מסכת מנחות דף ק״ו

1ומרקיקין וקא קמיץ מחלות ארקיקין ומרקיקין אחלות

2שמעינן ליה לרבי שמעון דאמר אם קמץ ועלה בידו מאחד על שניהם יצא

3והא איכא מותר שמן דאי מחצה חלות ומחצה רקיקין אמר מותר השמן מחזירו לחלות אי כולהו רקיקין אמר מותר השמן נאכל לכהנים

4כרבי שמעון בן יהודה דתניא רבי שמעון בן יהודה אומר משום ר' שמעון מושחן כמין כי ומותר השמן נאכל לכהנים

5אמר ליה רב כהנא לרב אשי והא איכא לספוקה במנחת נסכים דאמר רבא מתנדב אדם מנחת נסכים בכל יום

6כי קא מסתפקא ליה (סימן יחי"ד בגל"ל לבונ"ה בלו"ג מקמצ"ה)

7באה בגלל יחיד באה בגלל ציבור לא מסתפקא ליה

8כי קא מסתפקא ליה באה בגלל עצמה באה בגלל זבח לא מסתפקא ליה

9כי קא מסתפקא ליה טעונה לבונה שאינה טעונה לבונה לא מסתפקא ליה

10כי קא מסתפקא ליה באה בלוג באה בשלשה לוגין לא מסתפקא ליה

11כי קא מסתפקא ליה טעונה קמיצה שאינה טעונה קמיצה לא קא מסתפקא ליה:

12פירשתי מנחה של עשרונים:

13תנו רבנן פירשתי מנחה וקבעתי בכלי אחד של עשרונים ואיני יודע מה פירשתי יביא מנחה של ששים עשרונים דברי חכמים רבי אומר יביא מנחות של עשרונים מאחד ועד ששים שהן אלף ושמונה מאות ושלשים

14פירשתי ואיני יודע מה פירשתי ואי זו מהן פירשתי ואיני יודע כמה פירשתי יביא חמש מנחות של ששים ששים עשרונים שהן שלש מאות דברי חכמים רבי אומר יביא חמש מנחות של ששים עשרונים מאחד ועד ששים שהן תשעה אלפים ומאה וחמשים

15במאי קא מיפלגי אמר רב חסדא במותר להכניס חולין לעזרה קא מיפלגי רבי סבר אסור להכניס חולין לעזרה ורבנן סברי מותר להכניס חולין לעזרה

16רבא אמר דכולי עלמא אסור להכניס חולין לעזרה והכא במותר לערב חובה בנדבה קא מיפלגי

17רבנן סברי מותר לערב חובה בנדבה ורבי סבר אסור לערב חובה בנדבה

18אמר ליה אביי לרבא לרבנן דאמרי מותר לערב חובה בנדבה הא בעינן שני קמצים דקמיץ והדר קמיץ

19והא קא קמיץ מחובה אנדבה ומנדבה אחובה

20דתלי ליה בדעת כהן דאמר כל היכא דמטיא ידא דכהן השתא חובה ולבסוף נדבה

21ואקטורי היכי מקטר ליקטר נדבה ברישא דחובה היכי מקטר לה דלמא כולה חובה היא וחסרו להו שירים

22ואמר מר שירים שחסרו בין קמיצה להקטרה אין מקטיר קומץ עליהן

23ליקטר חובה ברישא דנדבה היכי מקטר לה

1ודלמא כולה חובה היא וכל שהוא ממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו

2אמר ר' יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי דמסיק להו לשום עצים וכרבי אליעזר דתניא רבי אליעזר אומר (ויקרא ב, יב) לריח ניחוח אי אתה מעלה אבל אתה מעלה לשום עצים

3אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי ודלמא דכולי עלמא מותר לערב חובה בנדבה והכא בדרבי אליעזר קא מיפלגי דרבנן אית להו דרבי אליעזר ורבי לית ליה דרבי אליעזר

4אמר ליה אי סלקא דעתך לרבי מותר לערב חובה בנדבה ודרבי אליעזר לית ליה אפשר דמייתי שיתין בחד מנא וחד בחד מנא ומגע להו וקמיץ

5רבא אמר דכולי עלמא מותר לערב חובה בנדבה ודכולי עלמא אית להו דרבי אליעזר והכא בפלוגתא דרבי אליעזר בן יעקב ורבנן קא מיפלגי

6דתנן אפילו מנחה של שישים עשרון נותן לה שישים לוג רבי אליעזר בן יעקב אומר אפילו מנחה של ששים עשרון אין לה אלא לוגה שנאמר (ויקרא יד, כא) למנחה ולוג שמן

7רבנן סברי [כרבנן] דאמרי שישים לוג וכל חד וחד עשרון לוגה קא שקיל

8ורבי סבר כר' אליעזר בן יעקב דאמר אין לה אלא לוגה ולא ידעינן אי חדא מנחה היא דסגי לה בחד לוג אי שתי מנחות נינהו דבעינן שני לוגין

9רב אשי אמר בקטן והביא גדול קמיפלגי רבנן סברי קטן והביא גדול יצא ורבי סבר לא יצא

10והא איפלגו בה חדא זמנא דתנן קטן והביא גדול יצא רבי אומר לא יצא

11צריכא דאי איתמר בהא בהא קא אמרי רבנן משום דאידי ואידי קומץ הוא אבל התם דקא נפישי אימורין אימא מודו ליה לרבי

12ואי איתמר בההיא בההיא קאמר רבי אבל בהא אימא מודי להו לרבנן צריכא

13(סימן עצי"ם זה"ב יי"ן עול"ה תוד"ה שו"ר):

14מתני׳ הרי עלי עצים לא יפחות משני גזירין לבונה לא יפחות מקומץ

15חמשה קמצים הם האומר עלי לבונה לא יפחות מקומץ המנדב מנחה יביא עמה קומץ לבונה המעלה את הקומץ בחוץ חייב שני בזיכין טעונין שני קמצים

16הרי עלי זהב לא יפחות מדינר זהב כסף לא יפחות מדינר כסף נחשת לא יפחות ממעה כסף פירשתי ואיני יודע מה פירשתי יהא מביא עד שיאמר לא לכך נתכוונתי:

17גמ׳ תנו רבנן (ויקרא ב, א) קרבן מלמד שמתנדבין עצים וכמה שני גזירין וכן הוא אומר (נחמיה י, לה) והגורלות הפלנו על קרבן העצים רבי אומר עצים קרבן הם טעונין מלח וטעונין הגשה

18אמר רבא ולדברי רבי עצים טעונין קמיצה אמר רב פפא לדברי רבי עצים צריכין עצים:

19לבונה לא יפחות מן הקומץ: מנלן דכתיב (ויקרא ו, ח) והרים ממנו בקומצו מסלת המנחה ומשמנה ואת כל הלבונה מקיש לבונה להרמה דמנחה מה הרמה דמנחה קומץ אף לבונה נמי קומץ:

20תנו רבנן הרי עלי למזבח יביא לבונה שאין לך דבר שקרב לגבי מזבח אלא לבונה פירשתי ואיני יודע מה פירשתי יביא מכל דבר שקרב למזבח

21ותו ליכא והא איכא עולה איכא עורה לכהנים

22והא איכא עולת העוף איכא