מסכת מנחות דף כ״ז

1דעל העצים כתיב

2כי תיבעי לך אליבא דמ"ד על בסמוך מאי ה"נ על בסמוך או דלמא על העצים דומיא דעל המזבח מה התם על ממש אף ה"נ על ממש תיקו:

3מתני׳ הקומץ מיעוטו מעכב את רובו עשרון מיעוטו מעכב את רובו היין מיעוטו מעכב את רובו השמן מיעוטו מעכב את רובו

4הסולת והשמן מעכבין זה את זה הקומץ והלבונה מעכבין זה את זה:

5גמ׳ מ"ט אמר קרא (ויקרא ב, ב) מלא קומצו תרי זימני

6עשרון מיעוטו מעכב את רובו מאי טעמא אמר קרא (ויקרא ב, ב) מסלתה שאם חסרה כל שהוא פסולה

7היין מיעוטו מעכב את רובו ככה

8השמן מיעוטו מעכב את רובו דמנחת נסכים ככה ומנחת נדבה אמר קרא (ויקרא ב, ב) ומשמנה שאם חסר כל שהוא פסולה

9השמן והסולת מעכבין זה את זה מסלתה ומשמנה מגרשה ומשמנה

10הקומץ והלבונה מעכבין זה את זה (ויקרא ב, ב) על כל לבונתה (ויקרא ו, ח) ואת כל הלבונה אשר על המנחה:

11מתני׳ שני שעירי יה"כ מעכבין זה את זה שני כבשי עצרת מעכבין זה את זה ב' חלות מעכבות זו את זו

12שני סדרין מעכבין זה את זה שני בזיכין מעכבין זה את זה הסדרין והבזיכין מעכבין זה את זה

13ב' מינים שבנזיר ג' שבפרה וד' שבתודה וד' שבלולב וארבע שבמצורע מעכבין זה את זה

14שבעה הזאות שבפרה מעכבות זו את זו ז' הזיות שעל בין הבדים שעל הפרכת שעל מזבח הזהב מעכבות זו את זו:

15גמ׳ שני שעירי יה"כ מעכבין זה את זה חוקה

16שני כבשי עצרת מעכבין זה את זה הויה שתי חלות הויה

17שני סדרין חוקה שני בזיכין חוקה הסדרין והבזיכין חוקה

18שני מינים שבנזיר דכתיב כן יעשה ג' שבפרה חוקה

19ארבעה שבתודה דאיתקש לנזיר דכתיב (ויקרא ז, יג) על זבח תודת שלמיו ואמר מר שלמיו לרבות שלמי נזיר

20וארבעה שבמצורע דכתי' (ויקרא יד, ב) זאת תהיה תורת המצורע וד' שבלולב (ויקרא כג, מ) ולקחתם לקיחה תמה

21אמר רב חנן בר רבא ל"ש אלא שאין לו אבל יש לו אין מעכבין

22מיתיבי ד' מינין שבלולב ב' מהן עושין פירות וב' מהם אין עושין פירות העושין פירות יהיו זקוקין לשאין עושין ושאין עושין פירות יהיו זקוקין לעושין פירות ואין אדם יוצא ידי חובתו בהן עד שיהו כולן באגודה אחת

23וכן ישראל בהרצאה עד שיהו כולן באגודה אחת שנאמר (עמוס ט, ו) הבונה בשמים מעלותיו ואגודתו על ארץ יסדה

24תנאי היא דתניא לולב בין אגוד בין שאינו אגוד כשר ר' יהודה אומר אגוד כשר שאינו אגוד פסול

25מאי טעמא דר' יהודה גמר קיחה קיחה מאגודת אזוב

26מה להלן באגודה אף כאן באגודה ורבנן לא גמרי קיחה קיחה

27כמאן אזלא הא דתניא לולב מצוה לאוגדו ואם לא אגדו כשר כמאן אי כרבי יהודה לא אגדו אמאי כשר אי רבנן מאי מצוה

28לעולם רבנן ומאי מצוה משום (שמות טו, ב) זה אלי ואנוהו:

29שבע הזאות שבפרה מעכבות זו את זו חוקה

30שבע הזאות שעל בין הבדים ושעל מזבח הזהב ושעל הפרוכת מעכבות זו את זו דיה"כ כתיב חוקה

31דפר כהן משוח ודפר העלם דבר של ציבור ודשעירי עבודת כוכבים כדתניא (ויקרא ד, כ) ועשה לפר כאשר עשה לפר מה ת"ל לכפול בהזאות

1שאם חיסר אחת מן המתנות לא עשה כלום:

2ת"ר שבע הזאות שבפרה שעשאן בין שלא לשמן בין שלא מכוונות (אל נכח פני אוהל מועד) פסולות

3ושבפנים ושבמצורע שלא לשמן פסולות שלא מכוונות כשרות

4והתניא גבי פרה שלא לשמן פסולות שלא מכוונות כשרות אמר רב חסדא ל"ק הא רבי יהודה הא רבנן

5דתניא מחוסרי כפרה שנכנסו לעזרה בשוגג חייב חטאת במזיד ענוש כרת ואין צ"ל טבול יום ושאר כל הטמאים

6וטהורים שנכנסו לפנים ממחיצתן להיכל כולו בארבעים מבית לפרכת אל פני הכפרת במיתה רבי יהודה אומר כל היכל כולו ומבית לפרכת בארבעים ואל פני הכפרת במיתה

7במאי קא מיפלגי בהאי קרא (ויקרא טז, ב) ויאמר יי' אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבוא בכל עת אל הקודש מבית לפרוכת אל פני הכפורת אשר על הארון ולא ימות רבנן סברי אל הקודש בלא יבא מבית לפרכת ואל פני הכפרת בלא ימות

8ור' יהודה סבר אל הקודש ומבית לפרכת בלא יבא ואל פני הכפרת בלא ימות

9מ"ט דרבנן אי ס"ד כדקאמר ר' יהודה לכתוב רחמנא אל הקודש ואל פני הכפרת ולא בעי מבית לפרכת ואנא אמינא היכל מיחייב מבית לפרכת מבעיא מבית הפרכת דכתב רחמנא למה לי ש"מ במיתה

10ור' יהודה אי כתב רחמנא אל הקודש ולא כתב מבית לפרכת הוה אמינא מאי קודש מבית לפרכת אבל היכל לאו נמי לא ורבנן ההוא לא מצית אמרת דהיכל כולו איקרי קודש שנאמר (שמות כו, לג) והבדילה הפרכת לכם בין הקודש ובין קדש הקדשים

11ורבי יהודה מ"ט אי ס"ד כדקא אמרי רבנן לכתוב רחמנא אל הקודש ומבית לפרכת ולא בעי אל פני הכפרת ואנא אמינא מבית לפרוכת במיתה אל פני הכפרת מיבעיא אל פני הכפרת דכתב רחמנא למה לי ש"מ אל פני הכפרת במיתה מבית לפרכת באזהרה

12ורבנן ה"נ דלא צריך והאי דכתב רחמנא אל פני הכפרת למעוטי דרך משופש

13כדתנא דבי ר"א בן יעקב אל פני הכפרת קדמה זה בנה אב כל מקום שנאמר פני אינו אלא פני קדים

14ורבי יהודה לימא קרא פני מאי אל ש"מ אל דוקא ורבנן אל לאו דוקא

15ורבי יהודה דאמר אל פני הכפרת דוקא (במדבר יט, ד) והזה אל נכח נמי דוקא

16ורבנן מדהתם לאו דוקא ה"נ לאו דוקא

17מתקיף לה רב יוסף לרבי יהודה מדאל דוקא (אל נכח) נמי דוקא אלא דמקדש שני דלא הוו ארון וכפורת ה"נ דלא עביד הזאות

18אמר רבה בר עולא אמר קרא (ויקרא טז, לג) וכפר את מקדש הקודש מקום המקודש לקודש

19רבא אמר הא והא רבנן