מסכת כריתות דף כ״ג

עמוד א

1אין שנים מביאין אשם אחד

2חתיכת חלב וחתיכת חולין אכל אחת מהן ואינו יודע איזה מהן אכל מביא אשם תלוי אכל את השניה מביא חטאת אכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השניה זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי דברי ר"ע ר"ש אומר שניהם מביאין חטאת אחת רבי יוסי אומר אין שנים מביאין חטאת אחת

3חתיכת חלב וחתיכת קודש אכל אחת מהן ואינו יודע איזה מהן אכל מביא אשם תלוי אכל את השניה מביא חטאת ואשם ודאי אכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השניה זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי רבי שמעון אומר שניהן מביאין חטאת ואשם ר' יוסי אומר אין שנים מביאין חטאת ואשם אחד

4חתיכת חלב וחתיכת חלב קודש אכל אחת מהן ואין יודע איזו מהן אכל מביא חטאת רבי עקיבא אומר אף אשם תלוי אכל את השניה מביא שני חטאות ואשם ודאי

5אכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השניה זה מביא חטאת וזה מביא חטאת רבי עקיבא אומר זה וזה מביאין אשם תלוי ר' שמעון אומר זה מביא חטאת וזה מביא חטאת ושניהן מביאין אשם אחד רבי יוסי אומר אין שניהן מביאין אשם אחד

6חתיכת חלב וחתיכת חלב נותר אכל אחת מהן ואין יודע איזה מהן אכל מביא חטאת ואשם תלוי אכל את השניה מביא ג' חטאות

7אכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השניה זה מביא חטאת ואשם תלוי וזה מביא חטאת ואשם תלוי ר"ש אומר זה מביא חטאת וזה מביא חטאת ושניהן מביאין חטאת אחת ר' יוסי אומר כל חטאת שהיא באה על חטא אין שנים מביאין אותה:

8גמ׳ א"ל רבא לרב נחמן לרבי יוסי חטאת הוא דלא מייתו שניהן הא אשם תלוי מייתו שניהם היינו ת"ק

9וכ"ת חתיכה משתי חתיכות איכא בינייהו והתניא רבי יוסי אומר זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי א"ל הא קמ"ל דמאן ת"ק ר' יוסי:

10חתיכת חלב וחתיכת קדש [כו'] חתיכת חלב וחתיכת חלב קודש כו' חתיכת חלב וחתיכת חלב נותר כו': א"ל רבא לרב נחמן וליתי נמי אשם ודאי דנותר דקדש הוא אמר ליה דלית ביה שוה פרוטה

11והא מעיקרא דאית ביה שוה פרוטה עסקינן דקתני אשם ודאי אמר ליה ההיא חתיכה דלא נותר היא שויא פרוטה

12והא יש אוכל אכילה אחת דקתני ביה נותר וקתני מביא ארבע חטאות ואשם אחד

13אמר ליה ההיא בגסה וההיא בדקה ולא קשיא ההיא בימות הגשמים הכא בימות החמה:

14אכל אחד את הראשונה כו': אמר ליה רבא לרב נחמן ומי אמר ר"ש איסור חל איסור

15והא תניא רבי שמעון אומר האוכל נבלה ביום הכיפורים פטור

16אמר רב ששת בריה דרב אידי כגון דאכל כוליא בחלבה וכוליא בחלבה נמי הא קאי עלה באיסור עולין היכי אתי איסור נותר חייל עלה

17וכי תימא סבירא ליה לר"ש דנותר איסור חמור הוא וחייל על איסור קל דעולין והא נבלה דאיסור קל הוא ויום הכיפורים דאיסור חמור הוא ולא קאתי איסור יום כיפורים דחמור וחייל על נבלה דקל הוא

18אלא בקדשים גלי רחמנא דאתי איסור חל על איסור

Wikisource Talmud Bavli · CC BY-SA · הטקסט התקבל דרך ספריא

רש"י

1:1אין שנים מביאין אשם אחד - דלית ליה תנאי בקרבנות אלא אם כדברי חכמים פטורין ואם כדברי ר' עקיבא כל אחד מביא אשם תלוי:

