מסכת עירובין דף צ״ט

1הוא סבר מדסיפא ר"מ רישא נמי ר"מ ולא היא סיפא ר"מ ורישא רבנן:

2ובלבד שלא יוציא חוץ: הא הוציא חייב חטאת לימא מסייע ליה לרבא דאמר רבא המעביר חפץ מתחילת ארבע לסוף ארבע והעבירו דרך עליו חייב

3מי קתני אם הוציא חייב חטאת דילמא אם הוציא פטור אבל אסור

4איכא דאמרי הא הוציא פטור אבל אסור לימא תיהוי תיובתיה דרבא דאמר רבא המעביר מתחילת ד' לסוף ד' והעבירו דרך עליו חייב מי קתני הוציא פטור אבל אסור דילמא אם הוציא חייב חטאת:

5לא יעמוד אדם ברה"י וכו': אמר רב יוסף השתין ורק חייב חטאת

6והא בעינן עקירה והנחה מעל גבי מקום ד' וליכא

7מחשבתו משויא ליה מקום דאי לא תימא הכי הא דאמר רבא זרק ונח בפי הכלב או בפי הכבשן חייב חטאת והא בעינן הנחה ע"ג מקום ד' וליכא

8אלא מחשבתו משויא ליה מקום ה"נ מחשבה משויא לה מקום

9בעי רבא הוא ברה"י ופי אמה ברה"ר מהו בתר עקירה אזלינן או בתר יציאה אזלינן תיקו:

10וכן לא ירוק רבי יהודה אומר וכו': אף על גב דלא הפיך בה

11והתנן היה אוכל דבילה בידים מסואבות והכניס ידו לתוך פיו ליטול צרור רבי מאיר מטמא ורבי יוסי מטהר

12רבי יהודה אומר היפך בה טמא לא היפך בה טהור

13אמר רבי יוחנן מוחלפת השיטה

14ריש לקיש אמר לעולם לא תחליף והכא במאי עסקינן בכיחו

15והתניא רבי יהודה אומר כיחו ונתלש מאי לאו רוק ונתלש לא כיחו ונתלש והא תניא ר' יהודה אומר כיחו שנתלש וכן רוקו שנתלש לא יהלך ד' אמות עד שירוק אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא:

16אמר ר"ל כיח בפני רבו חייב מיתה שנאמר (משלי ח, לו) כל משנאי אהבו מות אל תקרי למשנאי אלא למשניאי

17והא מינס אניס כיח ורק קאמרינן:

18מתני׳ לא יעמוד אדם ברה"י וישתה ברה"ר ברה"ר וישתה ברה"י אלא אם כן הכניס ראשו ורובו למקום שהוא שותה וכן בגת:

19גמ׳ רישא רבנן וסיפא רבי מאיר

20אמר רב יוסף בחפיצין שצריכין לו ודברי הכל

21איבעיא להו כרמלית מאי אמר אביי היא היא אמר רבא היא גופא גזירה ואנן ניקום ונגזור גזירה לגזירה

22אמר אביי מנא אמינא לה מדקתני

1וכן בגת

2ורבא אמר לענין מעשר וכן אמר רב ששת וכן בגת לענין מעשר

3דתנן שותין על הגת בין בחמין ובין בצונן ופטור דברי רבי מאיר רבי אליעזר בר צדוק מחייב

4וחכ"א על החמין חייב ועל הצונן פטור מפני שמחזיר את המותר:

5מתני׳ קולט אדם מן המזחילה למטה מי' טפחים ומן הצינור מ"מ שותה:

6גמ׳ קולט אין אבל מצרף לא מ"ט אמר רב נחמן הכא במזחילה פחות מג' סמוך לגג עסקינן דכל פחות מג' סמוך לגג כגג דמי

7תניא נמי הכי עומד אדם ברה"י ומגביה ידו למעלה מעשרה טפחים לפחות משלשה סמוך לגג וקולט ובלבד שלא יצרף

8תניא אידך לא יעמוד אדם ברה"י ויגביה ידו למעלה מעשרה טפחים לפחות מג' סמוך לגג ויצרף אבל קולט הוא ושותה:

9מן הצינור מ"מ שותה: תנא אם יש בצינור ד' על ד' אסור מפני שהוא כמוציא מרשות לרשות:

10מתני׳ בור ברה"ר וחולייתו גבוה י' טפחים חלון שעל גביו ממלאין הימנו בשבת אשפה

11ברה"ר גבוה י' טפחים חלון שעל גביו שופכין לתוכה מים בשבת:

12גמ׳ במאי עסקינן אילימא בסמוכה למה לי חוליא י'

13אמר רב הונא הכא במאי עסקינן במופלגת מן הכותל ארבעה

14וטעמא דאיכא חוליא עשרה הא ליכא חוליא עשרה קא מטלטל מרה"י לרה"י דרך רה"ר

15ורבי יוחנן אמר אפילו תימא בסמוכה הא קמ"ל דבור וחולייתו מצטרפין לעשרה:

16אשפה ברה"ר וכו': ולא חיישינן שמא תנטל אשפה

17והא רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק מעשה במבוי אחד שצידו אחד כלה לים וצידו אחד כלה לאשפה ובא מעשה לפני רבי ולא אמר בו לא איסור ולא היתר

18היתר לא אמר בו דחיישינן שמא תנטל אשפה ויעלה הים שירטון

19איסור לא אמר בו דהא קיימין מחיצות

20לא קשיא הא דיחיד הא דרבים:

21מתני׳ אילן שהיה מיסך על הארץ אם אין נופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים מטלטלים תחתיו

22שרשיו גבוהים מן הארץ ג' טפחים לא ישב עליהן:

23גמ׳ א"ר הונא בריה דרב יהושע אין מטלטלין בו יתר מבית סאתים מ"ט