מסכת מנחות דף י״ט

1הכהנים מקרא נדרש לפניו ולאחריו

2וסבר ר"ש מקרא נדרש לפניו ולאחריו והתניא (ויקרא ד, כה) ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנות המזבח באצבעו ולקח מלמד שלא תהא קבלה אלא בימין באצבעו ונתן מלמד שלא תהא נתינה אלא בימין

3אר"ש וכי נאמר יד בקבלה הואיל ולא נאמר יד בקבלה קיבל בשמאל כשר

4ואמר אביי במקרא נדרש לפניו ולאחריו קא מיפלגי (ור"ש סבר לאחריו נדרש ולפניו אין נדרש)

5אלא ה"ט דר"ש והביאה וי"ו מוסיף על ענין ראשון

6וסבר ר"ש וי"ו מוסיף על ענין ראשון אלא מעתה דכתיב (ויקרא א, ה) ושחט את בן הבקר והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם מקבלה ואילך מצות כהונה מלמד על שחיטה שכשירה בזר אי לר"ש וי"ו מוסיף על ענין ראשון שחיטה ה"נ בזר תהא פסולה

7שאני התם דאמר קרא וסמך ושחט מה סמיכה בזרים אף שחיטה בזרים

8אי מה סמיכה בבעלים אף שחיטה בבעלים ההוא לא מצית אמרת ק"ו ומה זריקה דעיקר כפרה לא בעיא בעלים שחיטה דלאו עיקר כפרה לא כ"ש

9וכי תימא אין דנין אפשר משאי אפשר גלי רחמנא ביוה"כ (ויקרא טז, יא) ושחט את פר החטאת אשר לו מכלל דשחיטה בעלמא לא בעינן בעלים

10אמר רב כל מקום שנאמר תורה וחוקה אינו אלא לעכב קא ס"ד תרתי בעיא כדכתיב (במדבר יט, ב) זאת חוקת התורה

11(סימן נת"ץ יקמ"ל)

12והרי נזיר דלא כתיבא ביה אלא תורה ואמר רב תנופה בנזיר מעכבא שאני התם כיון דכתיב כן יעשה כמאן דכתיבא בהו חוקה דמי

13הרי תודה דלא כתיבא ביה אלא תורה ותנן ארבעה שבתודה מעכבין זה את זה שאני תודה דאיתקש לנזיר דכתיב (ויקרא ז, יג) על זבח תודת שלמיו ואמר מר שלמיו לרבות שלמי נזיר

14והרי מצורע דלא כתיב ביה אלא תורה ותנן ארבעה מינין שבמצורע מעכבין זה את זה שאני התם כיון דכתיב (ויקרא יד, ב) זאת תהיה תורת המצורע כמאן דכתיב ביה חוקה דמי

15והרי יוה"כ דלא כתיב ביה אלא חוקה ותנן שני שעירי יוה"כ מעכבין זה את זה אלא או תורה או חוקה

16והרי שאר קרבנות דכתיב בהו תורה ולא מעכבי תורה בעיא חוקה וחוקה לא בעיא תורה

17והא תורה וחוקה קא אמר ה"ק אף על גב דכתיב תורה אי כתיבא חוקה אין ואי לא לא

18והרי מנחה דכתיב בה חוקה ואמר רב כל מקום שהחזיר הכתוב בתורת מנחה אינו אלא לעכב החזיר אין לא החזיר לא

19שאני התם דכי כתיבא חוקה אאכילה כתיבא

20והרי לחם הפנים דכי כתיבא חוקה אאכילה כתיבא ותנן שני סדרים מעכבין זה את זה שני בזיכין מעכבין זה את זה הסדרין והבזיכין מעכבין זה את זה

21אלא כל היכא דכתיבא אאכילה אכולא מילתא כתיבא

22שאני התם דאמר קרא (ויקרא ב, טז) מגרשה ומשמנה

1גרש ושמן מעכבין ואין דבר אחר מעכב

2גופא אמר רב כל מקום שהחזיר לך הכתוב בתורה מנחה אינו אלא לעכב ושמואל אמר גרש ושמן מעכבין ואין דבר אחר מעכב ולשמואל אע"ג דתנא ביה קרא לא מעכבא ליה

3אלא כל היכא דתנא ביה קרא ודאי מעכבא והכא במלא קומצו בקומצו קא מיפלגי דתניא מלא קומצו בקומצו שלא יעשה מדה לקומץ

4רב סבר הא נמי תנא ביה קרא דכתיב (ויקרא ט, יז) ויקרב את המנחה וימלא כפו ממנה ושמואל דורות משעה לא ילפינן

5ולא יליף שמואל דורות משעה והתנן כלי הלח מקדשין את הלח ומדת יבש מקדשין את היבש ואין כלי הלח מקדשין את היבש ולא מדת יבש מקדשין את הלח

6ואמר שמואל ל"ש אלא מדות אבל מזרקות מקדשין דכתיב (במדבר ז, יג) שניהם מלאים סלת

7שאני התם דתנא בה קרא תריסר זימנין

8א"ל רב כהנא ורב אסי לרב והרי הגשה דתנא בה קרא ולא מעכבא מאן תנא ביה דכתיב (ויקרא ז, א) זאת תורת המנחה הקרב אותה בני אהרן לפני ה'

9ההוא לקבוע לה מקום הוא דאתא דתניא לפני ה' יכול במערב ת"ל אל פני המזבח

10אי אל פני המזבח יכול בדרום ת"ל לפני ה' הא כיצד מגישה בקרן דרומית מערבית כנגד חודה של קרן ודיו

11רבי אליעזר אומר יכול יגישנה למערבה של קרן (או) לדרומה של קרן אמרת כל מקום שאתה מוצא שתי מקראות אחד מקיים עצמו ומקיים חבירו ואחד מקיים עצמו ומבטל את חבירו מניחין את שמקיים עצמו ומבטל חבירו ותופשין את שמקיים עצמו ומקיים חבירו

12שכשאתה אומר לפני ה' במערב בטלתה אל פני המזבח בדרום וכשאתה אומר אל פני המזבח בדרום קיימתה לפני ה'

13והיכא קיימתה אמר רב אשי קסבר האי תנא כוליה מזבח בצפון קאי

14מתקיף לה רב הונא הרי מלח דלא תנא ביה קרא ומעכבא ביה דתניא (במדבר יח, יט) ברית מלח עולם הוא שתהא