מסכת נדרים דף כ״ח

עמוד א

1חוץ מבשבועה ובית הלל אומרים אף בשבועה

2בית שמאי אומרים לא יפתח לו בנדר ובית הלל אומרים אף יפתח לו בית שמאי אומרים במה שהוא מדירו ובית הלל אומרים אף במה שאינו מדירו

3כיצד אמר לו אמור קונם אשתי נהנית לי ואמר קונם אשתי ובני נהנין לי בית שמאי אומרים אשתו מותרת ובניו אסורין ובית הלל אומרים אלו ואלו מותרין:

4גמ׳ והאמר שמואל דינא דמלכותא דינא

5אמר רב חיננא אמר רב כהנא אמר שמואל במוכס שאין לו קצבה דבי ר' ינאי אמר במוכס העומד מאליו:

6שהן של בית המלך ואף על פי שאינן של בית המלך: היכי נדר אמר רב עמרם אמר רב באומר יאסרו פירות העולם עלי אם אינן של בית המלך

7כיון דאמר יאסרו איתסרו עליה כל פירי עלמא באומר היום אי דאמר היום לא מקבל מיניה מוכס

8באומר בלבו היום ומוציא בשפתיו סתם ואף על גב דסבירא לן דברים שבלב אינם דברים לגבי אונסין שאני:

9בית שמאי אומרים בכל וכו' בית שמאי אומרים במה שהוא מדירו ובית הלל אומרים אף בשאינו מדירו כיצד אמר לו קונם אשתי נהנית לי ואמר קונם אשתי ובני נהנין לי בית שמאי אומרים אשתו מותרת ובניו אסורין ובית הלל אומרים אלו ואלו מותרין:

10אמר רב הונא תנא בית שמאי אומרים לא יפתח לו בשבועה ובית הלל אומרים אף יפתח לו בשבועה לבית שמאי בשבועה הוא דלא יפתח לו הא בנדר יפתח לו והא תנן בית שמאי אומרים לא יפתח לו בנדר

11ותו מיפתח הוא דלא יפתח לו בשבועה הא מידר נדר בשבועה והתנן בית שמאי אומרים בכל נודרין חוץ מבשבועה

12תנא מתניתין בנדר להודיעך כחן דבית שמאי תנא ברייתא בשבועה להודיעך כחן דבית הלל

13רב אשי אמר הכי קתני בית שמאי אומרים אין שאלה בשבועה ובית הלל אומרים יש שאלה בשבועה:

14מתני׳ הרי נטיעות האלו קרבן אם אינן נקצצות טלית זו קרבן אם אינה נשרפת יש להן פדיון הרי נטיעות האלו קרבן עד שיקצצו טלית זו קרבן עד שתשרף

Wikisource Talmud Bavli · CC BY-SA · הטקסט התקבל דרך ספריא

רש"י

1:1חוץ מבשבועה - שלא יאמר יאסרו פירות שבעולם עלי בשבועה אם אינן של תרומה:

2:1לא יפתח לו בנדר - אם הליסטים אינו מזקיקו שידור לא יפתח לו הוא בעצמו:

2:2במה שהוא מדירו - בלבד ידור ולא בדבר אחר כדמפרש:

3:1כיצד אמר לו וכו' אשתו מותרת לו - דהיינו במה שהוא מדירו:

3:2ובניו אסורים - דהיינו במה שלא מדירו:

4:1גמ' דינא דמלכותא דינא - ולאו נדרי אונסין נינהו ואמאי נודרין למוכסין להבריח המכס של מלכות:

5:1שאין לו קצבה - שנוטל כל מה שרוצה:

5:2במוכס העומד מאליו - שאינה של מלכות:

7:1כיון דאמר יאסרו - ולא אמר מילתא דהערמה איתסרו ליה:

7:2אי דאמר היום לא מקבל מיניה מוכס - ואינו מניחו בשביל אותו נדר שלא יטול הפירות שהרי שומע דבהערמה נדר:

8:1באומר בלבו היום:

8:2אינם דברים - בעלמא:

10:1לא יפתח לו בשבוע - שלא יאמר לו אם תרצה אשבע לך:

10:2הא בנדר יפתח לו - שיאמר לו אם תרצה אדור לך נדר:

11:1הא מינדר נדר ליה בשבועה - אם הליסטים מזקיקו לכך וידור לו כן בלשון שבועה כדאמרן לעיל:

11:2והא תנן וכו' - ואמאי קתני בברייתא דלא יפתח לו בשבועה:

12:1תריץ הכי תנא במתני' בנדר להודיעך כחן דבית שמאי - דאפילו בנדר גרידא לא וכ"ש בנדר שבועה:

12:2וברייתא תנא בשבועה להודיעך כחן דב"ה - דאפי' בשבועה יפתח לו. וברייתא משום ב"ה נשנית ולאו דוקא היא ולא מצית למימר התם בשבועה הוא דלא יפתח וכו' ולא מקשינן דב"ש אדב"ש:

13:1רב אשי אמר הכי קתני - האי לא יפתח דברייתא לא משמע כדאמרינן דבאונסין קאי אלא האי לא יפתח דב"ש סברי לא יפתח לו החכם פתח לחרטה להשאל על שבועתו דאין שאלה לשבועה לפני החכם וליכא למידק מינה שום קושיא:

14:1מתני' אמר הרי נטיעות האלו קרבן - כלומר שיהו הקדש:

14:2אם אינן נקצצות - היום מוקי לה בגמרא ועבר היום ולא נקצצו ולא נשרף הטלית הרי הן הקדש ויש להן פדיון והדמים יכנסו להקדש והם יצאו לחולין:

14:3אבל אם אמר הרי הנטיעות האלו קרבן עדי שיקצצו אין להם פדיון - לעולם כל זמן שלא נקצצו ואין יוצאין לחולין אלא קדושות הן שהן בקדושת הגוף לעולם ואין להם תקנה עולמית שאפילו פדאן חוזרות וקדושות דכיון דאמר עד שיקצצו אין להם פדיון לעולם כל זמן שלא נקצצו משמע דלעולם יהיו קרבן עד שיקצצו:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

תוספות

4:1והא אמר שמואל דינא דמלכותא דינא - פי' בב"ק (דף קיג):

5:1במוכס שאין לו קצבה - ואין תאמר מכל מקום דינא דמלכותא הוא וי"ל כיון שאין דרך המוכסין כך אין זה דינא אלא גזילה של מוכס עצמו ואע"ג דסבירא לן דברים שבלב אין דברים לגבי אונסין שרו רבנן וא"ת הא לעיל (נדרים דף כ:) - גבי ד' נדרים התירו בלא שום אונס אף על גב דהוה דברים שבלב הוויין דברים וי"ל דהתם היינו טעמא משום דאנן סהדי שדעתו לכך וכיון דאנן סהדי הרי כאילו פירש בהדיא ולא הוי דברים שבלב אבל הכא ליכא למימר אנן סהדי אי לאו האונס ובין תלמיד חכם ובין עם הארץ מיתסר בלא אונס כשאמר בלבו היום כיון דלא שייך אנן סהדי וההיא דרבי עקיבא שנשבע ומבטלה בלבו (במסכת כלה) התם נמי הוי אונס שהיה צורך גדול לידע לברר על אותו עז פנים שהיה ממזר:

13:1וב"ה אומרים יש שאלה בשבועה - פי' נזקקין להתיר לו ולמ"ד לעיל (נדרים דף כב:) אין נזקקין לאלהי ישראל מוקי הך דב"ה דהכא בנדר בודאי אי נמי בשבועה רק [לא] הזכיר שם שמים:

14:1הרי נטיעות האלו קרבן - הכא מיירי שמתפיס להו לדמי קרבן ממש דלא מיירי בקונמות מדלא אמר כקרבן ואפילו לר"מ דלא שנא בין הקרבן לקרבן דבכל ענין יחול אסור קונם ה"מ כשאוסר האיסור או עליו או על חבירו כגון שאמר ככר זו קרבן או עלי או עליך אבל כאן שאמר קרבן סתמא ואינו מדכיר קרבן גבי שום אדם הלכך ע"כ לדמי קרבן אמר:

14:2אם אינן נקצצות - כגון דאיכא זיקא נפישא כדאמר בגמ' וסבור הוא שלא יוכלו לימלט מן הרוח וכן טלית זו אם אינה נשרפת כגון דאיכא דליקה וסבור שלא יוכל לימלט מן האש ואפילו הכי יש להן פדיון כלומר הם קדושים ופדיון מועיל בהם ואגב דקתני בסיפא אין להן פדיון תנא נמי ברישא יש להם פדיון אבל עיקר חידוש ממה שהם קדושים כדפירשתי:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

עמוד ב

1אין להם פדיון:

2גמ׳ וליתני קדושות ואין קדושות איידי דבעי למיתנא סיפא אין להם פדיון תנא נמי רישא יש להם פדיון

3היכי נדר אמר אמימר באומר אם אינן נקצצות היום ועבר היום ולא נקצצו אם כן למה לי למימר פשיטא לא צריכא כגון דאיכא זיקא נפישא

4והא קתני לה גבי טלית וטלית לשריפה קיימא [אין] כגון דאיכא דליקה הכא נמי דאיכא זיקא נפישא וסלקא דעתך דמסיק אדעתיה דלא מיתנצלן ומשום הכי קא נדר קא משמע לן:

5הרי נטיעות האלו קרבן כו': ולעולם אמר בר פדא פדאן חוזרות וקודשות פדאן חוזרות וקודשות עד שיקצצו נקצצו פודן פעם אחת ודיו ועולא אמר כיון שנקצצו שוב אין פודן

Wikisource Talmud Bavli · CC BY-SA · הטקסט התקבל דרך ספריא

רש"י

2:1גמ' וליתני - בהאי לישנא ברישא דהיכא דאמר הרי הפירות האלו קרבן [אם אינם נקצצות] קדושות ואינן קדושות קדושות דחל קדושה עלייהו ואינן קדושות דיש להן פדיון דלפי ההוא עניין דקתני סיפא הויין קדושות ואינן קדושות דאילו בסיפא דהתם דאמר עד שיקצצו הוי קדושה גמורה שהרי הן בקדושת הגוף שאין להם פדיון כל זמן שאין נקצצות אע"ג דקדושת דמים הוא ואילו כי אמר אם אינן נקצצות ליכא קדושה חמורה שהרי יש להם פדיון ולהכי כי אמר אם אינן נקצצות לענין כי אמר עד שיקצצו קדושות ואינן קדושות הן:

2:2תריץ אין הכי נמי הוה ליה למתני אלא איידי וכו':

3:1א"כ למה ליה למימר - דחל קדושה עלייהו כיון שעבר היום ולא נקצצו:

3:2לא צריכא כגון דאיכא זיקא נפישא - שמנשבת רוח קשה בעולם דמסיק אדעתיה דמיתבר להו זיקא דהיינו נקצצות וסד"א לא גמר בלבו להקדישו אלא אדעתא דמיתבר להו זיקא אמר הכי ולא צריכי פדיון דלא חל עלייהו קדושה וכחולין דמי קמ"ל דחל קדושה עלייהו דלהקדש גמור מתכוין:

4:1[והא וכו'] - כלומר היכי מצית אמרת דאיכא זיקא נפישא והקתני לה דומיא דטלית וטלית מי קיימא לשרפה בתמיה:

4:2אין כגון דאיכא דליקה - ומסיק אדעתיה דלא מיתצל ולהכי קאמר אם אינה נשרפת:

4:3הכי נמי וכו' - וסד"א דלא מתכוין להקדש כלל כדפרשינן:

4:4קמ"ל - דחל קדושה עלייהו:

5:1ולעולם - בתמיה. מדקתני אין להן פדיון משמע שלעולם אין להם פדיון אפי' לאחר קציצה:

5:2אמר בר פדא - כל זמן שלא נקצצו עדיין חוזרות וקדושות:

5:3נקצצו פודן פעם אחת ודיו - ויצאו לחולין ושוב אינו פודן דהא חולין הן:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

תוספות

2:1ה"ג רבינו שמואל וליתני קדושות ול"ג ואין קדושות דמשמע דפריך וליתני בסיפא דאינה קדושה ואדרבה בסיפא קדושה טפי דאין להם פדיון היינו דאין מועיל להן פדיון כדקאמר בסמוך אלא גרסינן וליתני קדושות ותו לא וארישא פריך ור"י [פירש] דשפיר גרסינן ליה ותרווייהו קיימי ארישא ופריך הכי וליתני הרי אלו קדושות אם אינם נקצצות ואינם קדושות אם נקצצו וממילא ידעינן דפשיטא דיש להן פדיון כשאר כל חרמי דמים:

2:2איידי דבעי למיתני בסיפא אין להם פדיון - כלומר שאין פדיון מועיל בהם דלעולם חוזרות וקדושו' כדמסיק תנא נמי רישא יש להם פדיון:

3:1היכי נדר - פר"י דאי סתם כדקתני ולא נתן זמן לקציצתן א"כ אינם קצוצות ואין לך קצוצות דאינם נקצצות לסוף אלף שנים מחמת שהיא מתייבשת:

3:2דאיכא זיקא נפישא - וא"ת מה ענין זה לשאר נדרים דלעיל דקתני ד' נדרים התירו וי"ל משום דמהו דתימא דחשיב נדרי זרוזין שאין נדר אלא לאמן דבריו שלא יתנצלו ולא משום דדעתו להקדישם אם ינצלו קמ"ל דאפ"ה הוו קדושות דגמר בלבו להקדישם [שסבור] הוא שיכול להיות דמינצלן:

5:1אין להם פדיון ולעולם - בתמיה וכי לעולם לא יהא להם פדיון דפשיטא ליה דאין להם פדיון ר"ל שאין מועיל להם פדיון כמקדש וככלים דאין להם פדיון:

5:2אמר בר פדא פדאן חוזרות וקדושות וכן לעולם עד שיקצצו - שכך ר"ל הרי הן קרבן עד שיקצצו דכל שאפדם תחזור ותחול קדושה עליהם כל שעה נקצצו פודן פעם אחת דקדושה שבהן לא פקעה בכדי אע"ג דעד שיקצצו קאמר:

5:3עולא אמר כיון שנקצצו שוב אין פודן - דלא הקדישן אלא עד שיקצצו דפקעה קדושה בכדי כשנקצצו וצ"ע לעולא אם [פדאן] חוזרות וקדושות או לא וי"ל שמודה דאם פדאן חוזרות וקדושות כל זמן שלא נקצצו כמו לבר פדא דמדלא פליג עליה שהרי שיטה דהש"ס משמע כן מדפריך ולעולם משמע פשיטא ליה דאין להם פדיון דקאמר היינו דאינן בתורת פדיון דפשיטא ליה דעד שיקצצו הם קדושות וא"ת מנלן דלעולא חוזרות וקדושות וכ"ת מל' עד שיקצצו הא איצטריך לעולא לכוין לשון כשנקצצו דשוב אין פודן כדפרישית וא"כ מנ"ל דפדאן חוזרות וקדושות קודם קציצה. וי"ל דא"כ הוה ליה למימר (לנודר) הרי הנטיעות האלו קרבן עד שנקצצו ולא יותר או אומר אינם קרבן אלא עד שנקצצו ואז משמע תרתי משמע דפדאן חוזרות וקדושות קודם קציצה ומשמע נמי דאחר קדושה פקעה קדושה מנייהו מדלא אמר הרי הן כקרבן לעולם:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא