מסכת עירובין דף פ״ח

1אנשי טבריא כמי שלא יבטל ממלאכתו דמי

2ומסתפגין באלונטית מאי היא דתניא מסתפג אדם באלונטית ומניחה בחלון ולא ימסרנה לאוליירין מפני שחשודין על אותו דבר ר"ש אומר אף מביאה בידו לתוך ביתו

3אמר רבה בר רב הונא לא שנו אלא למלאות אבל לשפוך אסור

4מתקיף לה רב שיזבי וכי מה בין זה לעוקה

5הני תיימי והני לא תיימי

6איכא דאמרי אמר רבה בר רב הונא לא תימא למלאות הוא דשרי לשפוך אסור אלא לשפוך נמי שרי אמר רב שיזבי פשיטא היינו עוקה מהו דתימא הני תיימי והני לא תיימי קמ"ל:

7וכן שתי גזוזטראות זו וכו': אמר רב הונא אמר רב לא שנו אלא בסמוכה אבל במופלגת עליונה מותרת

8ורב לטעמיה דאמר רב אין אדם אוסר על חבירו דרך אויר

9אמר רבה א"ר חייא ורב יוסף אמר רבי אושעיא יש גזל בשבת וחורבה מחזיר לבעלים

10הא גופא קשיא אמרת יש גזל בשבת אלמא קניא וחורבה מחזיר לבעלים אלמא לא קניא

11הכי קאמר יש דין גזל בשבת כיצד דחורבה מחזיר לבעלים

12אמר רבה ומותבינן אשמעתין וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו וכו' ואי אמרת יש דין גזל בשבת אמאי אסורות

13אמר רב ששת הכא במאי עסקינן כגון שעשו מחיצה בשותפות

14אי הכי כי עשו לתחתונה נמי

15כיון דעשו לתחתונה גלוי גלי דעתה דאנא בהדך לא ניחא לי:

16מתני׳ חצר שהיא פחותה מארבע אמות אין שופכין בתוכה מים בשבת אא"כ עשו לה עוקה מחזקת סאתים מן הנקב ולמטה

17בין מבחוץ בין מבפנים אלא שמבחוץ צריך לקמור מבפנים אין צריך לקמור

18ר"א בן יעקב אומר ביב שהוא קמור ארבע אמות ברה"ר שופכים לתוכו מים בשבת וחכ"א אפילו גג או חצר מאה אמה לא ישפוך על פי הביב אבל שופך הוא לגג והמים יורדין לביב

19החצר והאכסדרה מצטרפין לארבע אמות וכן שתי דיוטאות זו כנגד זו מקצתן עשו עוקה ומקצתן לא עשו עוקה את שעשו עוקה מותרין את שלא עשו עוקה אסורין:

20גמ׳ מ"ט אמר רבה מפני שאדם עשוי להסתפק סאתים מים בכל יום בארבע אמות אדם רוצה לזלפן

1פחות מד' שופכן אי דעביד עוקה שרי אי לא אסור

2ר' זירא אמר ד' אמות תיימי פחות מד' אמות לא תיימי

3מאי בינייהו אמר אביי אריך וקטין איכא בינייהו

4תנן חצר ואכסדרה מצטרפין לד' אמות בשלמא לרבי זירא ניחא אלא לרבה קשיא

5תרגמא רבי זירא אליבא דרבה באכסדרה מהלכת על פני כל החצר כולה

6ת"ש חצר שאין בה ד' אמות על ד' אמות אין שופכין לתוכה מים בשבת בשלמא לרבה ניחא אלא לר' זירא קשיא

7אמר לך ר' זירא הא מני רבנן היא ומתני' ר"א בן יעקב היא

8ומאי דוחקיה דר' זירא לאוקמה למתני' כר"א בן יעקב אמר רבא מתניתין קשיתיה מאי איריא דתני חצר שהיא פחותה ליתני חצר שאין בה ד' אמות על ד' אמות

9אלא לאו ש"מ דר"א בן יעקב היא ש"מ

10והא מדסיפא ר' אליעזר בן יעקב רישא לאו ר"א בן יעקב

11כולה ר"א בן יעקב היא וחסורי מיחסרא והכי קתני חצר שהיא פחותה מד' אמות אין שופכין לתוכה מים בשבת הא ד' אמות שופכין שר"א בן יעקב אומר ביב הקמור ד' אמות ברה"ר שופכין לתוכו מים בשבת:

12ר"א בן יעקב אומר ביב הקמור:

13מתני' דלא כחנניא דתניא חנניא אומר אפילו גג מאה אמה לא ישפוך לפי שאין הגג עשוי לבלוע אלא לקלח

14תנא במה דברים אמורים בימות החמה אבל בימות הגשמים שופך ושונה ואינו נמנע מ"ט אמר רבא אדם רוצה שיבלעו מים במקומן

15אמר ליה אביי והרי שופכין דאדם רוצה שיבלעו וקתני לא ישפוך

16א"ל התם למאי ניחוש לה אי משום קלקול חצירו הא מיקלקלא וקיימא ואי משום גזירה שמא יאמרו צנורו של פלוני מקלח מים סתם צנורות מקלחים הם

17אמר רב נחמן בימות הגשמים עוקה מחזיק סאתים נותנין לו סאתים מחזיק סאה נותנין לו סאה בימות החמה מחזיק סאתים נותנין לו סאתים סאה אין נותנין לו כל עיקר

18בימות החמה נמי מחזיק סאה ניתיב ליה סאה גזרה דלמא אתי ליתן ליה סאתים א"ה בימות הגשמים נמי ליגזור

19התם מאי ניחוש לה אי משום קילקול הא מיקלקלא וקיימא אי משום גזירה שמא יאמרו צנורו של פלוני מקלח מים סתם צנורות מקלחין הן

20אמר אביי הלכך אפילו כור ואפילו כוריים:

21וכן שתי דיוטאות זו כנגד זו: אמר רבא אפילו עירבו

22אמר (ליה) אביי מאי טעמא אילימא משום נפישא דמיא והתניא אחת לי עוקה ואחת לי גיסטרא בריכה ועריבה אף על פי שנתמלאו מים מערב שבת שופכין לתוכן מים בשבת

23אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רבא