מסכת מנחות דף נ״ט

1מתני׳ יש טעונות שמן ולבונה שמן ולא לבונה לבונה ולא שמן לא לבונה ולא שמן

2ואלו טעונות שמן ולבונה מנחת הסולת והמחבת והמרחשת והחלות והרקיקין

3מנחת כהנים מנחת כהן משיח מנחת עובד כוכבים מנחת נשים מנחת העומר

4מנחת נסכים טעונה שמן ואין טעונה לבונה לחם הפנים טעון לבונה ואין טעון שמן

5שתי הלחם ומנחת חוטא ומנחת קנאות אין טעונין לא שמן ולא לבונה:

6גמ׳ אמר רב פפא כל היכא דתנן עשר תנן לאפוקי מדרבי שמעון דאמר מחצה חלות ומחצה רקיקין יביא קמ"ל דלא

7תנו רבנן (ויקרא ב, טו) ונתת עליה שמן ולא על לחם הפנים שמן

8שיכול והלא דין הוא ומה מנחת נסכים שאינה טעונה לבונה טעונה שמן לחם הפנים שטעון לבונה אינו דין שטעון שמן ת"ל עליה עליה שמן ולא על לחם הפנים שמן

9(ויקרא ב, טו) ושמת עליה לבונה עליה לבונה ולא על מנחת נסכים לבונה

10שיכול והלא דין הוא ומה לחם הפנים שאינו טעון שמן טעון לבונה מנחת נסכים שטעונה שמן אינו דין שטעונה לבונה תלמוד לומר עליה עליה לבונה ולא על מנחת נסכים לבונה

11מנחה לרבות מנחת שמיני ללבונה היא להוציא שתי הלחם שלא יטענו לא שמן ולא לבונה

12אמר מר עליה שמן ולא על לחם הפנים שמן אימא עליה שמן ולא על מנחת כהנים שמן

13מסתברא מנחת כהנים הוה ליה לרבויי שכן עשרון כלי

14חוץ וצורה הגשה

15ואישים

16אדרבה לחם הפנים הוה ליה לרבויי שכן ציבורא חובה טמיא

17דאכיל פיגולא בשבתא

18מסתברא נפש

19אמר מר עליה לבונה ולא על מנחת נסכים לבונה אימא עליה לבונה ולא על מנחת כהנים לבונה

20מסתברא מנחת כהנים הוה ליה לרבויי שכן עשרון בלול בלוג

21מוגש בגלל עצם

22אדרבה מנחת נסכים הוה ליה לרבויי שכן ציבורא

23חובה ואיטמי בשבתא

24מסתברא נפש:

25מנחה לרבות מנחת שמיני ללבונה ואימא להוציא האי מאי אי אמרת בשלמא לרבות שפיר

26אלא אי אמרת להוציא למה לי שעה מדורות לא ילפינן:

27היא להוציא שתי הלחם שלא יטענו לא שמן ולא לבונה ואימא להוציא מנחת כהנים מסתברא מנחת כהנים הוה ליה לרבויי שכן עשרון

28כלי מצה ועצם הגשה ואישים

29אדרבה

1שתי הלחם הוה ליה לרבויי שכן ציבור חובה טמיא דאכל

2פיגולא בשבתא מתיר תנופה בארץ

3בזמן חדש והני נפישן

4מסתברא נפש:

5מתני׳ וחייב על השמן בפני עצמו וחייב על לבונה בפני עצמה נתן עליה שמן פסלה לבונה ילקטנה

6נתן שמן על שיריה אינו עובר בלא תעשה נתן כלי על גבי כלי לא פסלה:

7גמ׳ תנו רבנן (ויקרא ה, יא) לא ישים עליהן שמן ואם שם פסל

8יכול לא יתן עליה לבונה ואם נתן פסל תלמוד לומר כי חטאת יכול אף בשמן תלמוד לומר היא

9ומה ראית לפסול בשמן ולהכשיר בלבונה פוסל אני בשמן שאי אפשר ללקטו ומכשיר אני בלבונה שאפשר ללוקטה

10בעא רבה בר רב הונא מרבי יוחנן נתן עליה לבונה שחוקה מהו משום דאפשר ללקטה והא לא אפשר ללקטה או דילמא משום דלא מיבלעא והא נמי לא מיבלעא

11תא שמע ולבונה ילקטנה

12דלמא חדא ועוד קאמר חדא דלא מיבלעא ועוד ילקטנה

13תא שמע מכשיר אני בלבונה שאפשר ללוקטה הכא נמי חדא ועוד קא אמר

14מאי הוי עלה אמר רב נחמן בר יצחק תניא מנחת חוטא ומנחת קנאות שנתן עליה לבונה מלקט את הלבונה וכשרה ואם עד שלא ליקט לבונתה חישב עליה בין חוץ לזמנו בין חוץ למקומו פסול ואין בו כרת

15ואם משליקט לבונתה מחשב עליה חוץ למקומו פסול ואין בו כרת חוץ לזמנו פיגול וחייבין עליו כרת

16ותיהוי פך ואמאי פסלה במחשבה דחוי הוא

17אמר אביי חטאת קרייה רחמנא רבא אמר הא מני חנן המצרי הוא דלית ליה דחויין

18דתניא חנן המצרי אומר אפילו דם בכוס מביא חבירו שלא בהגרלה ומזווג לו

19רב אשי אמר כל שבידו לא הוי דחוי

20אמר רב אדא כוותיה דרב אשי מסתברא דמאן שמעת ליה דאית ליה דחויין רבי יהודה היא דתנן ועוד אמר רבי יהודה נשפך הדם ימות המשתלח מת המשתלח ישפך הדם

21ואילו היכא דבידו תניא ר' יהודה אומר כוס היה ממלא מדם התערובות וזרקו זריקה אחת כנגד היסוד

22אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן נתן משהו שמן על גבי כזית מנחה פסל מאי טעמא לא ישים שימה כל דהו עליה עד דאיכא שיעורא

23ואמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן נתן כזית לבונה על גבי משהו מנחה פסל מאי טעמא לא יתן כתיב עד דאיכא נתינה עליה