא איכא דאמרי הכי קאמר ליה אתה עשית את חייא וחייא עשה אותי

6ואמר ר' אלכסנדרי אמר ר' חייא בר אבא גדול נס שנעשה לחולה יותר מן הנס שנעשה לחנניה מישאל ועזריה של חנניה מישאל ועזריה אש של הדיוט והכל יכולים לכבותה וזו של חולה של שמים היא ומי יכול לכבותה

7ואמר ר' אלכסנדרי אמר ר' חייא בר אבא ואמרי לה אמר ר' יהושע בן לוי כיון שהגיע קיצו של אדם הכל מושלים בו שנאמר (בראשית ד, יד) והיה כל מוצאי יהרגני רב אמר מן הדין קרא (תהלים קיט, צא) למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך

8רבה בר שילא אמרו ליה שכיב גברא גבוה הוה רכיב גירדונא זוטרא מטא תיתורא איסתויט שדייה וקא שכיב קרי על נפשיה למשפטיך עמדו היום

9שמואל חזייה לההוא (קרוקיתא דעקרבא) יתיבא על אקרוקתא ועברה נהרא טרקא גברא ומיית קרי עליה למשפטיך עמדו היום

10אמר שמואל אין מבקרין את החולה אלא למי שחלצתו חמה לאפוקי מאי לאפוקי הא דתניא ר' יוסי בן פרטא אומר משום ר' אליעזר אין מבקרין לא חולי מעיים ולא חולי העין ולא מחושי הראש בשלמא חולי מעיים משום כיסופא אלא חולי העין ומחושי הראש מאי טעמא

11משום דרב יהודה דאמר רב יהודה דיבורא קשיא לעינא ומעלי לאישתא אמר רבא האי אישתא אי לאו דפרוונקא דמלאכא דמותא מעלי

Wikisource Talmud Bavli · CC BY-SA · הטקסט התקבל דרך ספריא

רש"י

1:1ושטיח - עור לאכול עליו:

1:2בלא מלח ובלא רבב - דמלפת בהו:

1:3רבב - שומן:

2:1דדא ביה כולא ביה - מי שיש בו דעת כמי שיש בו הכל שאינו נחסר כלום:

2:2דא קני מה חסר - מי שקנה דעת אינו חסר כלום:

3:1חוזר לימי עלומיו - דנעשה כתינוק שלא טעם טעם חטא:

3:2שנא' רוטפש - כלומר כשעת רטוב ופש כמו [פרו ורבו מתרגמינן] פושו וסגו:

3:3מנוער - מן החולי ישוב כמו שהיה בימי עלומיו:

3:4כל משכבו הפכת בחליו - כל סדר הצעת למודו המסודר לו נהפך לו בחליו ומשכחו:

5:1תליסר אפי הלכתא - שהיה שונה למודו בי"ג פנים:

5:2שיתא אזלו ליה - ששכחם:

5:3קצרא - כובס:

5:4אתה עשית אותי ואת חייא - דגמר להו דכל המלמד את בן חברו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו שנאמר ואת הנפש אשר עשו בחרן:

7:1הכל מושלין בו - להמיתו אפי' זבוב אפילו יתוש:

7:2למשפטיך עמדו היום כל עבדיך - דכיון שנשפט בישיבה של מעלה הכל נעשו עבדיו של הקב"ה ליפרע הימנו:

8:1גברא גבוה הוי רכיב גירדנא זוטא - פרדה קטנה:

8:2תיתורא - גשר:

8:3ואסתויט - נתפחדה הפרדה ושדייה מינה ושכיב ואע"פ שהפרדה נמוכה ואיהו היה ארוך כל כך דלא נפל אלא מעט מת:

9:1אקרוקתא - צפרדע ועקרב אינו יכול לשוט בנהר ונשאו צפרדע עליו להעבירו בנהר לנשוך את האיש:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

תוספות

1:1שטיח - עור מבושל שאוכלין עליו ונושאין אותו עוברי דרכים עמם:

2:1דדא ביה - שיש בו דעה:

2:2דא לא קני - דעה מה קני:

3:1הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי:

3:2חוזר לימי עלומיו - דבריא החולה כשנתרפא יותר מלפני שחלה:

5:1תליסר אפי הלכתא - י"ג פנים של הלכות משנה:

5:2אתה עשית את חייא - כלומר למדת לו:

7:1למשפטיך - כלומר כשעמדו בריותיך למשפטיך הכל עבדים להביא עליהם מה שצוית:

8:1גברא רבה - אדם גדול:

8:2גירדגא זוטרא - פרד קטן:

8:3איטיוטי - נבעת. כמו קמא טיוטא נקטיה בבא קמא (דף לז:):

9:1אקרוקתא - צפרדע:

10:1שחלצתו חמה - שהחזיק חמימותו ועדיין הוא חולה:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

עמוד ב

1כחיזרא לדיקלי חד לתלתין יומין וכי תירייקי לגופא רב נחמן בר יצחק אמר לא היא ולא תירייקה

2אמר רבה בר יונתן אמר רב יחיאל ערסן יפה לחולה לרפואתו מאי ערסן אמר ר' יונתן חושלא דשערי עתיקתא דריש נפיא אמר אביי בעיין בישולא כעין בישרא דתורא רב יוסף אמר סמידי דשערי עתיקתא דריש נפיא אמר אביי בעיין בישולא כבשרא דתורא

3א"ר יוחנן בורדם אין מבקרים ואין מזכירין שמו מ"ט א"ר אלעזר מפני שהוא כמעיין הנובע וא"ר אלעזר למה נקרא שמו בורדם שהוא כמעיין הנובע:

4ומרפאהו רפואת הנפש כו': היכי קתני אילימא דרפואת נפש בחנם רפואת ממון בשכר ליתני הכי מרפאהו בחנם אבל לא בשכר אלא רפואת נפש גופו רפואת ממון בהמתו א"ר זוטרא בר טוביה אמר רב אבל אומר לו סם פלוני יפה לה סם פלוני רע לה:

5מתני׳ ורוחץ עמו באמבטי גדולה אבל לא בקטנה וישן עמו במטה

6ר' יהודה אומר בימות החמה אבל לא בימות הגשמים מפני שהוא מהנהו ומיסב עמו על המטה ואוכל עמו על השולחן אבל לא מן התמחוי אבל אוכל הוא עמו מן התמחוי החוזר:

7גמ׳ תניא לא ירחץ עמו באמבטי ולא ישן עמו במטה בין גדולה בין קטנה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר גדולה בימות הגשמים וקטנה בימות החמה מותר רוחץ עמו באמבטי גדולה ומזיע עמו בקטנה אבל מיסב עמו על המטה ואוכל עמו על השולחן אבל לא מן התמחוי אבל אוכל הוא מן התמחוי החוזר א"ר יוסי בר חנינא מן התמחוי החוזר לבעה"ב:

8מתני׳ לא יאכל עמו מן האבוס שלפני הפועלים ולא יעשה עמו באומן דברי רבי מאיר וחכ"א עושה והוא ברחוק ממנו:

9גמ׳ בקרוב לא פליגי דאסיר כי פליגי ברחוק ר"מ סבר גזרינן רחוק משום קרוב דקא מרפי לה לארעא קמיה ורבנן סברי לא גזרי':

Wikisource Talmud Bavli · CC BY-SA · הטקסט התקבל דרך ספריא

רש"י

1:1כי חיזרא לדיקלא - כמו האטד שמקיף הדקל ומגין לפירות שאין יכולים למשמש בו כך מגינה על גופו של אדם:

1:2תורייקי - תירייק"א בלע"ז:

2:1חושלא דשערי - שעורים ישנים קלופים:

2:2דריש נפה - שמדובקין בנפה ובכברה כשמרקדין בהן:

3:1בורדס - בסמ"ך שילשול גדול שיוצא כל שעה כמעיין הנובע שאין לו שוליים ויצאו ממנו כל המים ואית דאמרי בורדם במ"ם כמו בור שנובע דם ואית דאמרי מכה שקורין בו"ן מלנ"ט שיוצא נמי הימנו דם:

3:2מפני שהוא כמעיין הנובע - שקופץ מזה לזה ויש בו סכנה להזכירו:

4:1[היכי קתני] - מתני' ומרפאו רפואת נפש:

4:2בחנם - כלומר שאין לו הנאה אלא שמחזיק לו טובה בנפשו:

4:3רפואת נפש [גופו] - שאם חלה המדיר מותר למודר לרפאותו כדאמרינן לעיל דלא אדריה מן חיותיה:

4:4רפואת ממון בהמתו - שאם חלתה בהמתו אסור לרפאותה משום דקמהני ליה:

4:5אבל אומר לו כו' - דאמירה ולא כלום היא:

5:1מתני' ורוחץ עמו - המודר עם המדיר:

5:2אבל לא בקטנה - משום דקא מפשי מיא מיניה ומפיש נמי הבלא:

6:1אבל לא מן התמחוי - ביחד מפני שמרבה בעל הבית בשבילו:

7:1אבל אוכל הוא מן התמחוי החוזר - לבעל הבית כדמפרש בגמרא שדרכן לאכול מעט ומחזירו לבעל הבית שיש להן מאכילין הרבה וכיון דאין אוכל אלא מעט ומחזיר המותר לא מיתהני מיניה כלום אפי' אם אוכל חבירו פחות הימנו לא מיתהני דהא אינו אוכל אלא מעט והמותר מחזיר. ע"א לא יאכל עמו מן התמחוי דדרך בני הסעודה לאחר שאכלו כפי שובען מצניעין המותר ונושאים עמם לבתיהן דהתם לא יאכל עמו דשמא אחד מהן אוכל פחות מחבירו ולכשיביאו מותרן לבתיהן חולקין בשוה ונמצא זה משתכר במה שאכל חבירו פחות ממנו אבל אם דרך בני הסעודה לאחר שאכלו מחזירין מותרן לבעל הבית ושוב אין מוסיפין בקערות מותר לאכול עמו:

8:1מתני' לא יאכל עמו מן האבוס שלפני הפועלים - כלי גדול שנותן בו בעל הבית ירקות שאוכלין בו הפועלים יחד ומשום טעם דתמחוי:

8:2ולא יעשה עמו באומן - שלא יעמוד עמו במענה אחת מפרש בגמ':

9:1בקרוב כ"ע לא פליגי דאסור - לעדור דקא מרפיא כו':

9:2גמ' דקא מרפי לה לארעא קמיה - ונוח לו לחרוש אחריו:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

תוספות

1:1כי חיזרא לדקלא - שחריות שסביב לדקל מגין עליו כדקל בלע"ז טורק"א:

2:1דריש נפיא - סולת של שעורים:

3:1ואין מזכירין שמו - לפי שמתבייש החולה כשמזכיר:

3:2בור דם - בור נובע דם מתחתונים:

4:1אילימא רפואת נפש בחנם - מיירי בנכסי חולה אסורין על הרופא לכך שכר אסור:

4:2אלא רפואת נפש גופו - ומיירי בשנכסי רופא אסורים על החולה ורפואת גופו מותרת בנוטלין עליו שכר ומצוה קעביד:

4:3רפואת ממון בהמתו - דלא מצוה קעביד הא קמהני ליה אף כי אין נוטלין עליהן שכר ולא הוה כמו מחזיר אבידתו דמצוה להשיב לו אבידתו אבל אינו מצוה לרפא לו בהמתו:

4:4אבל אומר לו סם פלוני יפה לה - דדיבור שרי לאחווי ולהנאותו מדיבורו וי"א רפואת נפש גופו דמיירי שנכסי חולה אסורין על הרופא ושרי לכנוס בביתו דמן חיותו לא אדריה אבל לא רפואת בהמתו דמתהני מדריסת הרגל ואפי' גבי צורך בהמתו אדריה כדאמרי' לעיל אבל אומר לו לא בבית אלא בשוק ולפי' ראשון ניחא טפי דלפי' זה אמאי נקט אומר אפי' לרפואת בהמתו בידוע שלא בביתו שרי ותו דמצי לפלוגי בין גופו לרפואת בנו:

7:1תניא לא ירחץ בין בגדולה בין בקטנה - קאי אאמבטי:

7:2גדולה - אם בימות הגשמים וכ"ש בימות החמה וקטנה בימות החמה אבל לא בימות הגשמים:

7:3מזיע בקטנה - שמאחר שאינו אלא מזיע לא מיתהני מיניה:

7:4מן התמחוי החוזר לבעל הבית - פי' במתנה:

9:1בקרוב כ"ע לא פליגי דאסור - דמרפה ליה ארעא קמיה וניחא לחפור בה יותר:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא