מסכת גיטין דף ע״ט

1מתני׳ היתה עומדת על ראש הגג וזרקו לה כיון שהגיע לאויר הגג הרי זו מגורשת הוא מלמעלה והיא מלמטה וזרקו לה כיון שיצא מרשות הגג נמחק או נשרף הרי זו מגורשת:

2גמ׳ והא לא מינטר אמר רב יהודה אמר שמואל בגג שיש לו מעקה עסקינן

3עולא בר מנשיא משמיה דאבימי אמר הכא בפחות משלשה סמוך לגג עסקינן דכל פחות משלשה סמוך לגג כגג דמי:

4הוא מלמעלה: והא לא מינטר א"ר יהודה אמר שמואל כגון שהיו מחיצות התחתונות עודפות על העליונות

5וכן אמר רבי אלעזר א"ר אושעיא כגון שהיו מחיצות התחתונות עודפות על העליונות וכן אמר עולא א"ר יוחנן כגון שהיו מחיצות התחתונות עודפות על העליונות

6א"ל ר' אבא לעולא כמאן כרבי דאמר קלוטה כמי שהונחה דמיא

7א"ל אפילו תימא רבנן עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי אלא לענין שבת אבל הכא משום אינטורי הוא והא קא מינטר

8וכן אמר ר' אסי א"ר יוחנן כגון שהיו מחיצות התחתונות עודפות על העליונות א"ל רבי זירא לר' אסי כמאן כרבי דאמר קלוטה כמי שהונחה דמיא

9א"ל אפילו תימא רבנן עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי אלא לענין שבת אבל הכא משום אינטורי הוא והא קא מינטר:

10נמחק: א"ר נחמן אמר רבה בר אבוה לא שנו אלא שנמחק דרך ירידה אבל נמחק דרך עלייה לא מאי טעמא מעיקרא לא למינח קאי:

11נשרף: אמר ר"נ אמר רבה בר אבוה לא שנו אלא שקדם גט לדליקה אבל קדמה דליקה לגט לא מ"ט מעיקרא לשריפה קאזיל

12אמר רב חסדא רשויות חלוקות בגיטין

13א"ל רמי בר חמא לרבא מנא ליה לסבא הא א"ל מתני' היא היתה עומדת על ראש הגג וזרקו לה כיון שהגיע גט לאויר הגג הרי זו מגורשת

14במאי עסקינן אילימא בגג דידה וחצר דידה למה לי אויר הגג

15אלא בגג דידיה וחצר דידיה כי הגיע לאויר הגג מאי הוי

16אלא פשיטא בגג דידה וחצר דידיה אימא סיפא הוא מלמעלה והיא מלמטה וזרקו לה כיון שיצא מרשות הגג נמחק או נשרף הרי זו מגורשת ואי בגג דידה וחצר דידיה אמאי מגורשת אלא בגג דידיה וחצר דידה

17רישא בגג דידה וחצר דידיה סיפא בגג דידיה וחצר דידה

18אלא לאו דאושלה מקום דחד מקום מושלי אינשי תרי מקומות לא מושלי אינשי

19א"ל מידי איריא דלמא הא כדאיתא והא כדאיתא רישא בגג דידה וחצר דידיה סיפא בגג דידיה וחצר דידה

20אמר רבא שלש מדות בגיטין הא דאמר רבי קלוטה כמי שהונחה ופליגי רבנן עליה הני מילי לענין שבת אבל הכא משום אינטורי הוא והא מינטר

21והא דאמר רב חסדא נעץ קנה ברשות היחיד ובראשו טרסקל וזרק ונח על גביו אפילו גבוה מאה אמה חייב לפי שרשות היחיד עולה עד לרקיע הני מילי לענין שבת אבל הכא משום אינטורי הוא והא לא מינטר

1והא דאמר רב יהודה אמר שמואל לא יעמוד אדם בגג זה ויקלוט מי גשמים מגגו של חבירו שכשם שדיורין חלוקין מלמטה כך דיורין חלוקין מלמעלה

2הני מילי לענין שבת אבל לענין גט משום קפידא הוא וכולי האי לא קפדי אינשי

3אמר אביי שתי חצרות זו לפנים מזו פנימית שלה וחיצונה שלו ומחיצות החיצונות עודפות על הפנימיות וזרקו לה כיון שהגיע לאויר מחיצות החיצונה הרי זו מגורשת

4מאי טעמא פנימית גופה במחיצות החיצונה קא מינטרה

5מה שאין כן בקופות שתי קופות זו בתוך זו פנימית שלה וחיצונה שלו וזרקו לה אפילו הגיע לאויר פנימית אינה מגורשת

6מאי טעמא דהא לא נח

7וכי נח מאי הוי כליו של לוקח ברשות מוכר הוא

8הכא במאי עסקינן בקופה שאין לה שוליים:

9מתני׳ ב"ש אומרים פוטר אדם אשתו בגט ישן ובית הלל אוסרין ואיזהו גט ישן כל שנתייחד עמה מאחר שכתבו לה:

10גמ׳ במאי קמיפלגי ב"ש סברי לא אמרינן גזרה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה

11וב"ה סברי אמרינן גזרה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה

12א"ר אבא אמר שמואל אם נישאת לא תצא

13וא"ד א"ר אבא אמר שמואל אם נתגרשה תינשא לכתחלה:

14מתני׳ כתב לשום מלכות שאינה הוגנת לשום מלכות מדי לשום מלכות יון לבנין הבית לחורבן הבית היה

15במזרח וכתב במערב במערב וכתב במזרח תצא מזה ומזה וצריכה גט מזה ומזה

16ואין לה לא כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות לא על זה ולא על זה

17אם נטלה מזה ומזה תחזיר והולד ממזר מזה ומזה ולא זה וזה מטמאין לה ולא זה וזה זכאין לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה

18היתה בת ישראל נפסלת מן הכהונה