2:1זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי - דלא בעי חתיכה מב' חתיכות:

2:2חטאת אחת - ובתנאי כדפרישית אבל אשם תלוי מייתי כל אחד ואחד משום חתיכת החלב:

3:1חתיכת חלב וחתיכת - שומן דקדש אכל כו':

3:2מביא אשם תלוי - משום ספק חלב:

3:3זה מביא כו' - משום חלב ובהא לא פליג ר' עקיבא לחיוביה שני אשמות תלויין בהן לפי שאין כאן אלא עבירה אחת ספק חלב ספק קדש:

3:4חטאת ואשם - בשותפות ויתנו אם אני אכלתי חלב ואתה הקדש יהא חלקי באשם מחול לך וחלקך בחטאת מחול לי:

4:1מביא חטאת - דממה נפשך חלב אכל:

4:2ר' עקיבא אומר אשם תלוי - על החטאות משום מעילות:

6:1חתיכת חלב וחתיכת חלב נותר כו' מביא - שתים אחת משום חלב ואחת משום נותר:

7:1כל חטאת שהיא באה על חטא - לאפוקי חטאת העוף של יולדת ששתים מביאות אותה ובתנאי כדאמרינן בפ"ק (לעיל כריתות ז:) אמר רבי יוסי אימתי שהלכו זה למזרח וזה למערב כו':

8:1גמ' ה"ג היינו ת"ק וכי תימא חתיכה אחת משתי חתיכות כו' - דר' יוסי ה"ק אין שנים מביאין חטאת אחת אלא הראשון מביא אשם תלוי והשני פטור דבעינן חתיכה אחת משתי חתיכות:

10:1וניתי אשם ודאי - מעילה בהדי אשם וחטאת:

11:1והא מעיקרא בדאית בה שוה פרוטה עסקינן דקתני - רישא חתיכה של קדש וחתיכה של חלב כו' אכל את השניה מביא חטאת ואשם:

12:1יש שאוכל אכילה אחת - בפרק אמרו לו (לעיל כריתות דף יג:) דקתני נותר וקתני אשם מעילות אלמא איכא נותר שוה פרוטה:

13:1בגסה - אכילה גסה שאכל הרבה ואף על גב דאיסור הנאה הוא כשאר כל הקדשים האסורים בהנאה שמועלין בהן דהאי נמי חזי לגבוה שאם עלו לא ירדו:

13:2בימות החמה - מסרחת בשר נותר דהא שני ימים או יום ולילה נשתהא ולא שויא אכילה (דקה) פרוטה:

14:1איסור חל על איסור - דמיחייב חטאת אנותר דחייל איסור נותר אאיסור חלב:

15:1פטור - איום הכיפורים דלא אתי איסור יום הכיפורים וחייל אאיסור נבלה ואפילו נתנבלה היום הוה איסורא בין השמשות דאתמול משום אבר מן החי ולא אתי איסור יום הכיפורים וחייל:

16:1כוליא בחלבה - דליכא איסור חל על איסור דאחלב חייב משום חלב ואנותר משום כוליא:

16:2דאיסור עולין - דלגבוה סלקא:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

תוספות

14:1ומי אית ליה לרבי שמעון וכו' - ואם תאמר מאי פריך דוקא גבי יום הכיפורים לא חל על איסור נבלה אבל איסור נותר חל שפיר על איסור חלב שהרי איסור נבלה ואיסור טרפה חל על איסור חלב כדאיתא פרק השוחט (חולין דף לז.) כל שכן איסור נותר דחמיר טפי מנבלה ונמצא דחל על איסור חלב ויש לומר דסבירא ליה כיון דחזינן גבי יום הכיפורים דאיסור חמור לא חל על איסור קל הוא הדין גבי נותר דאינו חמור לא יחול על איסור חלב אף על גב דהותר מכללו ואם תאמר מאי פריך דלמא שאני גבי יום הכיפורים מש"ה לא חל על איסור נבלה משום דאינו רק איסור כולל אבל הכא גבי נותר הוי איסור מוסיף ונימא אף על גב דלית ליה לרבי שמעון איסור כולל איסור מוסיף מיהא אית ליה והכי אשכחן לרבי יוסי נמי דלית ליה איסור כולל ואיסור מוסיף אית ליה כדאמרינן לעיל (כריתות דף יד:) וכן פרק י' יוחסין (קדושין עז: ושם) דקאמר כהן גדול הבא על אחותו אלמנה אין איסור אלמנה חל על איסור אחותו וקאמר רב ששת הא מני ר"ש היא דאמר אין איסור חל על איסור דתניא האוכל נבלה ביום הכיפורים פטור ומאי מייתי דלמא שאני גבי יום הכיפורים דאיסור כולל הוא אבל באיסור מוסיף מודה ר"ש כמו רבי יוסי דלית ליה איסור כולל כההיא דחמותו ונעשית אשת איש כו' ואומר מודה ר' יוסי באיסור מוסיף ויש לומר דהש"ס ידע דרבי שמעון לית ליה אף איסור מוסיף דתניא פרק ארבעה אחין (יבמות לב.) הבא על אשת אחיו שהיא אחות אשתו אינו חייב אלא אחת בין נשא מת ואחר כך נשא חי בין נשא חי ואחר כך נשא מת ואם תאמר אם כן הכא ובההיא דקידושין (דף עז:) אמאי לא הביא אותה הש"ס ויש לומר דהכא (מביא דהתם והכא) איסור חמור על איסור קל הוא ואי משום דהכא איסור מוסיף גבי נותר וגבי יום הכיפורים איסור כולל הכי מייתי כיון דאשכחנא לר' שמעון דלית ליה איסור כולל בין באיסור קל ובין באיסור חמור א"כ בעלמא נמי אשכחנא דלית ליה איסור מוסיף [א"כ] אפילו באיסור חמור על איסור קל נמי לית ליה ואם כן אמאי חייל איסור נותר על איסור חלב רק שהותר מכללו וכן נמי פרק עשרה יוחסין (שם) איצטריך ליה לאוכוחי דאין איסור חמור חל על איסור קל דלאיכא דאמרי תני התם ואגב הכי אייתי ליה נמי ללשון ראשון דהתם:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

עמוד ב

1דתניא (ויקרא ז, כ) אשר לה' לרבות את האימורין

2ואימורין קאי עלייהו באיסור עולין וחלב קאי עלייהו באיסור כרת וקאתי איסור טומאה חייל עליה

3תדע שכן הוא דהא רבי סבירא ליה איסור חל על איסור (ואימא) וה"מ איסור חמור על איסור קל אבל איסור קל חל על איסור והוא איסור חמור לא ובקדשים שמעינן ליה דאמר איסור קל על איסור חמור נמי חייל

4דהא איסור מעילה קל הוא מיתה ואיסור קדשים איסור חמור כרת ואתי איסור מיתה חייל על איסור כרת

5דתניא רבי אומר (ויקרא ג, טז) כל חלב לה' לרבות אימורי קדשים קלים למעילה

6ומעילה איסור מיתה וקא חייל על איסור חלב דאיסור כרת הוא ש"מ בקדשים גלי קרא

7והא תניא ר"ש אומר אין פיגול בעולין ואין נותר בעולין

8אלא תנאי היא ואליבא דר"ש דאיכא דאמרי בקדשים איסור חל על איסור וא"ד בקדשים נמי אין איסור חל על איסור

9ולמ"ד בקדשים נמי אין איסור חל על איסור כל חלב לה' מאי עביד ליה

10מוקים ליה בולדי קדשים דקסברי ולדי קדשים בהוייתן יהו קדושים דתרוייהו בהדדי אתו:

11

הדרן עלך דם שחיטה

12מתני׳ המביא אשם תלוי ונודע לו שלא חטא אם עד שלא נשחט יצא וירעה בעדר דברי ר"מ

13וחכמים אומרים ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה ר"א אומר יקרב שאם אינו בא על חטא זה הרי הוא בא על חטא אחר

14אם משנשחט נודע לו ישפך הדם והבשר יצא לבית השריפה נזרק הדם והבשר קיים יאכל ר' יוסי אומר אפילו הדם בכוס יזרק והבשר יאכל

15אשם ודאי אינו כן עד שלא נשחט יצא וירעה בעדר משנשחט הרי זה יקבר נזרק הדם הבשר יצא לבית השריפה

16שור הנסקל אינו כן עד שלא נסקל יצא וירעה בעדר משנסקל מותר בהנאה

17עגלה ערופה אינו כן עד שלא נערפה תצא ותרעה בעדר משנערפה תקבר במקומה שעל ספק באה מתחלה כיפרה ספקה והלכה לה:

18גמ׳ במאי פליגי ר"מ סבר כיון דלא צריך ליה לא מקדיש ליה ורבנן סברי מתוך שלבו נוקפו גומר ומקדיש

19תנא בין שנודע לו שחטא ובין נודע לו שלא חטא פליגי ר"מ ורבנן בנודע לו שחטא להודיעך כחו דר"מ דאע"ג דידע דחטא כיון דבעידנא דאפרשיה [לא ידע תצא ותרעה בעדר

20ובנודע לו שלא חטא להודיעך כחן דרבנן דאע"ג דלא חטא כיון דבעידנא דאפרשיה לא ידע] לבו נוקפו הוה הלכך גמר ומקדיש

21א"ר ששת מודה ר"מ לחכמים

Wikisource Talmud Bavli · CC BY-SA · הטקסט התקבל דרך ספריא

רש"י

1:1ואכל מבשר זבח השלמים אשר לה' לרבות אימורין - שאם אכלן בטומאת הגוף חייב כרת והא אימורין כגון כליות קאי עלייהו באיסור עולין:

2:1וחלב - דאימורין קאי עליה בכרת:

3:1תדע שכן - דבקדשים איסור חל על איסור לדברי הכל:

3:2דהא רבי סבירא ליה - בעלמא איסור חל על איסור והני מילי איסור חמור על הקל אבל קל על החמור לא ובקדשים שמעינן ליה דאפילו קל על החמור. והא דאיסור חמור על הקל לא איתפרש לי היכא:

4:1איסור מיתה - קל הוא דאין חייבין על שגגתה חטאת:

5:1לרבות אימורי קדשים קלים למעילה - כדכתיב (ויקרא ג׳:ט״ז) כל חלב לה' (הוא) אלמא דחטאה בשגגה מקדשי ה' [שם ה] קרינא בהו:

7:1אין פיגול - חל על העולין שהאוכל אימורי פיגול כגון כליות אינו חייב כרת. אלמא אפילו איסור חמור לא חייל אאיסור קל:

8:1תנא דמתני' אליבא דרבי שמעון סבר איסור חל על איסור בקדשים:

8:2והאי תנא דסבר אין פיגול בעולין סבר בקדשים נמי אין איסור חל על איסור:

9:1ולהאי תנא דאין פיגול בעולין האי כל חלב לה' דמשמע דמעילה חיילא אאימורים אלמא איסור קל חל אאיסור חמור בקדשים מאי עביד ליה דבשלמא מאשר לה' לרבות אימורין לאיסור טומאה לא פרכינן דמצי לתרוצי דלאו רבי שמעון היא אלא רבנן דפליגי עליה דר' שמעון דאית להו בחולין איסור חל על איסור על ידי כולל כגון נבלה ביוה"כ וטומאת הגוף נמי איסור כולל הוא מגו דמתסר בבשר אתסר נמי בחלב אלא האי קרא דמעילה דאמר דאיסור קל חל על איסור החמור קשיא לן דהא לא אשכחן ליה בחולין אלמא דשני לן בין חולין לקדשים:

10:1מוקי ליה - באימורי ולדות קדשים:

10:2דקסבר ולדות קדשים בהוייתן הן קדושין - והויה לישנא דקרא דאיתרבי מיניה ולדות קדשים דגרסינן בבכורות בפרק ב' (דף יד:) רק קדשיך אלו התמורות אשר יהיה לך אלו הוולדות וההיא דרשא דגבי טומאת הגוף דלעיל אשר לה' לרבות האימורים לית ליה ומוקי ליה לדרשא אחרינא בת"כ לרבות את הלן ואת היוצא:

12:1מתני' המביא אשם יצא וירעה בעדר - עם שאר צאנו כחולין גמורין:

13:1וחכ"א כו' - מפרש טעמא בגמ':

14:1ישפך - לאמה:

14:2לבית השריפה - דאף על גב דחולין שנשחטו בעזרה בקבורה בעלמא האי בשריפה דהוי כזבח פסול:

14:3נזרק הדם - קודם שנודע לו:

14:4יאכל - הבשר שהרי גמר כל הכפרה והוה ליה אשם תלוי כשר שהרי על הספק בא מתחלה וכפר הספק והלך:

14:5יזרק - הדם שכל העומד ליזרק כזרוק דמי וה"ל כנודע לו לאחר זריקת דם:

15:1אינו כן - בההוא לא פליגי רבנן דאם נודע לו עד שלא נשחט יצא וירעה בעדר דטעמייהו דרבנן באשם תלוי כיון דלבו נוקפו גמר ומקדישו מספק אבל אשם ודאי דאמרו לו אכלת קדש ונודע שלא חטא דהוזמו העדים אי נמי כסבור קדש אכל ונמצא חולין איגלאי מילתא דהקדש טעות הוא דכי אקדשיה אדעתא דחטאת אקדשיה:

15:2הרי זה יקבר - בגמרא מפרש מ"ש דהאי בשריפה והאי בקבורה:

15:3נזרק הדם הבשר יצא לבית השריפה - מפרש בגמרא תברא מי ששנה זו לא שנה זו:

16:1שור הנסקל אינו כן - כאשם תלוי דהכא לא פליגי רבנן כי אם נודע דלא הרג יצא וירעה בעדר:

17:1עגלה ערופה אינו כן - כאשם תלוי לרבנן דאם עד שלא נערפה נמצא ההורג תצא ותרעה בעדר:

17:2כיפרה ספיקה - בשעת עריפה שהרי עדיין ספק היה והלכה לה הלכך אסורה בהנאה ותקבר כדין כל העגלות הערופות:

18:1גמ' שלבו נוקפו - שמתירא מספק החטא שחטא ומייתי אבל חטאת כיון דהשתא איגלאי מילתא דבעידנא דאפרשיה לא הוה צריך לחטאת לאיתויי הילכך אמרינן מספיקא לא אקדשיה:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

תוספות

1:1אשר לה' לרבות האימורין - והקשה רבינו אלחנן הא איצטריך קרא דאשר לה' למדרש הניתר לטהורים חייבין עליו משום טומאה (מנחות דף כה:) ויש לומר דשקולים ויבאו שניהם בחד קרא [וע"ע בתוס' מנחות כה: ד"ה ת"ל]:

10:1בוולדות קדשים וקסבר בהווייתן הן קדושים - דאיסור חלב ואיסור מעילה בהדי הדדי קא אתו ואף על גב דבקדשים קלים ליכא מעילה עד לאחר זריקה כדתנן פ"ק דמעילה (דף ז:) מכ"מ איסורא מיהא איכא ואם תאמר הא איסור חלב קדים ממעי אמו דהכי אמר ר' יוחנן פרק בהמה המקשה (חולין עה.) תלש חלב מבן ט' חי חלבו כחלב בהמה דחדשים גרמי ולא אוירא ויש לומר דנהי דלא בעי אוירא דולד שיצא לחוץ אלא מכל מקום בעינן אוירא דחלב שיוצא החלב לחוץ וממעי אמו לא חייל:

12:1מתני' המביא אשם:

13:1יפלו דמיו לנדבה - פירוש יביא בדמיו עולה והנסכים משל ציבור דמותרות אשם לקיץ המזבח ולכך יביא עולה:

14:1אם משנשחט הדם ישפך - לרבי מאיר אתי שפיר דחולין בעזרה נינהו אלא אפילו לרבנן דאמרי דעבדי מיניה עולת נדבה היינו דוקא לדמיו אבל איהו גופיה מודו דזבח פסול הוא א"נ כיון דבשעת שחיטה לא היה ראוי לעולה שעדיין לא נודע לו לכך לא יקריבהו עולה אחר שחיטה:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא